ושוב החטופים חוזרים בארונות, והכותרות מבשרות על כך שהבנים חוזרים הביתה, כשהביתה הם כבר לעולם לא יחזרו. אצלנו רואים את המשפחות האבלות לנוכח ארונות בניהן המורדים מהרכבים, בעוד שבצד השני - האויב - תפרוצנה המשפחות בצהלות שמחה כשהרוצחים יצאו בריאים ושלמים - וחופשיים.

את השירות הצבאי שלי העברתי על גבול לבנון - ובלבנון עצמה. שנתיים ועשרה חודשים של שירות כחובש בגזרה החמה ביותר באותן שנים, ואם יש משהו שחזרו עליו שוב ושוב בתדריכים לפני כל פעילות היה שבכל מצב של חטיפת חייל, ואפילו רק חשש לחטיפה - יש לעצור את החוטפים בכל מחיר - כולל הרג החטוף עצמו - ובלבד שלא להגיע למצב של סחטנות מצד המחבלים.

ולכן אני אחזור על משהו שכבר כתבתי בעבר: המהלך הנבון והנכון היחיד שעשה אולמרט במהלך הקדנציה הארורה שלו (מי ייתן שממנה הוא ימשיך ישר לכלא) היה היציאה למלחמה ביום החטיפה. למעשה, עוד לפני ההכרזה הרשמית על מלחמה, היה על צה"ל להיכנס במיידי לתוך שטח לבנון, תוך הנחתת כוחות בעומק השטח הלבנוני, כדי לחסום את נתיב הבריחה של המחבלים. את הפעולה המטופשת שנעשתה לקראת סוף המלחמה - כאשר כוחות ענקיים הוצנחו על קו הליטני - את הפעולה הזו היה צריך לבצע בשעות הראשונות שלאחר החטיפה - ואם צה"ל לא מסוגל לעשות זאת, כדאי שימצא את הדרך לעשות זאת.

כאמור - ההחלטה לצאת למלחמה הייתה נכונה ללא קשר לטעויות שנעשו בהמשכה, וטעויות כאלה לא חסרו.

מלחמה ולחץ פיזי בלתי מתון הן הדרך היחידה להשבת חטופים. כל משא ומתן מביאים איתם רק את החטיפה הבאה, ואת זה כבר למדנו פעם אחר פעם בעבר - ושוב לדנו זאת על בשרם של גולדווסר ורגב. למעשה, זה לא משהו שהיינו צריכים ללמוד בכלל, כי ההיסטוריה של העם היהודי מלמדת שיהודים היו מטרה קבועה לחטיפה ע"י השלטון הנוכרי, או סתם ע"י כנופיות שידעו שהקהילה תפדה את החטוף בכל מחיר - ולכן נקבע ש"אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן" - כדי לא להגביר את המוטיבציה של החוטפים.

במצב הנוכחי - ובמיוחד שזה (כמעט) ודאי שגלעד שליט חי, אף אחד לא יוכל להתנגד לשחרור מחבלים - ימים או שבועות אחדים לאחר שמחבלים שוחררו בתמורה לגופותיהם של רגב וגולדווסר, אולם ברגע שיוחזר שליט על ישראל להכריז קבל עם ועולם - כמו שהכריז אולמרט לאחר החטיפה: "עד כאן!".

על ישראל להודיע שלא תיכנס למו"מ עם חוטפים, ועם כל מצב של חטיפה היא תדאג לחטוף - ולהוציא להורג - אנשים בארגון האחראי לחטיפה. אם הארגון יפרסם רשימה של אנשים שאת שחרורם הם דורשים בתמורה לחטוף או החטופים - ישראל תוציא את אותם אנשים להורג באופן פומבי ומתוקשר. ישראל תכריז במיידי על כל חטוף בתור הרוג ותשחרר את נשותיהם מעגינותן.

בקיצור - ישראל תיזכר בימים שהיא כיבדה את עצמה ואת חייליה, ותיזכר שאמנם יש לה חוזה לא כתוב עם החיילים שבמסגרתו יש לה מחוייבות "להחזיר את הבנים הביתה" - אבל תגלה מחדש גם את הסעיף שאומר שבאותה מידה - ואפילו במידה גדולה יותר - יש לה מחוייבות לדאוג שהחיילים "לא יעזבו את הבית".

ולמשפחות החטופים: המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו דאבה עוד.

ולאומרט, ברק, נתניהו, ושאר הטוענים לכתר: יהי רצון שלא תוסיפו לנו דאבה ודאגה עוד.