 כינוי:
בן: 47 MSN:
ofernicusתמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2003
 שבת שלום לכולם!
זהו, עוד שבוע זועם מגיע לקיצו, והנה סוף-סוף הגיעה השבת... :-)
אז שתהיה לכולנו שבת שלום, שבת רגועה, שבת של שלום והרבה שינה :-)
| |
 הדמוקרטיה אינה דמוקרטית?
שמתם לב לאבסורד שחוגג בימים אלה שלאחר הבחירות?
שמתם לב שגוש הימין זכה ל-69 מנדטים (גוש הימין הגדול ביותר מאז קום המדינה, כך לפחות עפ"י מעריב) ובכל זאת, הדבר היחיד שמטריד את שרון בהקמת הקואליציה, היא שהוא "חייב" להכניס גם את העבודה...?
האם אלה שבחרו בשרון, בחרו בו רק כדי לקבל את מצנע? את פואד שהפיל את הממשלה בשביל האגו? את פרס שהפיל את כולנו בשביל פרס נובל?
האם אנו עדים פה לתהליך שכותרתו היא, כמו כותרתו של קטע זה, "הדמוקרטיה אינה דמוקרטית"? האם הדמוקרטיה פועלת נגד עצמה? האם בשם המנדט שקיבל שרון - להקים ממשלת ימין - הוא זכאי להקים ממשלת מרכז עם השמאל?
תמוה בעיני...
ובכל מקרה, אני עדיין מעדיף את שינוי על ש"ס, ולכן אני מאד מקווה שטומי וחבריו יתעוררו וישבו עם הליכוד בממשלת ימין-מרכז... (ולא שאני כל כך אוהב את שינוי, כמו שאני עוד פחות אוהב את ש"ס)
| |
 שמתם לב שהדולר והאירו יורדים?
האין זה רעיון מצמרר ממש שהכנסת זזה קצת ימינה, ובכל זאת המשקיעים מביעים אמון בכלכלת המדינה?
מעניין מה יש לבייגלה לומר על זה...
| |
זהו, שיחררתי קיטור...
נא לא להיבהל מהקטע האחרון... אני סתם במצב רוח תמוה היום, והייתי צריך להוציא קצת קיטור ועצבים (אחחח... הלקוחות, הלקוחות... ;-)
| |
 השקט שאחרי הסערה
זה רק אני, או שבאמת יש עכשיו, אחרי שנגמר בלאגן הבחירות, תחושה של שיממון? מאין שקט כבד כזה. שקט שיש לו נוכחות, יותר מאשר שקט הנובע מהיעדר קולות?
האמת, במהלך היום לא ממש יוצא לי לשמוע רדיו או לצפות בטלויזיה, כך שאת העדכונים השוטפים אני מקבל דרך וואלה, ynet ושאר מקורות טקסטואליים ברחבי הרשת. מקורות אלה, מטבעם, דוממים, אבל גם מול הטלויזיה, גם ברכבת או באוטובוס, אני מרגיש מעין... שקט טורדני, כאילו שהבחירות האלה היו מעין push אחרון במעלה הגבעה, מאמץ עילאי שסחט את שארית כוחותיו של הציבור, וכעת הוא חוזר לאפרוריותו...
אומרים שבבחירות אלה היה מספר התקריות בין המצביעים הנמוך ביותר אי-פעם. לא ממש מפתיע אם חושבים על אחוז ההצבעה הנמוך שמאפשר, סטטיסטית, את העובדה שאנשים יגיעו לקלפיות נטושות, ולא ימצאו עם מי להתקוטט... אם יש להם כוח בכלל.
וכל זה למה?
כי כל שנתיים יש בחירות. וכל שנתיים מחליפים ממשלה. וכל שנתיים מבזבזים את כספנו. וכל שנתיים אנחנו שומעים את הפוליטיקאים מכפישים זה את זה, ויומיים אחרי זה חוברים לקואליציה כמו זוג חברים מתקופת הפלמ"ח.
פעם אזרח היה יודע שאחוז מסוים מהמיסים שהוא משלם מוקדש לפרנסתם של חברי הכנסת. היום אזרח יודע שאחוז מסוים מהמיסים הולך לפרנסת החכי"ם, ואחוז נוסף הולך למימון הבחירות הבאות.
מיליארד וחצי שקל הלכו בגלל הבחירות המיותרות האלה, שהתחילו בכלל רק כי פואד חשש שיפסיד בפריימריס. אז פואד הפסיד בפריימריס, וקיבלנו את מצנע. מצנע הפסיד בבחירות, וקיבלנו את שרון. עכשיו שרון לא מוכן להקים קואליציה בלי מצנע, שלא מוכן לשבת עם אריק, ועוד מעט פואד יעשה לו קאם-בק, וטומי יהיה שר הדתות.
ואתם יודעים מי אשם בהכל? ואם לא בהכל - אז בהרבה?
בנו האשמה.
לא כי אנו בוחרים מפלגה זו או אחרת, אלא בגלל שאנחנו נותנים למפלגות שלנו כר-פורה לעשות בו כרצונן.
מתי לאחרונה מישהו שאתם מכירים הצביע למפלגה מסוימת כי האמין במצע שלה ובדרכה? הרי כבר מזמן אנחנו מאנחנו מצביעים נגד משהו, ולא בעדו. מתעצבנים על משהו, ולא פועלים בשביל ההיפך. מקללים את השני על הנזק, אבל לא ממש בודקים שאנחנו או נציגינו מביאים תועלת.
המפלגות דואגות לספר לנו לפני הבחירות מה הן עשו בקדנציה המקוצרת שחלפה, או מה הן תעשינה בקדנציה המקוצרת שתבוא.
האם מישהו טרח לבדוק מה הן עושות בין לבין?
האם מישהו דאג להזכיר להן מה בכלל העם רוצה?
כמו שכבר כתבתי, אני נוטה להפגיז את כל העולם במכתבים.
אני עוד מחפש את הגילוי האמיתי, שיביא אותי לעמדה קידמית.
ואז באמת יתחילו לעוף פה פוליטיקאים באוויר!
(מטאפורית, כמובן... כרגע הם סתם מתרוממים...)
| |
 היום שאחרי
האמת? בכל פעם שמשתמשים בביטוי הזה - "היום שאחרי" - אני נזכר בסרט (מעולה!) בשם זה,שראיתי לפני הרבה שנים... זהו סרט אמריקאי משנת 1985, כאשר ברית המועצות עדיין היוותה איום לעולם החופשי (לא שברור לי מה בין קפיטליזם לחופש, אבל שיהיה), ובעקבות סתם נמהרות של מנהיג זה או אחר, פורצת מלחמה גרעינית.
בתקציר מתוקצר: סיפורם של מספר ימים בעיירה קטנה בקנזס (אם זכרוני אינו מטעה אותי) - לפני ואחרי מלחמה גרעינית מול ברה"מ. סיפור ההתמודדות עם האימה שלפני, והכאב והתסכול שאחרי. וכמובן ברקע, סיפור ההתדרדרות המוסרית של חברה שחרבה, והצגת ההרס בצד השני.
ולמה אני נזכר בסרט הזה בכל פעם שמדברים על "היום שאחרי"?
א. בגלל השם (דהההה!)
ב. בגלל שהמדינה הזאת תמיד חיה בפניקה מפני מה שעשוי לקרות הרבה לפני שהוא קורה (אם בכלל) ותמיד נורא מופתעת כשהדברים הרעים באמת קורים.
ג. בגלל שלא משנה מה קורה, מי עשה או מה עשה - בסוף כולם נדפקים, כולם מקטרים, ואף אחד לא עושה שום דבר בנדון.
כמו שאמר פעם דודו טופז (ואבינו שבשמיים ירחם עלי אם מגיע למצב עגום שכזה שאני מצטט את טופז!) - "ישראל זה מדינה יחידה בעולם בה בנאדם בוחר איזה מפלגה דופק אותו בארבע שנים הבאות" (ונא להתאים את המבטא הדרום-אמריקאי המתבקש)
ומה אני אגיד לכם?
לא אלמן ישראל, ולא בתולה אחותו, ולא אני אשתוק בזמן שדופקים אותי... אז בינתיים אני מקשקש את הגיגיי כאן, אבל באמת הגיע הזמן שאני אלך לכתוב את המכתב התורן לפוליטקאי הקורבן, ולספר לו מה דעתי על התנהלותו הפוליטית... להחזיר אותו מהאופוריה של הבחירות, לאפר של המציאות...
אז אני אגש לכתוב את המכתב, ובינתיים -
יש למישהו הצעות איזה פוליטיקאי זקוק במיוחד לבעיטה באגו?
| |
הכן עצמך ליום שלאחר הבחירות!
כמו שדי ברור לכולם, הליכוד הולך לקחת את הבחירות די בגדול, אבל לא פחות משמעותית מזה היא העובדה שמפלגת העבודה הולכת להיות מובסת - ובגדול.
המפלגה שעליה נאמר שהיא הקימה את המדינה (איי, איי... איפה בן גוריון? איפה פולה? ואיפה השארתי הפעם את המפתחות שלי?) מתמודדת, ולא יותר מדי בהצלחה, על המקום השני בכנסת. ונגד מי? נגד מפלגת השנאה הלאומית. עגום משהו, לא חושבים?
ובכל מקרה, אני, כאזרח המוכן לכל מצב, הכנתי את עצמי לחורף וליום שלאחר הבחירות, ודאגתי להתעדכן בקמפיינים העתידיים של מפלגת העבודה... לשימושכם האישי והפוליטי...
| |
מתניעים...
טוב, אז הנה אני מצטרף לרשימה המכובדת (?) של בעלי בלוגים למיניהם ברחבי הרשת... למה אני עושה את זה לעצמי ולמה אני עושה את זה לכם? לא ברור... גם לא ממש ברור אם מישהו באמת טורח לקרוא את הגיגי אלה...
ובכל זאת, כיצד הגעתי לכאן?
דרך עידו לא-אמין, שאל הבלוג שלו תוכלו להגיע גם דרך הרשימה בצד שמאל...
ולמה הגעתי?
כי הגיע הזמן להעלות בצורה מסודרת את התסכול המתמשך שלי מהממסד, הרשויות, התקשורת (וכאב הגב, אי אפשר לשכוח אותו :-)
אז זהו...
עד כאן לעכשיו...
אתם מוזמנים להתעדכן בהמשך או להגר כבר עכשיו לאוסטרליה...
כי אני עופרניקוס,
ובאתי לגלות לכם סביב מה באמת סובב העולם!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
