מאז פייסבוק וטוויטר וכל הקטע של מיקרובלוגינג, הבלוג המסכן הזה די מאבד את תשומת הלב הראויה לו. כדי לפצות את הקוראים הנאמנים (אם עוד יש כאלה) אני אנסה להכניס פה כמה מהדברים שפרסמתי לאחרונה בפורמטים האחרים... נתחיל בזה:

אוסמה בן לאדן, תוניסיה, מצרים, לוב, תימן... כל כך הרבה מנהיגים ערבים איבדו במהלך הקדנציה הנוכחית את תפקידם (ויותר מזה) אך אסאד עדיין יושב על כסאו, ואני לא מאמין שנתניהו יסכים ללכת לבחירות בלי להוסיף את סוריה לרשימה.

אם נתניהו קובע בחירות לספטמבר, האם יכול להיות שהוא יודע משהו שאמור לקרות עד אז? אולי איזו התחייבות אמריקאית לפעול בנושא בתמורה להימנעות מתקיפה באיראן...?

מה יותר גרוע, קרקוע של 18 מטוסי F35, קרקוע של 35 מטוסי F18, או טייס שלא מוצא את ה-F1?

ב-NRG כותבים על כך ש"המרחב הדמוקרטי בארץ הולך ומצטמצם" ועל כך ש"חופש העיתונאות הצטמצם".

אני תוהה אם יש לזה קשר לעובדה שהעיתונות הופכת לחדגונית יותר ויודעת פחות לנצל את המרחב התקשורתי שניתן לה, דבר שאפשר לראות, לדוגמא, כאשר NRG מנצלים את המרחב התקשורתי שלהם כדי לפרסם פעמיים את אותה כתבה - שאליה לא ניתן להגיע כי הקישור, נכון לרגע זה, מפנה לדף שגיאה הקובע ש"העמוד שחיפשתם לא נמצא"...

מישהו מוכן להסביר לי איך זה שפעם אחר פעם עיתונים ואתרים שונים מפרסמים נתונים סותרים בכל הנוגע לשכר הממוצע במשק?

איך זה הגיוני שבעוד ש-NRG מדווח על ירידה של 5.5%, מ-8,646 שקל במרץ ל-8,172 שקל במאי, ב-TheMarker מדווח על עליה של 1.2% - ל-8,020 במאי (כלומר, עליה מ-7,924 במרץ), ואיך זה הגיוני ששתיהן, לכאורה, מדווחות על סמך נתונים שמסרה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס)...?

 

ובכלל - איך זה הגיוני ש-NRG יודעים לצטט נכון את הממוצע הנכון (עפ"י הלמ"ס) - שהוא 8,172, בעוד ש-TheMarket הם אלו שמצטטים נכון את אחוז השינוי, שהוא עפ"י הלמ"ס - עליה של 1.2%...? הייתכן שכל כתב מצטט את מה שמתאים לאג'נדה שלו, לצד שבו הוא התעורר באותו הבוקר, או לשביעות הרצון מהשכר האישי שלו...?

לפני כמה שנים, כשוונדי ואני טיילנו בוושינגטון, אמר לי מדריך תיירים מקומי שהוא היה שמח לנסוע לבקר בישראל "שבה היסטוריה זה באמת היסטוריה, ולא משהו שמתמצה באיזה 200 ומשהו שנים".

נזכרתי היום במשפט הזה כשנתקלתי בידיעה המספרת "שהחזאים מעריכים כי הסופה שנמצאת בעיצומה תהיה העזה ביותר שפקדה את העיר בהיסטוריה המודרנית", ולא יכולתי לתהות איזו היסטוריה לא-מודרנית יש לעיר הזו, שהוקמה ב-1790...

אולמרט מתגעגע לאריאל שרון זעקה הכותרת הראשית של מעריב בסוף השבוע האחרון, ומתחת לכותרת זו - אולי בהשוואה אירונית משהו - הכותרת דיווחה על כך שמכבי תל אביב "קמה לתחייה" וניצחה את אפס פילזן. דפדוף זריז הביא את הקוראים לעמוד 2, שם הם גילו שעכשיו גם כל אשקלון בטווח הרקטות הפלסטיניות, ושאולי אולמרט מתגעגע לשרון, אבל עכשיו תושבי אשקלון מצטרפים לתשובי גוש קטיף, לתושבי שדרות ויישובי עוטף עזה, ולעוד הרבה מאד ישראלים שממש לא מתגעגעים לשרון.

למעשה, הרבה מאד אנשים שמחים שהוא כבר לא פה, ומצטערים רק שהוא לא רואה את תוצאות הנזק של המהלך שאני יכול להתחיל ולתאר אותו כהרסני, מטופש, חסר תועלת ופזיז, אבל זה לא יתחיל אפילו להבהיר את דעתי בנושא, במיוחד אם נזכור שאת גירוש היהודים מרצועת עזה ובדיעבד מתן הרצועה לחמאס - עשה שרון רק כדי להגן על ישבנו הפוליטי מפני בית המשפט והתקשורת.

אז הנה - אולמרט מתגעגע לשרון. הלוואי שאולמרט היה עוזב אותנו לנפשנו כדי שגם אנחנו נוכל לשקול האם אנו מתגעגעים אליו, אבל בינתיים, כשרואים איזה נזק עצום גרם מישהו, האם באמת יש מקום להעביר את קורבנותיו לעמוד השני, רק כדי להקדיש את העמוד הראשון לגעגועים... ולמכבי תל אביב?

תגידו, אם עפ"י התחזית ב"וואלה" הטמפרטורות לא צפויות לרדת, על איזו הקלה בדיוק הם מדברים? הקלה במס הכנסה???

בפרוייקט מיוחד לציון 40 שנה למלחמת ששת הימים, ותחת הכותרת ההזויה "ב-8 בערב נפלה פלסטין", מביא YNET "מונולוג" פרי עטו של מוחמד אל-שייח.

נניח לרגע לכותרת המגוחכת העוסקת בנפילתה של פלסטין - אשר מעולם לא התקיימה כמדינה עצמאית - לפני 67' או אחרי 67' ולכן קצת קשה לה "ליפול". נניח לרגע לכותרת, ונתהה יחדיו האם מה שנפל הוא לא פלסטין, אלא השכל של YNET ושל מוחמד אל-שייח, אדם המצהיר על עצמו שב-1966, שנה לפני המלחמה - "והכיבוש" - יצא לכווית כדי לפגוש בכירים בארגון הטרור "פתח" - כדי לתאם הרחת נשק לפלסטינים.

מוחמד אל-שייח אשר מצהיר שהוא וחבריו היו "יוצאים לבצע פיגועי ירי נגד כלי רכב ישראליים באזור עין כרם, באזור ליפתא ובאזורים אחרים על קו התפר" ושבפיגועים אלו "נהרגו 7 אנשים, ב(התקפה) שניה נהרגו 4. אבל חשובה מההרג היתה מבחינתנו האמירה שאנחנו פה, אנחנו מתנגדים לניסיונות של ישראל לכבוש את הכפר שלנו, את מה שנשאר מהאדמות שלנו, את מה שנשאר מפלסטין".

פיגועים, הרוגים, כיבוש.

ב-1966, כן? לפני מלחמת ששת הימים, כן? לפני "הכיבוש", כן?

והנסיון לירות לעבר משכן הכנסת הישן (בית פרומין).

ב-1966, כן? לפני מלחמת ששת הימים, כן? לפני "הכיבוש", כן?

ואז מגיע אותו אל-שייח לגולת הכותרת של המונולוג המרגש: "אני זוכר עימות עם החיילים במהלך הפגנה נגד הגדר. אמרתי לאחד הקצינים: 'אתם, שנחשבים לאחד העמים שהכי הרבה סבלו בהיסטוריה האנושית, למה אתם מתעקשים להעביר אותנו את הסבל שעברתם? אתם הייתם צריכים להיות הכי קשובים לסבלם של האחרים".

איך יכול אדם להיות חצוף כל כך שאת תיאור חייו כמחבל - הוא מסכם בטרוניה לקורבנותיו?

וגרוע מזה - איך יכולים YNET להיות כל כך טיפשים, שהם מרשים לעצמם לפרסם זוועה שכזו?