ח"כ דב חנין, איש מפלגת החזית הדמוקרטית לשלום ושוויון (חד"ש) תקף היום את אהוד ברק על תמיכתו בחוק רמת הגולן הקובע כי יש לקיים משאל עם לפני נסיגה מרמת הגולן, באמרו ש"מפלגת העבודה היא 'מפלגת האבודה'. ברק שנבחר כמנהיג מחנה השלום שכח זאת מזמן. היום היו מקבלים אותו בברכה רק לאיחוד הלאומי או לישראל ביתנו, שיתרחק ממחנה השלום – איננו רוצים אותו".

העובדה שחנין תוקף מישהו בגלל תמיכתו בדמוקרטיה מציף נקודה מאד ישראלית: השמאל הישראלי דמוקרטי כל זמן שזה מתאים לו. ברגע שהדמוקרטיה מערערת על ההגמוניה השמאלנית, יש משהו פסול ברעיון לתת לאזרחים להחליט בעצמם. ואולי זה מסביר את שמה של המפלגה של דב חנין: לא מדובר ב"סתם מפלגה דמוקרטית". מדובר ב"מפלגה דמוקרטית לשלום ולשווין" - דמוקרטית לשלום, לא דמוקרטית כשלעצמה.

נו, למה שזה יפתיע אותי, בעצם...?