בתהלוכה לזכרו של מוחמד דרוויש, משורר הטרור והטבח, אמר ח"כ מוחמד ברכה: "כובשיו וכובשי עמו יכולים לשגר פגז למחנה ולהרוס אותו. הם יכולים להרעיב את העם אבל הם לא יכולים לעמוד בפני מילותיו ושירתו של דרוויש".
מאחר ובכל הזדמנות אפשרית מזכיר לנו ח"כ ברכה שהוא בעצם פלסטיני אי אפשר שלא להניח שכאשר מדובר על הרעבת העם - מדובר גם על הרעבתו שלו (*) מה שמעלה שתי שאלות:
- הרעבה? מצבם של הפלסטינים בכלל, ואלו שמוגדרים כישראלים בפרט, טוב יותר מכמעט כל מדינה ערבית על פני האדמה, והמצב הטוב הזה היה גם מנת חלקם של תושבי רצועת עזה אילולי ההפיכה החמאסניקית וירי הטילים לעבר ישראל.
- הרעבה? אם ח"כ ברכה אינו מסתפק במשכורת של 35,000 ש"ח - הוא בהחלט מוזמן לחפש לעצמו עבודה אחרת, ורצוי שגם במדינה אחרת...
ואגב, בנוגע לשאלתו של ח"כ טיבי בהספד לדרוויש "מי יכתוב מחר את שיר הנצחון?" התשובה היא שאני לא יודע מי יכתוב את שיר הניצחון, אבל אין לי ספק שהוא יהיה ישראלי ולא פלסטיני, וגם זה אם עוד בכלל יהיו פלסטינים ביום הניצחון שבו הם כולם יוחזרו לארצותיהם...
(* כפי שגם NRG רמזו בכותרת שנתנו לכתבה: "ח"כ ברכה: כובשנו יכולים להרעיבנו אך הם לא יעמדו בפני מילותיו של מחמוד דרוויש")
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
