יש משהו ממש "מקסים" במה שקורה במערכת הפוליטית בימים אלו... זה כמו שתשימו גרעינים בקערה מלאה מים, תנערו קצת את הקערה, וכל הזבל יצוף מעלה...

בנמשל, הקערה היא הכנסת, או המדינה אם תרצו, ומי שמנער את הקערה זה רה"מ אריאל שרון.

רגע אחד הוא מנער את הקערה לכיוון אחד - "העבודה", לדוגמא, וחצי מהליכוד קופצים בשאגות.

שעה מאוחר יותר הוא מנער את הקערה לכיוונם של החרדים, ו"שינוי" ו"העבודה" זועקים "חמס!".

מזכירים את הביטוי "ממשלת מרכז-שמאל-חילונית", והחרדים "קורעים קריעה".

"שינוי" מתנפלים על "העבודה", "העבודה" מוצאת כוחות שמזמן שכחה שהיו לה ומתנפלת חזרה.

"העבודה" מבקשת מ"יחד במרץ" תמיכה בממשלת "ממשלת מרכז-שמאל-חילונית", ונענית ב"נע באוזן".

פריצקי מוצא תנחומים בחיק יריביו החרדים לאחר שהוא מוצא להורג פוליטית בבית דין שדה של חבריו.

היחידים שאותם לא שומעים הם הח"כים הערבים שעסוקים מדי בלהגן על ערפאת ולכן לא ממש אכפת להם מה קורה בארץ, ואנשי המפד"ל שעסוקים מדי בלקרוע אחד את השני.

(ונעמי בלומנטל, כמובן, שממשיכה לשמור על זכות השתיקה )

ויכולתי לשים פה כמה עשרות לינקים, אבל נראה לי שההמנעות מהם רק תמחיש עד כמה רבות הכתבות אליהן ניתן היה להפנות...