 כינוי:
בן: 47 MSN:
ofernicusתמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2016
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
קטעים בקטגוריה: , ,.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
האצבע על ההדק של המקלדת
זה די "מדהים" שאנשים שבדרך כלל ממהרים להציג את צה"ל כארגון גרוע, מבולגן ומועד-לאסון, ממהרים כל כך לקבוע שהרג הילדים בחוף עזה היה רצח בכוונה תחילה.
| |
החסר משוגעים אנוכי?!
אני מאמין שכבר כתבתי על זה בעבר, אבל דיווחים כגון זה שמובא היום, על כך שהחשוד המרכזי ברצח מוחמד אבו-חדיר נעצר בעבר בגין נסיון לרצח בתו, מציפים בי כל פעם מחדש את אותו ערב שבו הובא למרפאת היחידה שלנו חייל מילואים שהתחיל להראות סימנים של "אי יציבות נפשית". הסתבר שאותו חייל היה מטופל תרופתית עקב מחלת נפש, שהוא היה בהליכי שחרור משירות מילואים סדיר, אך בינתיים הוא גויס למילואים, לא הביא איתו את התרופות, ולכן בעצם לא היה בטיפול.
החייל הנ"ל (שאת שמו אני לא מצליח לשכוח) התחיל, כאמור, להראות סימנים של "אי יציבות" והובא מהמוצב אלינו , במרפאת החטיבה, כדי שנפנה אותו לחדר מיון פסיכיאטרי בבית החולים. מאחר והיינו בכוננות על גזרת לבנון, היה צורך בהשגת אמבולנס גיבוי - תהליך די בירוקרטי וארוך מטבעו - ובינתיים החייל הושכב לנוח בחדר האשפוז שלנו.
בכל ערב, לאחר שעות הפעילות הסדירה של המרפאה, היה נשאר במרפאה חובש תורן מהצוות, ובאותו ערב היתה אמורה לשמש בתפקיד זה חובשת מסויימת. כאמצעי מנע הוחלט שאני אחליף את החובשת בתורנות מתוך הנחה שאם "יקרה משהו" - יהיה לי קל יותר להתמודד פיזית עם החייל. אם לדלג על כמה שלבים בדרך, בסופו של דבר מצאתי את עצמי לבד במרפאה, כשאותו מילואימניק חונק אותי בעוצמה פסיכוטית, וברגע של תושיה לא מובנת אני מצליח להשתחרר ממנו, להדוף אותו לחדר פנימי, ולנעול את הדלת מאחוריו. הוא מצידו שבר את הידית בנסיון לפתוח את הדלת, הפך שולחן, ופרץ חלון כפול באגרוף בודד.
הזעקתי עזרה, ויחד עם רופא החטיבה ורופא מילואים - שניהם גדולי גוף כמוני - השתלטנו על אותו מילואימניק, הזרקנו לו חומרי הרגעה, ופינינו אותו לבית החולים כשהוא קשור למיטה.
אז כן, בהחלט יכול להיות שזו הטראומה שמדברת מתוך גרוני או דרך אצבעותי, וכן, ברור שכל מקרה צריך להישקל לגופו, וברור לי שלא כל אדם עם בעיות נפשיות צריך להישלח לסוף העולם, אבל חלאס! אם בנאדם לא כשיר לעמוד למשפט - אל תשלחו אותו להסתובב בחוץ! תפסיקו לסכן את חיינו! אני לא יודע אם נדרש שינו בחוק או שפשוט צריך לתת לשופטים בעיטת השכמה, אבל לא יכול להיות שאדם נעצר בנסיון לרצח בתו התינוקת והשופטים קובעים שהוא לא אחראי למעשיו מספיק כדי לעמוד למשפט - אבל כן אחראי למעשיו מספיק כדי להסתובב בינינו כאילו לא קרה כלום!
אם בנאדם לא כשיר לעמוד למשפט - הוא צריך להיות באשפוז פסיכיאטרי עד יומו האחרון. ואם זה לא מובן מאליו - כנראה שכולנו משוגעים.
| |
כיפת ברזל - מענה צבאי לבעיה מדינית
יצא לי יותר מדי פעמים בשבוע האחרון לשמוע שכיפת ברזל היא אסון, קטסטרופה, ועוד כל מיני תיאורים אפוקליפטיים שמאחוריהם עומדת הטענה שאם לא היתה לנו כיפת ברזל, ישראל היתה תוקפת בעזה בעוצמה רבה יותר, מן הסתם כבר מזמן היתה בשלבי כניסה קרקעית ברמה כזו או אחרת, ובאופן כללי "היתה נכנסת בחמאס".
לאותם אנשים אני אומר דבר כזה: בניגוד לטענה המקובלת על רבים, לטרור יש פתרון צבאי, אבל בניגוד למה שהיינו רוצים לחשוב - לישראל אין את היכולת המדינית ליישם אותו.
יש פתרון צבאי. אפשר להיכנס לעומק השטח, לפוצץ בניין אחרי בניין ולחשוף את המנהרות והבונקרים בעומק הקרקע. לרדוף את המחבלים עד חורמה ולהבטיח שלא ניתן יהיה לחזור ולהתבצר באותם אזורים. למעשה, אפשר גם לגרש את כל האוכלוסיה ליהודה ושומרון או לחו"ל, ואפשר עוד הרבה דברים גדולים ונרחבים - אבל אם מישהו חושב שהעולם יאפשר לנו לעשות את זה, הוא חי באשליות. ולא, אני לא מאלה שרועדים כמו עלה נידף בכל פעם שהעולם אומר את דברו, אבל בעוד שאנחנו יכולים לפעול בצורה מוגבלת אחת לכמה שנים - פתרון אמיתי לטרור יצריך מהלך גדול מדי ומתמשך מדי, כזה שלא נצליח להשיג מבלי להיפגע מדינית וכלכלית לשנים רבות.
אז מה כן?
ידוע שכסף מניע את העולם, ומה שהוביל את החמאס להסלמה הנוכחית הוא מחסור בכסף. בניגוד לממשל הקודם, הנשיא המצרי הנוכחי מתעב את החמאס, נלחם נגדו בתקיפות ומטיל עליו עוצר הדוק. זה, ולא שום דבר אחר, מה שהוביל את החמאס להסכם אחדות עם אבו-מאזן, מתוך תקווה שהרשות הפלסטינית תשלם את משכורותיהם של 40,000 "עובדי" החמאס בעזה.
רק מה? הרשות לא עושה את זה, ואבו-מאזן לא נראה כאילו הוא מתכנן לעשות את זה, מה שהוביל את החמאס לצאת למבצע מתוך תקווה שתגובה ישראלית נזעמת ותקיפה תעורר את העולם ותגרום לתומכי הטרור באשר הם לפתוח את ארנקיהם.
בינתיים זה לא קורה, וזה לא קורה בין השאר כי לישראל יש את כיפת ברזל שמאפשרת לה להגן על אזרחיה באופן שלא התאפשר בעבר ושהוא פנטסטי בכל קנה מידה צבאי וטכנולוגי. אם הרקטות מעזה היו כותשות את ערי ישראל, כבר מזמן היינו מפגיזים את עזה בלי הבחנה, וסביר להניח שגם היינו נכנסים קרקעית, מה שהיה מביא למאות הרוגים עזתיים - ולא עלינו, גם הרוגים ישראלים רבים. מספרים שכאלה היו מספקים לחמאס את תמונת הניצחון לה הם מייחלים - ויחד איתה צ'קים שמנים "לכיסוי עלויות".
במקום זה, כיפת ברזל המופלאה מאפשרת לישראל להמשיך לנהוג באיפוק, לברור מטרות בקפידה, להיזהר שלא לתת לחמאס את תמונת הניצחון שלו מחד - ומאידך לגרום לו תסכול עמוק שיוביל לפעולות נמהרות שצה"ל ידע לגבות עליהן מחיר.
אז נכון, זה לא כיף וזה לא קל, וזה אולי קצת פוגע באגו הלאומי, אבל מדובר במלחמת התשה - ואם לא נעשה שטויות - לשם שינוי יש לנו סיכוי לנצח בה ולהביא את החמאס לשולחן המו"מ על גחונו.
תנשמו עמוק, תרימו את הראש, תתפללו שזה ימשיך ככה - וגם את הסבב הנוכחי נסיים כמנצחים.
שבוע טוב!
| |
סיכום יום הבחירות לנשיאות
לטובת אלו שלא עוקבים בפייסבוק, הנה כמה מהדברים שכתבתי היום בהקשר לבחירות לנשיאות:
בין ההצבעה הראשונה והשניה:
- לקראת הבחירות לנשיאות מאיר שטרית דיבר על "הצורך לאחד את העם", ואם הוא ייבחר לתפקיד אין ספק שהוא הולך לאחד את העם בתיעוב הנוראי כלפיו.
- התבוסה המבישה צפויה לשבת על גבו של פרופ' שכטמן המסכן כגיבנת, ולהעניק לו את שם החיבה החדש: קוואזימודו.
לאחר פרסום התוצאות הסופיות:
- לאור תוצאות ההצבעה, כמה אתה שמח מאחת-עד-הבחירות-הבאות-כשנתניהו-יצטרך-את-ריבלין?
- ואחרי שנגמרו החגיגות, בואו נודה על האמת:
משהו בי קיווה שמאיר שיטרית ייבחר ויעוף מהכנסת...
אתם יודעים, בקטנה, רק שלא תגידו שאני לא חושב עליכם...
| |
בנימין בן-נתניהו
בעקבות פרישתו של בן-אליעזר מהמירוץ לנשיאות המדינה ניסה רה"מ נתניהו פעם נוספת להביא לדחיית ההצבעה. היוזמה זכתה, כצפוי, להתנגדות רבה, וכעת צפוי נתניהו להכריז על התמודדותו שלו לנשיאות, בניסיון אחרון למנוע את בחירתו של ראובן "רובי" ריבלין.
| |
בני, ילד שלי מופרך
רמת ההערכה שלי לבני גנץ שואפת לכיוון האפס המוחלט כבר 14 שנה, אבל כל אלו שמ-ז-ו-ע-ז-ע-י-ם מההתבטאויות שלו בדבר הפגיעה באימונים (ובהתאמה בביטחון המדינה) ומשגרים לעברו מכתבי פיטורים פנטסטיים והצהרות בדבר עונש המוות ההולם את מי שפוגע במוטיבציה הלאומית - צריכים לזכור דבר אחד: אם מחר תפרוץ מלחמה והצבא ייתפס מופתע ולא כשיר, כולם יזעקו, יצעקו וידרשו לחקור את הרמטכ"ל (ואת שר הביטחון) שלא נערכו כראוי ולא נלחמו כדי לקבל את התקציב הדרוש להם לשמירה על כשירות הצבא.
אז הנה. גנץ הודיע שהצבא לא מסוגל לשמור על כשירות במגבלות התקציב הנוכחי, וכיסה את ישבנו הענוג. רוצים לדבר על הקיצוצים הנדרשים (והם נדרשים) "בשמנת" בצה"ל? דברו. רוצים לדבר על הכספים שהיו אמורים להגיע לצבא ומשרד האוצר חוסם? בשמחה. אבל כאשר הצלחה חשובה פחות מהיכולת להסביר את הכישלון - אל תבואו בטענות ומכתבי פיטורים לגנץ בגלל שהוא "בסך הכל" מכסה את ישבנו.
ואם אתם באמת באמת רוצים לבוא חשבון עם מישהו - חפשו את מי שלא העיף אותו מהצבא אחרי הביזיון המטורף שהלך ביק"ל - תחת פיקודו של גנץ - בזמן הנסיגה מלבנון.
| |
פיקוד: השרשרת והרשת
במהלך השירות הצבאי, המפקד שלי נתן לי פקודה לא חוקית (אך לא כזו שדגל אדום, שחור או פרחוני מתנוסס מעליה). ביצעתי את הפקודה ולאחר מכן הגשתי נגד המפקד קבילה, מה שעורר את חמת זעם המפקד מעליו. עלי, כמובן.
בבוא היום, התחלף "המפקד הזועם" ומחליפו זימן אותי לשיחת היכרות בה כל מה שהיה לו לומר לי זה שלא מקובל עליו שחיילים מגישים קבילות. לא עניין אותו לשמוע מי אני (החייל הותיק והמנוסה בצוות, חייל עם מוטיבציה גבוהה וידע ורב, חייל שבמקרה הגיע לסיטואצית הקבילה כי סמח"ט היחידה סמך עליו יותר מאשר על מפקדיו) ורק עניין אותו "להבהיר" לי ש"אצלו אין קבילות".
"הבהרתי" לו בהתאמה שמפקדים הגונים לא "זוכים" לקבילות, ושכל זמן שהוא יפקד כראוי - הוא לא יראה ממני קבילות בעצמו, ושבכל מקרה את כבודי הוא איבד באותו רגע ושישכח משיתוף פעולה מצידי, שיתוף פעולה שאני מאמין בלב שלם וללא (יותר מדי) שחצנות - היה יכול להיות יקר ערך עבורו.
אז נכון, פייסבוק אינו תחליף לשרשרת הפיקוד, אבל לפעמים שרשרת הפיקוד זקוקה וראויה לבעיטת השכמה 
| |
בועות סבון: על המהירות שבה משווים את משבר הנדל"ן בארה"ב ושוק הנדל"ן בישראל
(פרסמתי במקור בפייסבוק, מעתיק לפה לטובת הגולשים האנונימיים )
זה מדהים אותי בכל פעם מחדש איך אנשים ממהרים להשוות את משבר הנדל"ן בארה"ב למה שעשוי - לכאורה - לקרות בארץ "כשתתפוצץ הבועה".
עזבו את זה שבארה"ב פעלה שיטה שונה לגמרי, כזו שאפשרה לתת משכנתאות מפוצצות לאנשים שלא היה להם סיכוי לעמוד בהחזרים. עזבו את זה שהמשכנתאות שניתנו היו בגובה 100% (ואף יותר) שווי הנכס. עזבו את זה שהבנקאים תוגמלו על "מכירת" המשכנתאות, ולא היה פיקוח על מי "קונה" את אותן משכנתאות, ושחברות סחרו ביניהן במשכנתאות האלה, כך שהמפולת גררה איתה קבוצות חיצוניות - מעבר לבנקים חסרי האחריות עצמם.
עזבו את כל הנתונים החשובים האלה ותתמקדו בעניין אחד: בארה"ב שוק השכרת הדירות מפותח עשרות מונים בהשוואה לישראל. בכל מקום שתזרקו אבן תפגעו במתחמי מגורים שמיועדים להשכרה בלבד, ושהמחירים בהם סבירים וראויים לכל נפש. התמוטטות המחירים בארה"ב התחילה אמנם מכך שאנשים לא יכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא ונאלצו למכור את בתיהם, אבל היא הגיעה לשיאה כשאנשים קלטו שהמחירים ירדו ולכן כעת הם משלמים משכנתא הגבוהה משווי הנכס שלהם - ומה שהם עשו זה להפסיק לשלם, הבנק עיקל את הנכס, והם עברו לגור בשכירות.
וזה ההבדל: בארה"ב היתה אלטרנטיבה. בין שזה בית קטן יותר, בין שזה אחד ממאות אלפי הדירות הפרוסות בכל מקום, ובין שזה קרוואן קטן - בארה"ב היתה אלטרנטיבה, ולכן אנשים יכלו למכור או לנטוש את בתיהם, ולכן גם המחירים יכלו לקרוס. בישראל האלטרנטיבות האלה כמעט לא קיימות, וגם האמירה "תגורו אצל ההורים" גובלת בקשקוש כאשר לכל משפחה יש יותר ילדים מהממוצע האמריקאי (והעולמי) והדירות קטנות יותר מבית אמריקאי קטן בערבה.
בקיצור, המחירים בישראל עשויים לרדת במהירות אם תתחיל בניה מסיבית או אם, חס וחלילה, תפרוץ מגיפה שתדלל את האוכלוסיה באופן משמעותי. הטבת מס קטנה שגם ככה פונה לאחוז קטן מהאוכלוסיה לא תוריד את המחירים באופן משמעותי, אם בכלל, וסביר להניח שתמצא את דרכה אל כיסיהם של הקבלנים - אלו שמאיימים שהשוק ייפול (אם לא תחכו עוד קצת, עד שהמחירים יעלו עוד יותר).
| |
אגודת הבית היהודי
כשיו"ר "הבית היהודי" ברחובות, אמיתי כהן, הודיע שהמפלגה תרוץ יחד עם "אגודת ישראל" בבחירות המקומיות ברחובות, הגבתי מיד בספקנות, כשלא ממש ברור לי על סמך איזה מצע משותף אפשר לרוץ ומה בכלל התועלת. הוסבר לי שמטרת המהלך הוא פירוק החזית המשותפת שהציגו המפלגות החרדיות האשכנזיות יחד עם ש"ס, כאשר כעת "אגודת ישראל" (החסידית) חוברת ל"בית היהודי", ו"דגל התורה" (הליטאית) חוברת לש"ס.
לקח עוד קצת זמן והליכה ברחובות רחובות, ואמת גדולה בהרבה טפחה על פני.
איחודים ופירודים פוליטיים הם לרוב עניין של תועלת הדדית, מיידית, וקצרת מועד, אבל כשאני חולף על פני שכונות חרדיות ורואה שלטים של "טבג" (שילוב של "טב" של "הבית היהודי" ושל ג' של "אגודת ישראל") אני לא יכול לחשוב לעצמי על חרדים, שאחרי שנים שמספרים להם על "הציוייינים" שמנסים להחריבם ולהורסם, הלכו ותלו את השלטים האלה על בתיהם, ובעצם "הכניסו הביתה" את "הבית היהודי". הכניסו הביתה מפלגה ציונית. הכשירו את "השרץ". אולי לזמן קצר, אולי רק לרגע, אבל "הנזק" כבר נגרם - וגם אם מדובר בתהליכים ארוכים, לפעמים של צעד-קדימה-שניים-אחורה - הם תהליכים שמביאים איתם שינוי חשוב, שינוי הכרחי. יותר מזה, אני מאמין שנציגי המפלגה החרדית לא היו מעזים לבצע מהלך כזה אילולי הרגישו שיש בציבור שלהם לגיטימציה למהלך שכזה, דבר שכשלעצמו מעיד על שינוי השקפתי בהתייחסות ל"גויים עם הכיפה" שגרים סביבם.
אז לא, זה בטח לא יקרה מחר, אבל העולם משתנה, וזה כולל את העולם החרדי. בין שזה בגלל קיצוצים, חקיקה או "גזירות", בין שזה מתוך הבנה שדרוש שינוי, ובין שזה אפילו בגלל רצון בשינוי - השינוי פה, ואף שקשה מאד לנבא לאן התהליכים האלו יובילו אותנו, אפשר לקוות שהכוונה מתאימה והרבה סבלנות יביאו אותנו לעתיד טוב יותר, עתיד של שותפות ועבודה משותפת.
שיהיה לנו בהצלחה, ושבת שלום!
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
