אם אני מנסה לסכם את שנת התשס"ח אני נתקל, לצערי, מכל כיוון בדברים רעים... בפוליטיקה, בכלכלה, בצבא, בעבודה... המצב השנה היה על הפנים, ואני לא יכול שלא לשמוח על כך שהשנה הזו נגמרת סוף סוף - גם אם אין שום הבטחה שהשנה הבאה תהיה טובה יותר...

ובכל זאת, כדי להשאיר את השנה הזו עם טעם טוב, וללא שימוש בממתיקים מלאכותיים, אני אזכיר לעצמי (ולכם) שאי שם בתחילת השנה הזו נולדה ליאת, בתי הבכורה, מקור אור ואושר בלתי נדלים, שגם כאשר היא עושה לילותי ימים - אלו לילות וימים מלאי שמחה וצחוק...

אני אזכיר לעצמי (ולכם) גם שאת השנה הזו חתמנו, וונדי, אני ועוד עשרות אלפי אנשים, בהופעה של פול מקרטני, תוך שאנו מגשימים חלום שנות אלפיים (או לפחות 15).

ואני אזכיר לעצמי את הסיפור על הרשל'ה מאוסטרופולי, המספר על כך שאמו של הרשל'ה - שלא יכלה לממן קניית דג שלם - הלכה וקנתה ראש של דג וזנב של דג, הצמידה אותם ואמרה להרשל'ה שאם יש לזה ראש של דג וזנב של דג - הרי שזה דג שלם... וההשלכה מהסיפור הזה היא שאם ראשיתה של השנה היתה טובה ואחריתה של השנה היתה טובה - הרי שהשנה כולה היתה טובה...

ובנימה אופטימית זו: שתהיה שנה טובה, ושנהיה לראש ולא לזנב!