ראש הממשלה הזמני אהוד אולמרט אמר היום ש"מלחמות העתיד, אם יפרצו כאלה חלילה, יהיו שונות בתכלית ממלחמות העבר, אפילו ממלחמת לבנון השנייה. לא יהיה יותר מצב שבו המלחמה תתנהל בשדה קרב עלום ומרוחק, ובערים הגדולות יימשכו החיים כהרגלם. המלחמה תגיע גם לערים ולבתים של אזרחי ישראל, והיעד של אויבנו יהיה לפגוע בעורף".

וואלה... במלחמת לבנון השנייה הערים והבתים של אזרחי ישראל עמדו לבטח, בעוד שבשדה קרב עלום ומרוחק התנהלה מלחמה... לך ספר את לתושבי חיפה, עכו, נהריה, מעלות, צפת, כרמיאל, טבריה, נצרת, עפולה, ואפילו חדרה - כולן "ערים ואמהות" בישראל, חלקן אפילו נכללות בקטגוריה המעורפלת של "ערים גדולות", ושכולן זכו לחוות מטחי טילים במלחמת לבנון השנייה.

וזה, כמובן, מעלה את השאלה: אם אולמרט באמת לא מבין עד היום עד כמה נפגע העורף במלחמה האחרונה - אולי לא סתם מטומטם אלא פגוע מוחי, ולכן זה באמת לא הוגן או הגון להפנות לעברו כל כך הרבה אצבעות מאשימות או כתבי אישום צבעוניים?

ואני מקווה שאין מישהו שלא מכיר את השיר הזה, ואם יש - תתביישו - אבל הכותרת היא פראפרזה על השיר "חיפה" של דיוויד ברוזה...