אם יש משהו שאני לא אוהב, זה לחכות שיצא הספר הבא בסדרה שאני קורא, או לחכות לפרק הבא בתוכנית הטלויזיה שבה אני צופה. מהסיבה הזו, לפני די הרבה זמן הפסקתי לקרוא את סדרת הספרים "מחזור כישור הזמן" של רוברט ג'ורדן, והחלטתי לחכות שהסופר יסיים כבר את כתיבת הסדרה, ואז אוכל לקרוא אותה ברצף, בלי הצורך להיזכר כל פעם מחדש על מה בכלל דיבר הספר הקודם, איך הוא נגמר, ואיך קוראים לכולם.

הספר האחרון שקראתי בסדרה הנ"ל היה מספר 17 או 18, שזה ספר מספר 9 בהוצאה המקורית (להוצאות הספרים בארץ יש נטיה לחלק לשניים ספרים מתורגמים, וכך הן יכולות לגנוב, סליחה - לגבות עבורם מחיר כפול), ומאז הספיקו לצאת גם ספרים 10-11 בהוצאה המקורית, שזה בהתאמה 19-22 בעברית.

ואתם יודעים מה - עכשיו אני מרוצה מזה שהחלטתי לוותר, פשוט כי הסדרה הזו - מחזור כישור הזמן - הולכת להפוך ל"סימפוניה הבלתי גמורה" של עולם הספרות - פשוט כי אתמול רוברט ג'ורדן הלך לעולמו.

עכשיו רק חסר לי שגם ג'ורג' ר. ר. מרטין ימות לפני שיסיים את שיר של אש ושל קרח, ואני אהיה מוכן להכריז על מותו של הרומן שלי עם עולם הספרות

ובנימה קצת יותר אופטימית - בעוד שבוע Heroes חוזרים! יאטאאאאה!

כבר המון זמן שאני מתכנן להביא פה קטע מתוך הספר "הזוהרים", השני בסדרת הטאמולי של דיוויד אדינגס (The Shining Ones, The Tamuli, David Eddings) אבל לאור הפלתו של "חוק חלוץ" בכנסת אמש, נראה לי שבאמת הגיע הזמן, אז הנה. נראה לי שהקטע מדבר בעד עצמו, וגם אם הוא מובא בתור חלק מספר פנטזיה, בהחלט היה מעניין ליישם אותו בעולם בכלל, ובארץ בפרט...

"אה - " קטע את המונולוג החדגוני של גהנאס. " - זה מאד מרתק, הוד מעלתך, אבל האם נוכל לחזור שוב על צורת השלטון באי? זה באמת לא מובן לי."

טגה היא רפובליקה, הנסיך נץ. השליטים שלנו נבחרים כל חמש שנים. כך היה במשך אלפיים וחמש מאות שנה."

"המשרות אינן לכל החיים?"

"כמובן שלא. מי ירצה לאחוז במשרה כזו כל חייו?"

"איש אינו מפתח תאווה לכוח?"

"אין לממשלה כוח, הנסיך נץ. היא קיימת אך ורק בכדי לעשות את רצון הבוחרים."

"מדוע חמש שנים?"

"כיוון שאיש אינו רוצה להיות מנותק מעסקיו למשך יותר זמן."

"מה קורה אם מישהו נבחר מחדש?"

"זה בניגוד לחוק. איש אינו משרת יותר מתקופה אחת."

"ומה במקרה ומתברר שמישהו גאון במשרה מסויימת? לא הייתם רוצים שיישאר שם?"

"מעולם לא מצאנו אדם שיהיה עד כדי כך הכרחי."

"נראה לי שהשיטה הזו מעודדת שחיתות. אם אדם יודע שהולכים לפטר אותו ממשרה מסויימת כעבור חמש שנים, מה מונע ממנו מלהחליט החלטות במסגרת תפקידו שיקדמו את ענייניו שלו? לאחר מכן, אני מתכוון?"

"בלתי אפשר, הנסיך נץ. לנושאי-המשרות הנבחרים שלנו אין עניינים חיצוניים. ברגע שהם נבחרים, כל רכושם נמכר, והכסף נכנס לאוצר הלאומי. אם הכלכלה משגשגת במהלך שירותם, ההון שלהם זוכה מההכנסות. אם הכלכלה קורסת, הם מאבדים הכל."

"זה מגוחך. ממשלות אף פעם לא היו עסק מכניס."

"שלנו כן," אמרה בשביעות רצון, "וזאת חייבת להיות הכנסה של ממש. שער המס קבוע ואינו ניתן לשינוי, כך שנושאי-המשרות שלנו אינם יכולים להעלות את המסים וליצור הכנס הכנסה כוזבת."

"למה שמישהו ירצה לתפקד במסגרת ממשלה כזו?"

"איש לא רוצה בכך, הנסיך נץ. רוב הטגאנים עושים שביכולתם להימנע מלהיבחר. הפיכת ההון האישי לחלק מהאוצר מכריחה את נושא-המשרה לדאוג ככל יכולתו שהממשלה תשגשג. רבים העבידו את עצמם עד מוות מתוך דאגה לצורכי הרפובליקה."

"אני חושב שהייתי בורח מכבוד כזה."

"זה באמת בלתי אפשרי, הוד מעלתך. ברגע ששמו של אדם מופיע ברשימת מועמדים למשרה ציבורית, שמים סביבו שומרים, ואם הוא נבחר, הוא נותר תחת משמר צמוד ליתר תקופת כהונתנו. הרפובליקה דואגת לכך שאיש לא יחמוק מאחריותו כלפיה."

"עריצה היא הרפובליקה."

"אכן כן, הנסיך נץ, וכך עליה להיות."

לחבורת הפסיכים קוראי הארי פוטר, שעלו על זה שבאופן לא הגיוני בספר החמישי הרמיוני נבחנת בעשרה מקצועות ובספר השישי היא מקבלת אחד-עשר ציונים: כאילו, וזה שהרמיוני וחבריה עושים קסמים ועפים על מטאטא, זה דווקא כן נראה לכם הגיוני????