ברדיו דיווחו עכשיו שתגובת האיחוד האירופאי "לפסיקת" בית הדין בהאג היא, בין השאר, שעל ישראל להוציא את הגדר מהשטחים הערבים הכבושים.

לא שעל ישראל לפרק את הגדר, אלא שעליה לפרק את החלקים שנבנו מעבר לקו הירוק - "בשטחים הכבושים".

ולא היה שום חידוש בתגובה הזו, ובכל זאת אהבתי איך שהאיחוד השיב לשרון בשפתו שלו.

אין להם בעיה עם גדר, ולא משנה אם יקראו לה "גדר הפרדה", "גדר בטחונית", "גדר אפרטהייד", או "חמת גדר".

יש להם בעיה עם גדר שנבנית "בשטחים הערביים הכבושים".

והם צודקים לשיטתם.

והם צודקים לשיטת שרון.

שרון חוזר וטוען שאנחנו לא יכולים לשלוט במליוני פלסטינים.

שרון חוזר וטוען שאין לנו מה לעשות בעזה.

ואם שרון כל כך משוכנע שאין לנו מה לעשות בעזה, אז אין לנו גם מה לעשות ביהודה ושומרון.

אף לא שעל אחד מאדמות יהודה ושומרון.

עזה נכבשה יחד עם יש"ע.

אם כיבוש זה אינו מעניק לנו את הזכות לגור שם, אין הוא מעניק את הזכות לגור ביש"ע.

לא אריאל, לא מעלה אדומים, לא מזרח ירושלים, ולא הבקעה.

האיחוד האירופאי צודק, את הגדר, עפ"י שרון, יש להקים אך ורק בתוך שטחי מדינת ישראל.

אם אנחנו איננו רשאים להקים בית או יישוב בעזה, איננו רשאים להקים גדר ביש"ע.

וכמו שאת המוצבים לאורך גבול מצריים ולבנון אנו יודעים לסדר עפ"י שיקולים אסטרטגיים בשטח ישראל, כך יש - לשיטתו של שרון - לעשות גם בנוגע לגדר.

ובקיצור:

מספיק עם הסיפורים, מר שרון.

אם אין לנו מה לחפש בעזה,

הרי שמדינת ישראל אשמה גם אשמה בפגיעה בפלסטינים בהקמת הגדר.

וכן, אתה צריך להיות מודהאג.