נכנסתי לפני מספר דקות לכתבה על בחורה שניסתה להתאבד לפני מספר שנים לאחר שנאנסה, ושעצם האונס נחשף לאחר שלפני כשנה אימה קראה על כך ביומן של ביתה, קורבן האונס.
בוואלה, למי שלא מכיר, כאשר נכנסים לכתבה מסוימת מקבלים לצידה רשימת כתבות נוספות באותו נושא.
תראו איך נראה מסך העדכונים, הצמוד לכתבה זו:
שימו לב כמה כתבות בנוגע לאונס ותקיפה מינית תוך פחות משבוע! וזה רק "מקבץ"!
אני לא יודע כמה מבנות (ובני!) ישראבלוג היו קורבנות לתקיפה מינית כלשהי. אני מקווה שאף אחת או אחד, אבל יודע שאני אופטימי לשווא. מקרים כמו שמרג'י מתארת הם דוגמא לכך שאני עוצם עיניים, והם דוגמא לכך שבמדינת ישראל טרם הצליחו (או ניסו) להתמודד באמת עם הבעיה. הם דוגמא לכך משום שכדי להתמודד עם בעית האלימות המינית יש להתחיל דבר ראשון בחינוך בשני כיוונים: כיוון התוקף וכיוון הקורבן.
את התוקף הפוטנציאלי (שזה למעשה - כל אחד!) יש לחנך ולהבהיר לו או לה היטב את גבולותיו, ומה משמעות הדבר כשמישהו אומר לו לא.
את הקורבן הפוטנציאלי (שוב - כל אחד למעשה!) יש לחנך ולהבהיר לו או לה היטב את זכויותיה, ואת החופש לומר לא, וחשוב לא פחות - מה לעשות אם אמרת לא - ולא שמעו לך.
ההלכה היהודית ידועה כמאד מגבילה. הרבה פעמים תוכלו להיתקל ב"גדר" שנועדה למנוע מכם להגיע ל"גדר" הבא שנועדה למנוע מכם להגיע לדבר האסור עצמו. לפעמים (בדרך כלל) זה מציק, אבל חברה או אדם שאינם יודעים להגדיר לעצמם גבולות, בסופו של דבר יפגעו באחרים או בעצמם.
החברה המערבית לומדת זאת לאט לאט, ודוגמא לכך הם כל החוקים הנוגעים להטרדה מינית. אדם שאינו יודע את גבולותיו "ומפזר הערות" לעבר כל בחורה שעוברת, הוא בפוטנציאל גם אדם שלא ידע את גבולותיו, והמלים תהפוכנה למעשים.
אז כדי למנוע את המקרים הבאים שיהרסו לעוד מישהי או מישהו את החיים, הגיע הזמן להתחיל בחינוך אמיתי, וכאשר החינוך נכשל - להשתמש בענישה אמיתית, כי במקרה הנ"ל לדוגמא, האנס נידון לשבע שנות מאסר על כך שהרס את חייה של בחורה תמימה, וחוייב לשלם לה פיצויים בסך 10000 ש"ח.
מישהו באמת חושב שזה יפצה אותה?