| |
הימים חולפים - שנה עוברת,
אבל המציאות, אוי המציאות, היא תמיד עכורה נשארת. |
 כינוי:
בן: 47 MSN:
ofernicusתמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 6/2003
 כל מה שלא רציתם לדעת על חג השבועות...
כרגיל אני מפרסם פוסטים באיחור וכאשר הם כבר לא רלוונטיים, אבל בתקופה האחרונה שאלו אותי כל מיני אנשים בכל מיני פורומים כל מיני שאלות לגבי חג השבועות וספירת העומר שקדמה לו...
אי לכך ובהתאם לזאת,
נראה לי שזה המקום לכתוב בתמצית מה עניינם של שני הדברים הנ"ל - לטובת הבורים ועמי הארצות, לטובת אלה שלוקחים קורסי יסוד ביהדות, ולטובת אלו שנכללים בשתי קבוצות "מכובדות" אלו...  כמובן שאין סיכוי שאני אכסה פה את כל הנושא, אבל לפחות על רגל אחת... 
אז ככה...
יום למחרת ליל הסדר מתחילים לספור את ספירת העומר... ולמה?
התורה מצווה אותנו - "וספרתם לכם ממחרת השבת - מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ט"ו).
אם זה לא דולרים, למה לספור את זה?
משום שכשעם ישראל היה במצרים, הוא היה שקוע במ"ט (=49 בגימטריה) שערי טומאה, ובכל יום שעבר מצאת מצרים, העם היטהר מדרגת טומאה אחת, עד שהגיע לטהרה מלאה לכבוד מעמד הר סיני - 49 ימים מאוחר יותר.
אנו סופרים את הימים - ומציינים את השלבים בהיטהרותנו...
דבר זה בא גם לידי ביטוי ב"עומר התנופה" המוזכר בפסוק, והוא קורבן העומר שהיו מביאים שעורים (מאכל בהמות) בפסח, מול חג השבועות שבו היו מביאים קורבן משיבולים, שזה מאכל הראוי לאדם - ובכך מציינים את עלייתנו מרמת "בהמות" לרמת "בני אדם"...
לזכר יציאת מצריים יש לנו את פסח, לזכר מעמד הר סיני יש את שבועות, הקרוי גם חג מתן תורה, ולזכר התהליך הרוחני - יש את ספירת העומר.
רגע... אם זה לזכר יציאת מצריים... אז למה אסור להתחתן בספירת העומר?
כי אין קשר!
נהוג לחשוב שאסור להתחתן/להסתפר/וכו' - ובקיצור - מנהגי אבלות - בגלל ספירת העומר, וזה לא נכון - או לפחות לא מדויק... המקור לכך הוא מגיפה שפרצה בין תלמידיו של רבי עקיבא (שהיו גם לוחמיו של בר-כוכבא) משום שלא נהגו כבוד זה בזה... ואנחנו היהודים הרי אוהבים לבכות על העבר (ומנסים מדי פעם להפיק לקחים) ולכן אנו מציינים את אותה מגיפה שפגעה במאמץ המלחמתי ובעולם התורה - אך בעיקר כדי להזכיר לעצמנו כמה חשוב לכבד את הזולת!
ול"ג בעומר... איך הוא קשור?
כמו שכבר הזכרתי - סופרים יום-יום מפסח עד שבועות... ל"ג = בגימטריה 33 וזה, כמה מפתיע, היום השלשים ושלשה מתחילת הספירה.
לפי המסורת - בל"ג בעומר קרו מספר אירועים חשובים:
א. בר כוכבא הכריז מרד על הרומאים.
ב. רשב"י (רבי שמעון בר יוחאי) הפיץ את ספר "הזוהר" (ספר קבלה מאד מרכזי ביהדות)
ג. פסקה המגיפה בתלמידי רבי עקיבא - ולכן בעצם "נגמרה" סיבת האבל.
ושבועות... מה הקטע איתו? ביכורים? חג המים?
בזמן שבית המקדש היה קיים היו כל העם עולים בתהלוכות צבעוניות לירושלים, ויחד איתם מביאים את הפירות הראשונים שגדלו בחלקותיהם (ביכורים, כמו בן בכור או בת בכורה) וכל העיר היתה מתמלאת ירק, צבעוניות ושמחה - ומשם התקבל המנהג הנהוג עד היום בקיבוצים ומושבים לתהלוכות חגיגיות.
והמים?
התורה, כאלמנט מהותי בחייו של אדם יהודי, נמשלה למים - כאשר התפיסה היא שכמו שאדם אינו יכול לחיות ללא מים - כך אינו יכול לחיות ללא התורה. משום כך נהוג "להשפריץ" מים לכל עבר - ולדמות את הפצת התורה לכל עבר.
והמנהג שלא לישון...?
כאשר עם ישראל עמדו לקבל את התורה היה זה בלילה, והיו רבים כאלה שבמקום לעמוד עם כולם לקבל את התורה - העדיפו ללכת לישון... לזכר זה, וכדי להראות "שאנחנו לא כמוהם" - ושאנחנו רוצים את התורה - נהוג להישאר ערים כל ליל שבועות וללמוד תורה בבתי הכנסת ברחבי הערים...
וזהו...
מקווה שכמה מכם שרדו את הפוסט הזה (פמה? אביה?)
הערות/הארות/שאלות תתקבלנה בברכה
בלי קשר לכלום, אבל לא ידעתי איפה לדחוף את זה, וזה היה מוגזם להקדיש לאגו המנופח שלי עוד פוסט: פרסמו בוואלה סיפור שלי. ותודה רבה לאחראית לכך.
ועוד משהו בלי קשר: וונדי חברתי האהובה התקבלה לעבודה שהיא רצתה מאד, אז כולם להתפלל שיהיה לה בהצלחה בעבודה החדשה!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
