נראה שאלוקינו שבשמיים לא רק שומע תפילות, אלא גם קורא את הבלוג שלי. לא חלפה יממה מאז ששטחתי פה את הקיטורים-הסמויים שלי, וכבר מצאתי את עצמי אתמול בערב במרתף של פאב ב-DOWNTOWN ATLANTA, ממתין להופעה של "רוקפור".

ההופעה הזו באה לי במפתיע, כאשר אחת מהחבר'ה שלנו, שכל הערב ניסתה לגרור אותנו ללכת איתה לאיזה קניון, ואני כל הערב ניסיתי להבהיר לה שאני אוכל לצאת רק לקראת שמונה, וזה קצת מאוחר, באה בסביבות 19:30 ואמרה שמישהו שעובד איתנו הוא אח של אלי לולאי, סולן להקת "רוקפור", ושהוא אמר לה שהלהקה מופיעה באטלנטה... סיימתי את מה שהיה לי לעשות, "ודהרתי" למלון להתארגן...

בארץ אמנם לא יצא לי להיות בהופעה שלהם, אבל את המוזיקה שלהם הכרתי, כך שדי הופתעתי לגלות שהשירים השקטים-יחסית, כגון "שוב לא שקט" [מי אמר סתירה פנימית ולא קיבל?], "אבשלום", ו"כל כיוון", הוחלפו ברוק סוער, קיצבי ומשתולל, משולב בהרמוניות נפלאות שנתנו טעם חזק מאד של Beatles, ושעשו המון שמח, למרות הקהל המדולדל-משהו...

כל השירים, אגב, היו באנגלית.

אחד החבר'ה שלנו התחיל עם איזה מישהי בקהל, והיא אמרה לו שהיא מעריצה של הלהקה, ושהיא הולכת רודפת אחרי ההופעות שלהם. בארץ דבר כזה משמעותו היתה נסיעה מתל אביב לירושלים, נגיד, אבל הבחורה הנ"ל - וחברותיה - טסות בכל רחבי ארה"ב כדי להיות בהופעה שלהם.

לא נראה לי שבארץ "רוקפור" זכו לקהל מעריצות שכזה...

לא שזה משנה משהו, אבל אותן בנות, אגב, בכלל לא ידעו שמדובר בלהקה ישראלית...

תכל'ס, היתה הופעה "של מליון דולר", והכניסה עלתה רק 4 דולרים בודדים [משהו כמו 18 ש"ח]

כאשר הסתיימה ההופעה, פינתה הלהקה את מקומה לטובת ערב קריוקי תחת הכותרת "Metal Some Monday".

מסתבר שבמועדון שבו התקיימה ההופעה מתקיימים מידי יום שני ערבי קריוקי המוקדשים למוזיקת רוק ומטאל.

בניגוד למקובל בארץ, את החבר'ה שעלו לשיר לא ליוותה הקלטה אלא להקה, שעשתה עבודה מעולה. גם החבר'ה שעלו לשיר היו הרבה הרבה יותר טובים ממה שמקובל בערבי קריוקי בארץ, ובהכללה אפשר לומר ש"הטופ שבטופ" של "כוכב נולד ושות'" היה מוריד בפניהם את הכובע.

ובמשפט אחד: מספיק היה לעצום עיניים כדי לקבל תחושה אמיתית ביותר שאתה נמצא בהופעה של מטאליקה, Guns'n'roses, או Iron Maiden.

כשכבר יצאנו מהמועדון, בסביבות 23:30 [החבר'ה היו עייפים] קיבלתי הודעה בביפר שאני צריך להגיע למשרד... כשהגעתי הבנתי שבכלל אין לי יותר מדי מה לעשות בנדון, כי הבעיה שהופיעה פתאום נגרמה ממשהו שאינו קשור אלי, אבל סימן השאלה הגדול ריחף באוויר עד 01:30, אז הוברר מעל לכל ספק שאין לי קשר לתקלה ולכן גם אין לי קשר לפתרון, ואז הלכתי לישון - קצת עייף, אך בעיקר מרוצה!

היום-מחר אני מקווה לעשות עוד סיבוב "שופינג" [כי בתכל'ס לא קניתי כלום], וביום חמישי על הבוקר אני מתייצב בשדה התעופה, בתקווה לקבל *שדרוג-חינם ולעלות על "First Class"...

וזהו, לבינתיים... מקווה שעוד יהיה לי מה לספר [כי אחרת זה אומר ששוב משעמם לי ]

כאן עופרניקוס,
אטלנטה

* לא ברור הסיפור הזה, אבל Continental מתעקשים לתת לי נקודות Frequent Flyer הרבה מעבר למה שמגיע לי, אבל מי אני שאתלונן, כאשר אצלנו הרומנים יש כלל שאומרים שאם נותנים לך, תיקח?