בהתייחס לפסיקתו של הרב חיים קנייבסקי, פסיקה הקובעת כי אסור להעסיק ערבים בישיבות, אומר ח"כ איברהים צרצור כי הפסיקה מזכירה לו ימים אפלים, ואני חייב להסכים שאכן - מדובר בימים אפלים.

מדובר בימים אפלים, אם לאדם כמו איברהים צרצור מרשים להתהדר בתואר "חבר כנסת".

מדובר בימים אפלים, אם למי שקורא "לחזית ערבית נגד ישראל" מרשים לגור בארץ.

מדובר בימים אפלים, אם מישהו מקבל משכורת ממדינת ישראל, ומאיים עליה בפגיעה בחייליה החטופים.

מדובר בימים אפלים, אם לערבים מותר לשרוף בתי כנסת ולבצע פיגועים בישיבות, אבל אוי ואבוי - וזה נכון לגבי כל "כופר" באשר הוא על פני הגלובוס - למי שיקלל את מוחמד הכלב בן-כלב, שהביא לעולם רק מוות ודם.

מדובר בימים אפלים, אם בכל אשר אפנה אתקל בשמו של צרצור בהקשר של שנאה, טרור, ורצח, ובכל זאת התקשורת הישראלית תמשיך להביא את "פניניו" כאילו פיו הינו נחל נובע מעין חוכמה, ואינה שואלת אותו שאלות כל כך בסיסיות כגון:

א. איך הוא מצפה שיהודים יעסיקו ערבים כאשר כבר 100 שנים ערבים אינם מהססים לתקוע סכין (או כדור, או טיל) באנשים שמספקים להם עבודה (ע"ע הטבח בחברון, ואין ספור הזדמנויות אחרות)?

ב. איך הוא מעז לדבר על הסתה, כאשר אחיו המטורפים רצים ברחובות וצורחים "מוות ליהודים" - והמשטרה מראה מה זו "אפליה מתקנת" - ואינה פועלת נגד המסיתים?

ג. כמה זמן הוא חושב שיהודים יסכימו לחיות פה בפחד בזמן שבדואים, דרוזים או "סתם ערבים" משתוללים בנגב, דורסים למוות בדרום, זורקים אבנים במרכז ובצפון...

לפני כ-120 שנה הערבים הכריזו מלחמה על היהודים שגרו פה ועל אלו שהגיעו לפה. לשיטתו של צרצור וחבריו המלחמה הזו טרם הסתיימה והם צודקים, כי המלחמה הזו לא תסתיים על שלא נגיע להכרעה, והכרעה כזו חייבת להיות "או אנחנו או הם".

מאחר וניתן להבין בפשטות שאם הם ישלטו פה - אנחנו לא נחיה פה (או לא נחיה, נקודה) חייבים להכיל את הדבר גם באופן הפוך - אם אנחנו שולטים פה, זו צריכה להיות שליטה יהודית מובהקת, וככזו - לאנשים כמו איברהים צרצור אין זכות לחיות כאן.

כתבתי זאת פעמים רבות בבלוג זה: רצח אינו אופציה ואסור בתכלית האיסור.

העמדה לדין מול בית המשפט על סעיף בגידה? זו בהחלט אופציה.

ויש רק שתי אופציות שצריכות לעמוד בפני מי שמעודד טרור:

העמדה לדין, או הצטרפות לעזמי בשארה, אי-שם הרחק מכאן.

ויפה שעה אחת וישראלי הרוג אחד קודם.