לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


הימים חולפים - שנה עוברת, אבל המציאות, אוי המציאות, היא תמיד עכורה נשארת.
Avatarכינוי: 

בן: 47

MSN:  ofernicus

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2007    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2007

עריצה היא הרפובליקה


כבר המון זמן שאני מתכנן להביא פה קטע מתוך הספר "הזוהרים", השני בסדרת הטאמולי של דיוויד אדינגס (The Shining Ones, The Tamuli, David Eddings) אבל לאור הפלתו של "חוק חלוץ" בכנסת אמש, נראה לי שבאמת הגיע הזמן, אז הנה. נראה לי שהקטע מדבר בעד עצמו, וגם אם הוא מובא בתור חלק מספר פנטזיה, בהחלט היה מעניין ליישם אותו בעולם בכלל, ובארץ בפרט...

 


 

"אה - " קטע את המונולוג החדגוני של גהנאס. " - זה מאד מרתק, הוד מעלתך, אבל האם נוכל לחזור שוב על צורת השלטון באי? זה באמת לא מובן לי."

 

טגה היא רפובליקה, הנסיך נץ. השליטים שלנו נבחרים כל חמש שנים. כך היה במשך אלפיים וחמש מאות שנה."

 

"המשרות אינן לכל החיים?"

 

"כמובן שלא. מי ירצה לאחוז במשרה כזו כל חייו?"

 

"איש אינו מפתח תאווה לכוח?"

 

"אין לממשלה כוח, הנסיך נץ. היא קיימת אך ורק בכדי לעשות את רצון הבוחרים."

 

"מדוע חמש שנים?"

 

"כיוון שאיש אינו רוצה להיות מנותק מעסקיו למשך יותר זמן."

 

"מה קורה אם מישהו נבחר מחדש?"

 

"זה בניגוד לחוק. איש אינו משרת יותר מתקופה אחת."

 

"ומה במקרה ומתברר שמישהו גאון במשרה מסויימת? לא הייתם רוצים שיישאר שם?"

 

"מעולם לא מצאנו אדם שיהיה עד כדי כך הכרחי."

 

"נראה לי שהשיטה הזו מעודדת שחיתות. אם אדם יודע שהולכים לפטר אותו ממשרה מסויימת כעבור חמש שנים, מה מונע ממנו מלהחליט החלטות במסגרת תפקידו שיקדמו את ענייניו שלו? לאחר מכן, אני מתכוון?"

 

"בלתי אפשר, הנסיך נץ. לנושאי-המשרות הנבחרים שלנו אין עניינים חיצוניים. ברגע שהם נבחרים, כל רכושם נמכר, והכסף נכנס לאוצר הלאומי. אם הכלכלה משגשגת במהלך שירותם, ההון שלהם זוכה מההכנסות. אם הכלכלה קורסת, הם מאבדים הכל."

 

"זה מגוחך. ממשלות אף פעם לא היו עסק מכניס."

 

"שלנו כן," אמרה בשביעות רצון, "וזאת חייבת להיות הכנסה של ממש. שער המס קבוע ואינו ניתן לשינוי, כך שנושאי-המשרות שלנו אינם יכולים להעלות את המסים וליצור הכנס הכנסה כוזבת."

 

"למה שמישהו ירצה לתפקד במסגרת ממשלה כזו?"

 

"איש לא רוצה בכך, הנסיך נץ. רוב הטגאנים עושים שביכולתם להימנע מלהיבחר. הפיכת ההון האישי לחלק מהאוצר מכריחה את נושא-המשרה לדאוג ככל יכולתו שהממשלה תשגשג. רבים העבידו את עצמם עד מוות מתוך דאגה לצורכי הרפובליקה."

 

"אני חושב שהייתי בורח מכבוד כזה."

 

"זה באמת בלתי אפשרי, הוד מעלתך. ברגע ששמו של אדם מופיע ברשימת מועמדים למשרה ציבורית, שמים סביבו שומרים, ואם הוא נבחר, הוא נותר תחת משמר צמוד ליתר תקופת כהונתנו. הרפובליקה דואגת לכך שאיש לא יחמוק מאחריותו כלפיה."

 

"עריצה היא הרפובליקה."

 

"אכן כן, הנסיך נץ, וכך עליה להיות."

נכתב על ידי , 26/7/2007 08:51   בקטגוריות אדם, חברה, וסביבה, אקטואליה, סיפרותי, כספים וקלקלה  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-27/7/2007 10:46




244,227
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , דת , ציונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעופרניקוס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עופרניקוס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)