באחרונה תוקף שר המשפטים, יוסף לפיד, את כל מי שרק רומז, או סתם מעלה על דעתו, עידוד לסירוב פקודה בעת ביצוע ההתנתקות, או בריחה מסיבית משטחי יש"ע.

לדברי שר המשפטים, "בסופו של דבר לא תהיה ברירה ונאלץ להעמיד אנשים לדין". כחלק מזה אף נשמעה בשבוע שעבר קריאה לפטר רבנים אשר יתנגדו להתנתקות, שכן עובד ציבור אינו יכול לעודד סירוב פקודה.

בהחלט מקובל עלי שיש לפטר, ואולי אף לשפוט, כל עובד ציבור אשר יעודד השתמטות או סירוב פקודה, ואני קורא למר לפיד לקחת את היוזמה, לצעוד צעד אחד קדימה, ולהיות הראשון לאבד את כסאו.

לצערי NRG לא טרחו לפרסם את מה שפורסם ביום שישי האחרון [ז' חשוון, 22/10] במהדורה המודפסת של מעריב, ולכן במקום קישור, אני אביא פה ציטוט מדברי לפיד, ציטוט שהובא על ידי נדב איל בעמוד 3 של הדף הפותח:

"חרפת השחרור של תלמידי ישיבות מהשירות בצה"ל לא תיפתר עד שלא תקום בישראל תנועת סרבני גיוס חילוניים. לא של מוחים מקצועיים, אלא של יהודים טובים מהשורה".

למען ההגינות יש לציין שאת הדברים הללו אמר מר לפיד לפני 16 שנה, ב-1988.

הגמרא אומרת ש"כל דור שאינו נבנה [בית המקדש] בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו", וזאת משום שאילו היה הדור ראוי שבית המקדש יהיה קיים בימיו, היה בית המקדש מתחדש, ומאחר ולא התחדש, סימן שאילו היה קיים - היה נחרב בעוון אותו הדור.

ניתן היה לחשוב שאת דברי ההסתה של לפיד ניתן לפטור בהינף יד ההיסטוריה, אילו היה חוזר בו, אך מר לפיד עומד על דעתו גם כיום, ובתגובה לשאלתו של נדב איל בנוגע לציטוט שהובא לעיל הוא אומר:

"זה נכון שלפני 6 שנה הבעתי את מחאתי על השתמטות החרדים משירות בצה"ל, דבר שאני ממשיך להיאבק בו גם היום, אולם בין זה לבין הסתה לסרבנות המונית בתקופה כה קריטית - אין כל קשר".

מר לפיד אולי אינו יודע, אבל בארץ - כל תקופה היא קריטית, וכאשר מר לפיד מביע תמיכה בהקמתה של תנועת סרבני גיוס - הוא מסית לדבר עבירה, וכלל אין זה משנה אם על רקע "חרפת השחרור של תלמידי ישיבות", "חרפת הכיבוש", או "חרפת הגירוש", ואם כעבור 16 שנה הוא שב ועומד על דעתו, הרי שהוא חוזר וחוטא.

בקיצור, יבדוק מר לפיד היטב את מעשיו, וימהר וייטול קורה מבין עיניו.