קצת שקט פה לאחרונה, אני יודע.

לא, לא קרה שום דבר מיוחד, ואין לי שום כוונות להיעלם בזמן הקרוב.

גם לא נגמרו הנושאים לכתוב עליהם.

סתם, קצת שקט.

לא הרג אף אחד, נכון?

עוד מעט שבת.

עוד מעט נוסעים לוונדי.

עוד מעט יהיה פה קצת יותר שקט.

עוד מעט ייגמר שבוע.

עוד מעט חדש.

עוד מעט יהיה פה עוד.

עוד מעט נדע עוד מה.

ובינתיים, וגם אחרי: שבת שלום, כולם!

(ואיכשהו, אני לא מצליח להשתחרר מהתחושה שהפוסט הזה מתאים לפה)

בעבר היה נהוג להגלות מנהיגים "שהודחו מתפקידם".

את נפוליאון, לדוגמא, שלחו לגלות באי אלבה, ולאחר שחזר והמשיך לעשות בלאגן, שלחו אותו לאי סנט הלנה, ושם מצא את מותו.

בקצב ששרון הולך ומסתבך, נראה שגם אותו מהר מאד ישלחו לגלות.

ההימור שלי: את שרון ישלחו לגלות "באי היווני"

אתמול נערכו ה"פריימריז" של הדמוקרטים במדינת איווה, כחלק מהבחירות שבסופן ייקבע מי ייצג את המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארצות הברית.

לאחר ספירת הקולות התברר שהאוורד דין, אחד המתמודדים, זכה רק במקום השלישי, ובתגובה האשים את יריביו בהפסדו.

בהתחשב בזה שאין לי ספק שלא היה דבר שיריביו של דין רצו יותר מאשר את נצחונו, אני בטוח שעכשיו זה ממש ידיר שינה מעיניהם...

נראה שגם ח"כ יתום בין אלו "שאינם מרוצים" מהמהלך האחרון של ח"כ חזן.

ובלשונו, כפי שענה למכתב של אלעד ולמכתב ששלחתי לו אתמול בבוקר (ולא הבאתי כאן):

"עופר שלום!

אני עומד בכל תוקף מאחורי הדברים שכתבתי לך בזמנו, על הנציג שנשלח מטעמו של יחיאל חזן לישיבת ועדת הכנסת ובפיו תחינה ישירה מיחיאל חזן שלא לגרום לו עינוי דין מאחר והראיות מצביעות במפורש אחרת. ח"כ חזן אינו הכחיש שהנציג נשלח מטעמו.

ביום שישי האחרון התבשרתי שיחיאל חזן בתגובה לעתירה של רן כהן מתעלם מבקשתו דאז ומבקש את הסרת חסינותו. בכך הוא מצטייר כאדם ישר בעיני הציבור, בכך שהוא כביכול ביקש את הסרת חסינותו מועדת הכנסת שפסקה אחרת.

מאחר ואין הדברים נעשו על בסיס חברי כפי שטענתי קודם, אלא על בסיס של שיקול ענייני, אין לי בעיה עם בקשתו של חזן להסיר את חסינותו אלא נותר לי להצטער על הדרך הלא ישירה שבה הדברים הוצגו כאילו חברי הועדה התבקשו על ידו להסיר את חסינותו.

וכבר דומני שדיברנו על יושר בבית המחוקקים הישראלי.... (ההדגשה שלי. ע"ל)

חבר הכנסת
אהוד  יתום"

ואם חבר בכנסת ישראל מקונן על (אי-קיומו-של) היושר בבית המחוקקים,

מי אני שאכביר מלים?

צר לי מאד, אך התגובות הנזעמות (1,2,3,4) בדבר הידיעות על נישואיו הקרבים של יגאל עמיר אין בהם אלא צביעות מבחילה.

יגאל עמיר רצח. נכון. מעשה מתועב, ללא ספק.

מעשה מתועב, אך לא נדיר, לצערי הרב.

עשרות אנשים נרצחים מדי שנה.

בין הנרצחים גם נשים שנרצחו על ידי בעליהן,

או גברים שנרצחו על ידי נשותיהם.

לא ידוע לי על אף רוצח "שזכה" לחוק מיוחד משלו,

חוק אשר מונע ממנו את האפשרות לזכות אי פעם לחנינה.

לא ידוע לי גם על רוצחים אחרים, בהם אותם רוצחי-נשותיהם-או-בעליהן,

שמישהו מחברי הכנסת הנכבדים דרש כי יאסר עליהם להתחתן אי פעם.

ובכלל, טוב יעשו חברי הכנסת - מימין ומשמאל, אם יפנימו את המסר האומר שאומרים הם נבחרי העם, אך הם עדיין חלק מהעם, ושנכון שרצח של ראש ממשלה זה דבר מתועב, אך לא יותר מאשר רצח של "סתם" אזרח מן השורה.

ואולי היום שבו הם יבינו את זה, יהיה גם היום בו הם יבינו שהם אינם מעל החוק.

עדכון 19/1/2004 09:10

... אם דיברנו על "חוקים אישיים", שימו לב איך ח"כ יובל שטייניץ כבר קופץ ודורש לשנות את החוק במיוחד בשביל למנוע מיגאל עמיר להתחתן. אופיר פינס, מאידך, כבר מבין "שחוק אישי" נוסף כבר לא יעבור את בית המשפט...

(מצד שני, בארץ הכל אפשרי, ובמיוחד כאשר מדובר ביצחק רבין ז"ל)

נראה שנמצאה התשובה לשאלתי מהבוקר בדבר הסתירה בין טענתו של ח"כ אהוד יתום, אשר קבע כי ח"כ ביקש שלא יסירו את חסינותו, ובין פנייתו של ח"כ חזן לבג"צ בדרישה כן להסיר את חסינותו.

מסתבר, עפ"י YNET, שבזמן שהציבור הרגיש מרומה משום שהועדה לא הסירה את חסינותו של ח"כ חזן, הח"כ המהולל סובב באפם גם את חבריו בכנסת, הביא אותם להצביע עבורו, ואז פנה לבג"צ כשהוא "תמים כשֶׂה".

מעניין האם טענה זו נכונה, ומעניין לא פחות מה עוד יֶלֶד-יוֹם בטלנובלה פרלמנטרית זו...

זה היה אמור לקחת יומיים.

זה התארך לשבועיים.

לחודש.

וחצי.

המערכת לא תמכה בשיטה הזו,

לא תמכה באחרת,

לא תמכה בכלום.

ושוב היה צריך לחשוב כמו ישראלי,

כלומר - לחשוב "עקום",

ולמצוא פתרון א-לוגי...

ועכשיו נראה שזה עובד...

החזיקו לי אצבעות שזה ימשיך לעבוד,

ושלא יבואו פתאום ויגידו לי שהחליטו לשנות את הדרישות!

ובהמשך לתוכניתנו "איזהו חכם - הלומד מכל אדם", היום נלמד מיגאל תומרקין מהו "טוב טעם". נעשה זאת בהסתמך על כתבה במעריב המביאה תגובות אמנים למעשהו של שגריר ישראל בשבדיה, אשר ניתק את התאורה מעל מצגת הזוועה:

לדברי האמן יגאל תומרקין, שני הצדדים המעורבים באירוע לקו בחוסר טעם. "מחבלת מתפוצצת זו לא אמנות, וזה חסר טעם לחלוטין. השגריר הוא היסטרי, ולדעתי היה צריך להכניס נר של וליום לתחת ולהירגע".

ח"כ יחיאל חזן עתר לבג"צ בדרישה שוועדת הכנסת תדון שוב בעניינו, תסיר את חסינותו, ותאפשר לו להוכיח את חפותו בבית המשפט.

או שח"כ חזן אינו החלטי, או שמישהו פעל בשמו ללא ידיעתו, שהרי ח"כ אהוד יתום טוען שח"כ חזן שלח לועדה נציג בשביל שיבקש בשמו שלא להסיר את חסינותו, למרות בקשתו הראשונית.

ואיך אומרת לובה?

"קודם באה בועדה, אומרת בלובה מסירה חסינותה, אחר כך באה אומרת לא מסירה חסינותה, אחר כך הולכת בבגצה אומרת שוב רוצה מסירה חסינותה! עוד מעט לובה לשים אותך במשלוחה ולא חוזרת יותר בכנסת בחיים שלך!"

(ולפני שמישהו קופץ: לא, אני לא רואה טלויזיה בשבת, אבל הקטעים הללו עוברים באימייל )

אין לי מושג אם מדובר בבני משפחה אחת, אבל לכו תספרו כמה תושבי אום אל-פאחם ששם משפחתם הוא "אגבריה" מוזכרים בכתבה הזו...

מעניין אם יש עוד!