הרבה זמן אני מחכה לכתוב את הפוסט הזה. מה זה הרבה - המון. ה-מ-ו-ן-ן-ן-ן.

שנים, וזו אפילו לא הגזמה.

אבל זהו, אני יכול לכתוב את זה, וזה כנראה אחד הפוסטים המאושרים ביותר שהועלו בבלוג זה, כנראה הכי מאושר מאז הפוסט הזה, ובכל מקרה זה בוודאות אחד הרגעים המאושרים בחיי כי בערב שבת, בשעה 17:00, וונדי ילדה לנו בת בכורה, קטנה ומתוקה, ששמה ליאת ומשקלה 3.335 ק"ג.

הלידה הייתה ארוכה ולא קלה בכלל, אבל "לאם ולתינוקת שלום" ברוך השם, וכל שיש לי לעשות הוא לומר הרבה תודה לאל, ולהוריד את הכובע בפני וונדי שהייתה מאד מאד אמיצה ומאד מאד חזקה בשעות הקשות...

אה, יש לי עוד משהו לעשות - לספק לכם תמונות, אז הנה...

אה, וכמו שחברי רועי מתעקש לומר - אם אני עופרניקוס, אז הבת שלי היא... עופרניכּוּסִית?