אז בהמשך לזה, ולזה, וגם לזה, נפגשנו הערב - אוסף של מתנדבים חדורי אמונה - בביתה של יורשת-העצר, הנסיכה קוקסטה, לצורך סיעור מוחין ותוכניות לעתיד. עלו כל מיני רעיונות ותוכניות שכרגע אני לא בטוח שזהו מקומי לפרסם אותם, אבל היה כיף לשבת עם אנשים שאכפת להם בכלל, ושחולקים אכפתיות משותפת בפרט, ושכולם נותנים כתף לנסות ולהציל את האתר שהיה לנו בית חם ותומך במשך שנים לא-מעטות.

ואם אתם קוראים את זה, אנשים-יקרים-שהגיעו-לפגישה, אז דעו שהיה לי נעים לפגוש ולהכיר אתכם גם סתם ככה, ואם אתם נמצאים בסביבה - או בפייסבוק - אתם מוזמנים לומר שלום 

בשבוע שעבר נפתחה בפייסבוק קבוצה (סודית! חשאית! סגורה ומסוגרת לכל דורש!) לכל "ניצולי ישראבלוג", ובה בלוגרים בעבר ובהווה עושים משהו חריג למדי בנוף הישראבלוגי: הם מזדהים בשמם האמיתי, ויוצרים קשרים חוצי-כינויים וסיסמאות. במסגרת הקבוצה הנ"ל העליתי פוסט שנראה לי שהוא ראוי לחשיפה גם "בבית", בישראבלוג, וזה לשונו:

אז תודה לכן, בננות, ואתן יודעות שאני מדבר עליכן!

באשמת עידו קינן נחשפתי ליוזמה שמנסה להריץ טל שניידר, ובמסגרתה - לקראת הבחירות המקדימות שתקיים "קדימה" בעוד כשבועיים, היא מקווה לערוך בשבוע הבא סקר בקרב מתפקדי קדימה, כדי לגלות "לאן מנשבת הרוח הפוליטית של 96 אלף מתפקדי קדימה", כדבריה. מאחר וסקר רציני זה דבר רציני ודבר רציני בדרך כלל דורש מימון, שניידר פנתה לקהל הגולשים בבקשה לשאת בעול הפיננסי, ועד כה תרמו אנשים שונים סכום מצטבר של 700 ש"ח, וגם זה לא הולך ברגל.

ועכשיו השאלה היא: למה זה טוב? 

כשאתה מתמודד בבחירות אתה רוצה לדעת מה "עובד" על הבוחרים, אלו נקודות הם זוקפים לזכותך, מה לרעתך, ואיך הקמפיין שלך משפיע עליהם. כשאתה עיתונאי אתה רוצה... מממ... למלא עמודים בעיתון או לשפוך על הקוראים - בעיתון או ברשת כמה שיותר אינפורמציה שאתה לא צריך ליצור בעצמך. כמו תוכנית ריאליטי שבה המשתתפים עצמם יוצרים את התוכנית ואתה רק את המעטפת, רק בלי המשתתפים עצמם ועם הצבעות שלא קשורות ל-SMS. אבל כשאתה אזרח מן השורה שהוא במקרה גם בלוגר - למה אתה צריך את זה? למה לך להוציא זמן וכסף כדי לדעת מה אנשים יצביעו שבוע או שבועיים מאוחר יותר?

ואל תגידו לי שסקרים זה חלק מהדמוקרטיה, כי סקרים הם קוטלי הדמוקרטיה, בדיוק כמו שהפחד הוא קוטל הבינה. סקרים הם אחד החסמים העיקריים בפני שינוי, שינוי שיכול לבוא רק אם אנשים יצביעו למה שהם מאמינים בו, ולא למה שהסקרים קובעים שיש לו סיכוי לעבור את אחוז החסימה. בכלל, לטעמי צריך כבר מזמן היה לאסור פרסום סקרים בנוגע לבחירות - פנימיות או כלליות. לגיטימי שמתמודדים או מפלגות יערכו את הסקרים - אבל צריך לאסור עליהם לפרסם את התוצאות. שיסקרו, שיקראו, שיהנו - וישמרו את זה לעצמם.

ואם הפוליטיקאים לא מוכנים לבזבז כסף על הסקרים האלה... למה שאזרח יהיה מוכן לעשות זאת? אתם יודעים מה אפשר לעשות עם ששת אלפי, שמונה מאות ותשעים השקלים שהגברת שניידר רוצה לבזבז לכם על סקר שאף אחד אחר לא רוצה לעשות כי "הם מ-פ-ח-ד-י-ם"...?

תמהני, אבל בהתחשב בזה שעד כה גויסו כבר 700 ש"ח אולי אני לבד בתמיהתי.

אולי כדאי לעשות סקר ולראות לכמה אנשים הרעיון נשמע הגיוני...? 

נכון, אני כמעט לא כותב פה, בטח לא כמו פעם, אבל אני מנסה לחזור, ומספרים עדיין עושים לי את זה...

מסתבר שלפני כשבועיים האקדמיה ללשון העברית הודיעה על פרסום מילון מונחים חדש, ובמסגרתו קיבלה את המלה "רשומה" כמונח העברי התקין ל"פוסט". מסתבר גם שלמרות שאני לא מצליח למצוא את הפוסט הרלוונטי (*) וזה קצת עצוב, NRG מתעד אותי כמי שהציע את המלה הזו, ולכן אני מנכס לי תרומה זו לשפה העברית. מה אני אעשה עם הקרדיט הזה אני לא יודע, וזה גם לא באמת משנה. לא לי, לפחות

(* השימוש הכי "קדום" שמצאתי אצלי הוא מפברואר 2003)

ב"וואלה" התבלבלו קצת הערב, ובמקום תמונה של מרגול הם שמו תמונה של מטוס חמקן, ובמקום תמונה של החמקן הם שמו תמונה של מרגלית "יום-אחד-אולי-אפרוש-כנפיים" צנעני... בינתיים, אגב, מרגול מתחמקת משאלות... 

(מלים: רחל שפירא, לחן: מרגלית צנעני)

אני במקום החברה המלכותית הייתי נעלם: בעקבות חיסולו של אוסמה בין לאדן מודיע הנסיך הבריטי הארי לחברתו צ'לסי דיווי, שהיא הבאה בתור...

היו שנים שהייתי אומר שהמכונית שלי היא בית התפילה הכי קטן בעולם, כי כל מי שהיה נכנס אליה, וזה לא משנה אם היה מדובר בדתי או חילוני, יהודי נוצרי, מוסלמי או בודהיסטי (ולפחות אחד מכל אחד נסע איתי בשלב זה או אחר) התחיל להתפלל (ותבינו בעצמכם למה), אבל היום גיליתי שאני לא לבד, והכל תודות ל-NRG, שם פרסמו תמונה של "מסגד ממונע"...

אסף שגיא מתעד ב-YNET "אתרים עתיקים" שאיבדו את הרלוונטיות שלהם, ומביא, בין השאר ותחת הכותרת "נלעג", את Yahoo Games.

אני אישית לא חושב שיש משהו לא רלוונטי או נלעג באתר, שבין שאר הדברים שהוא עושה, מביא גם משחקים, אבל אם אסף חושב שזה כל כך נלעג, לא כדאי שיארגן שיחה אחד-על-אחד עם עורך YNET, ויביע את עמדתו לגבי העתיקות, הנלעגות וחוסר הרלוונטיות של "YNET משחקים"...?

בתוך כל הסערה שפקדה את ישראל בחודשים האחרונים בדמות השאלה האם לחקור או לא לחקור את מקורות המימון של ארגונים פוליטיים ישראלים (משמאל ומימין כאחד) נפקד נושא חשוב אחד: איך בכלל מתנהלים מול ארגונים ישראלים הפועלים נגד ישראל בפרט, וישראלים בכלל.

אז כמו שקלמן ליבסקינד כבר הזכיר, הקרן לישראל חדשה ושלוחותיה יושבות בארה"ב ולא בישראל, ולכן חקירה-או-לא-חקירה, אף אחד לא באמת יכול לבוא אליהן בטענות. סליחה, אפשר - אבל לא תקבלו תשובות. אבל מה עושים עם חבר'ה שיושבים בארץ, והנשמה המיוסרת שלהם לא נותנת להם מנוח מבלי לרדוף בכירים ישראלים. עד כדי כך מיוסרת נשמתם, שהם מעלים אתר בשם Wanted, במסגרתו שלל הודעות הקוראות לכל מי שרואה את "המבוקשים" כאשר הם מחוץ לגבולות ישראל - מתבקש לפנות לעו"ד המתמחה בזכויות אדם.

המודעה, אגב, כוללת אנשים כמו אהוד ברק, ציפי "יונת שלום" ליבני, שאול מופז, אהוד אולמרט, אליעזר שקדי, וכו' וכו', אבל מה שיפה יותר זה שהיא כוללת הצהרה שהמודעה רלוונטית רק למדינות בעלות universal jurisdiction, כאלו שיכולות לשפוט "בעיות אוניברסליות", וזה כמובן - בניגוד למערכת המשפט הישראלית שאינה בעלת סמכות לשפוט - או לפחות לזכות - אזרחים או בכירים ישראליים.

אבל מה אני הכי אוהב במודעה? אני אוהב את זה שהיא מופיעה באינטרנט ללא שום ציון מספר טלפון, כתובת פיזית, או כתובת אימייל לתגובות. עזבו את זה - אף אחד לא חתום על המודעה. זה בערך כמו שבתקשורת תמיד "אבנים יודו לעבר רכב ישראלי", "טילים נורו לעבר ישובים בדרום", אז במקרה זה "המודעה התפרסמה על דעת עצמה". למעשה, סביר להניח שזה בכלל תוצר של סיביות שהשתחררו מאתרים אקראיים, ונשזרו לידי אתר, משהו בנוסח תורת האבולוציה. האבולוציה של הדה-לגיטימציה.

בקיצור - מזל שגם באינטרנט אפשר למצוא טביעת אצבעות, ולרוב זה גם די קל, אז כמחפשים מי עומד מאחורי האתר הנ"ל מגיעים לפרטים האלה:

person: Mazal Mizrachi
addres...s: 18 Hananel
address: Tel Aviv
address: 66076
address: Israel
phone: +972 3 5187979
e-mail: [email protected]

ניסיתי להתקשר למספר הנ"ל והגעתי למכשיר פקס. אם, במקרה, יוצא לכם לנסות גם ולקבל מענה "אנושי" (עד כמה שניתן לדבר על אנושיות בכל הנוגע לנבלות שעומדות מאחורי אתר כזה), אנא ספרו לי...

רק לפרוטוקול: לאחר שסיימתי לכתוב את הפוסט הזה, התפניתי לחפש עוד פרטים על גברת מזרחי הנ"ל, רק כדי לגלות שהאתר/מודעה פורסם כבר לפני שנתיים - ומאז נשאר כמו שהוא: כתובת על הקיר. לגברת מזרחי עצמה לא הצלחתי למצוא התייחסויות, אז או שהיא מאד שקטה מאז, או שהיא פועלת מאחורי הצללים, או שהיא סתם צל בעצמה, מסתירה מאחוריה את אוהבי ישראל ש(אינם) חתומים על מודעה...