ציטוט א':

"אנחנו את פקודת הפינוי איננו ממלאים, וגם הילדים שלנו וחניכינו אינם ממלאים אותה... היום שבו תינתן פקודת הפינוי, שהיא פקודה בלתי חוקית בעליל, יהיה גם היום של סירוב פקודה ... לכל מי שהתעניין לדעת מהו הקו האדום שלנו – כאן הוא עובר."

ציטוט ב':

"מול גירושם והגלייתם של מתיישבים...עלינו לקום ולומר בחריפות ובפשטות: זהו רעיון בלתי אפשרי מפני שאנחנו לא ניתן לכם. אפילו אם נצטרך לפלג את המדינה ואת הצבא. אפילו אם נצטרך להשתטח תחת גלגלי המשאיות. אפילו אם נצטרך לפוצץ את הגשרים. השמאל הישראלי צריך לדעת שיש מעשים שאם ינסה לעשותם הוא יגרום להתפרקות המדינה..."

עכשיו קחו את ציטוט א', החליפו את המלה "פינוי" בטרנספר, ותקבלו את מה שכתבו יוסי שריד ויאיר צבן ביוני 90'.

קחו את ציטוט ב', החליפו את המלה "מתיישבים" ב"ערבים", ותקבלו את מה שכתב עמוס עוז ב-1990 תחת הכותרת "על דמוקרטיה וציות".

אם אתם "בשוונג", תוסיפו לזה את הציטוט - "אם החייל מרגיש שהפקודה שניתנה לו היא בניגוד למצפונו, עליו באופן אישי..להתייצב בפני מפקדו, להסביר לו זאת ולהיות מוכן לשאת בתוצאות..אין פה שום נושא של מרד" - ואז תזכירו לעצמכם שמדובר במשהו שאמר ראש הממשלה שרון ביולי 95'.

והפואנטה?

הפואנטה היא שהסתה לסירוב פקודה הינה כנראה משהו "לא ממש חיובי", אבל לא יירדפו אותך ויעשו בך לינץ' ציבורי אלא אם אתה דתי-ימני, ובעדיפות לרבנים.