לפני יום או יומיים הופיעה באחד מאתרי החדשות כותרת המצטטת את שר האוצר הירשזון כאומר שאין טעם לפתוח בשביתה כעת, כשכל כך קרובים לפתרון הבעיה.

הירשזון צודק. כשקרובים לפתרון הבעיה אין סיבה לשבור את הכלים ולשבות.

כשאתה רץ ריצה של מאה קילומטר, לא הגיוני להישבר דווקא בקילומטר האחרון.

הבעיה היא, שקצת קשה לשכנע מישהו לא להישבר, כאשר הוא אינו רואה שום התקדמות, ובעצם הוא פשוט יושב בשמש הקופחת, ומתייבש למוות.

קשה עוד יותר לשכנע מישהו שקו הסיום מתקרב והולך כאשר אתה מוכר לו סיפורים על מי שאשם במקום לטפל באשמים או באשמתם, וקשה עוד יותר לשכנע מישהו שקו הסיום מתקרב, כאשר מי שהכתרת "כאשמים" ממשיכים לשבת במרומי כסאם המרומם, והעובדים והחלשים נשארים מוכים, מדוכאים, ומרומים.

כשניסיתי למצוא באמצעות החבר הטלפוני Google את הכתבה הנ"ל הקלדתי את הצירוף עייני שביתה הירשזון.

הגיעו הרבה תוצאות.

מהשביתה הנוכחית, והקודמת, וזו שקדמה גם לה.

מפתיע שגוגל לא מסוגל למצוא גם כתבות מהשביתה הבאה.

והבדיחה העצובה מכל?

אולמרט הבטיח להיכנס בעובי הקורה.

מוטב יעשה אולמרט אם ייכנס לחדר קטן, ינעל אחריו את הדלת, ואת המפתח יבלע כך שלא יוכל להיפלט לעולם.

המפתח. וגם אולמרט.

בכנסת אין מקום לשקרנים,

אמרו החכי"ם הנכבדים.

יש מקום לישרים,

יש מקום להגונים,

יש מקום לצדיקים,

יש מקום אכפתיים,

מקום יש הרבה,

ומועמדים אין.

ומקומם של השקרנים

מלא

ומקומם של הגנבים

מלא

ומקומם של התככנים

מלא

ומקומם של האכזרים

מלא

וכשמקומם של שלוחינו ריק

ומקומם של משליכינו עמוס לעייפה

מה הפלא שפשוט

עייפנו מלהתקומם?

הפוסט הזה, אילו היה לי הזמן והכוח להשקיע בו, היה מוצף בשלל קישורים לשלל כתבות ופוסטים.

אבל אין לי זמן ואין לי כוח ולכן אקצר ואחסוך לכם את הקישורים:

חלוץ וקראדי, שניים מהמינויים העלובים ביותר שנעשו במדינתנו עד כה.

חלוץ וקראדי, שני מינויים שנעשו רק על מנת לממש את ההתנתקות.

חלוץ וקראדי, שני מינויים שנעשו רק על מנת להרוס ולהחריב.

חלוץ וקראדי, שני מינויים שנעשו ישירות על ידי אריאל שרון.

אריאל שרון, מלך אתרוגיסטאן.

וכשהתקשורת והמדינה נותנות לגיטימציה לשחיתות הבלתי נתפסת שנשפכה משרון מכל כיוון, מה לנו כי נלין על כי "התברכנו" במינויים כה מתועבים,  אשר מביאים אותנו לידי צבא שאינו מצליח במשימתו, ובמשטרה שעושה יד אחת עם הפשע המאורגן?

ואת זה חובה לזכור: כשאתה מכשיר את השרץ, השרץ מביא איתו גם את הטמא והטרף.

קטע משיחה שנשמעה אתמול...

אני: שמעת שפתחו ברמת השרון בית קפה לניצולי שואה?

וונדי: מה, זה בית קפה רק לניצולי שואה?

אני: שמעי, לא נראה לי שיעשו בכניסה סלקציה...

אז מי אמר שאני לא חושב לפני שאני מדבר...

וגם זו דרך להסתכל על בית הקפה החדש...

ככל שהנהגת המדינה הולכת ומוכיחה עצמה ככושלת, כך מתגברת התחושה שהקורס הבסיסי בהנהגת ישראל (שלצערי לא נלמד בשום מקום, וגם אין אף אחד שיודע מה הוא צריך לכלול, כי אף אחד עוד לא ממש הצליח בזה) צריך לכלול סעיף של קריאת חדשות בכלל ובאינטרנט בפרט.

התעמקות בכתבות וקריאה של הכתבות במלואן בהחלט יכולות לסייע במשימה, אבל גם סתם רפרוף על הכותרות.

זה היה נכון לגבי השימוש ב-MLRS במהלך המלחמה, שימוש שלטענתו של הרמטכ"ל בדימוס נודע לו עליו רק לאחר המלחמה, כאשר הדבר פורסם בכל העיתונים, והדבר נכון גם לגבי העבודות במתחם הכותל, שכל כך מסעירות את כולם.

אם היו "מנהיגינו" טורחים להתעדכן מה קורה מעבר לקו הישיר המחבר את קופת המדינה וחשבון הבנק הפרטי שלהם, סביר להניח שהם היו יודעים שכבר לפני שלש שנים התמוטט הקיר התומך במעבר העולה לעבר שער המוגרבים, ושלפני כשמונה חודשים פורסם כי בכוונת רשות העתיקות לפרק את המעבר הנ"ל, לבצע במקום חפירות ארכיאולוגיות, ולבנות את הגשר המפלצתי שמתוכנן להיבנות במקום.

אם היו "המנהיגים" טורחים להתעדכן, היו יודעים שבניגוד לעבודות מתחת להר הבית, עבודות במסגרתן המוסלמים הורסים את שרידי בית המקדש תוך שהם מקימים מסגדים במה שמוכר כ"אוורות שלמה", במקרה של העליה לשער המוגרבים מדובר בעבודות שנועדו לטפל בסכנת נפשות נטו.

מצד שני, לדעתם של פרץ ודומיו - אם אפשר להגיד על פרץ שיש לו דעה - בהחלט ייתכן שעצם ההיתר ליהודים לעלות להר הבית הוא התגרות במוסלמים ולכן מדובר בסכנת נפשות שהדרך הטובה ביותר להימנע ממנה היא סגירת שער המוגרבים באופן מוחלט, והריסה מוחלטת של המעלה אל השער. ככה אולי הוא יצליח לצנן את דמו של ראאד סלאח-א-דין, ועל הדרך גם יצליח להתחנף עוד קצת לערבים.

במקרה של פרץ, אגב, כאשר אולמרט אינו מדווח לו כלום, אינו מספר לו כלום, ואינו מתייעץ איתו בכלום, ההמלצה להתעדכן בתקשורת נכונה רק יותר. ככה אולי הוא יצא קצת פחות שקרן או טמבל.

"אבנים יוּדוּ לעבר מכונית ישראלית מצפון לחברון".

זה לא שמחבלים יידו את האבנים.

אפילו לא "סתם" ערבים".

האבנים יוּדוּ בפסיביות מוחלטת.

את האבנים אי אפשר להאשים, כי הן הרי יוּדוּ ולא התעופפו באופן ספונטני, אבל כאשר "אבנים יוּדוּ לעבר מכונית ישראלית מצפון לחברון" הרי הכל נעשה במין פסיביות שכזו, ובעצם - אף אחד לא אשם.

חוץ מהמכונית הישראלית, אולי.

נפלאות הפסיביות.

נפלאות הרפיסות.

שבת שלום.

לאט לאט, נראה שנושא העלאת שווי הרכב (או בעברית: העלאת הס) יורד מהכותרות, הן מאחר וההעלאה הצפויה נמוכה מהתכנון המקורי, והן משום שבארץ באמת קשה לשמור על נושאים בכותרות, ובכל זאת - ואולי דווקא בגלל זה - אני רוצה להחזיר "סעיף צדדי" "לשולחן הדיונים".

משרד האוצר, והשר הירשזון העומד בראש המשרד, טענו כי על העובדים לשלם את המחיר המלא של ההטבה לה הם זכאים, וזאת מבלי להביא בחשבון האם העובדים משלמים על "ההטבה" הזו או לא. העובדים טענו כי אין היגיון בהטלת מס על רכב המשמש לעבודה, והתגובה הפופוליסטית - גם אם נכונה - הייתה כי בדיוק כמו שעובד אשר אין לו רכב צמוד ואשר זכאי להחזר הוצאות משלם מס על החזר ההוצאות, כך גם הנוסעים ברכב ליסינג חייבים במס גם על נסיעות עבודה.

ובעברית: זה לא משנה איך קיבלת את הכסף, אתה תשלם עליו מס, בין אם זה החזר על נסיעה בתחבורה ציבורית, בין אם נסיעה ברכבך האישי, ובין אם ברכב ליסינג. נסעת לעבודה? לנסיעה הזו יש עלות? מקום העבודה שלך מימן את העלות הזו? עכשיו תשלם על זה מס.

אין מה לומר - דין אחד לכולם, איזה עולם מושלם.

האמנם?

בואו נסתכל על זה ככה: משה הוא חייל משוחרר, שזה עתה חזר מחו"ל לאחר שביזבז שם את כל מענק השחרור שלו, ועכשיו הוא מצא עבודה בתשלום סביר בעיר הסמוכה.

כעני ואביון אשר אין גרוש בכיסו, הוא נוסע לעבודה בטרמפים מדי יום.

בסוף החודש הוא מקבל את משכורתו הראשונה, על סך 5000 ש"ח ברוטו.

מ5000 אלו, מופרשים ע"י המעסיק - נאמר 500? שיהיה חמש מאות שקלים לטובת המדינה.

כעת, כשיש לו כסף, ממשיך משה לנסוע לעבודתו צוהל וטוב לב - בתחבורה ציבורית.

בסוף החודש השני לעבודתו הוא מגיש את הקבלות מהאוטובוסים.

המשכורת השניה כבר כוללת החזר על הוצאות הנסיעה, כלומר, בואו נאמר 5500 ש"ח.

הפעם, לאור העליה בברוטו של משה, מפריש המעסיק כ-700 ש"ח לטובת המדינה.

מסתכל משה בתלוש השכר ולא מבין לאן נעלמו 200 שקלים.

משה חשב שהוא אמור לקבל 5000 (ברוטו) + 500 (החזר) כלומר 4500 (נטו) + 500 (החזר).

משה חשב שישארו בידו 5000 ש"ח נטו.

רק שמשה טעה, ובמקום זה הוא נשאר עם 4800 ש"ח.

מסתבר שמשה לא הבין שבמדינת ישראל קיים דבר הקרוי "כפל מס", כלומר מצב שבו אתה משלם פעמיים מס הכנסה על אותו שקל שהרווחת. ולא מדובר על זה שאחרי שהצלחת להציל אחוז מסויים ממשכורתך, שארית הפליטה ממס ההכנסה הגבוה כל כך בארץ, אתה הולך ומשלם עוד 15.5% מע"מ, ו-100% על רכב חדש, ו-2 שקלים + מע"מ על כל ליטר דלק שאתה רוכש.

לא, פה מדובר על תשלום כפול של מס הכנסה, כי פה מדובר על כך שכאשר אתה לוקח את הכסף שהרווחת ושכבר שילמת על מס הכנסה, ואתה משתמש בכסף הזה כדי להגיע לעבודה - אתה תשלם שוב מס הכנסה על אותו כסף ממש.

הירשזון, נסיך הגאות והשיפלות נואם בראש חוצות על תיקון עיוותי מס.

אבל כאשר אזרחים משלמים מס הכנסה על הכסף שכבר נגרע ממנו מס - זה העיוות האמיתי.

בימים הקרובים אני מתכנן לפנות למספר חכי"ם בבקשה ודרישה שיעלו את הנושא על סדר היום.

אתם מוזמנים לפנות "לח"כ הקרוב למקום מגוריכם" ולשאול גם אותו מה בדעתו לעשות בנושא.

ושתהיה לכולנו שבת שלום ופטורה ממס.

סביר להניח שמרבית הנהגים לא שמים לב לזה, אבל כשאתה בנאדם גדול באוטו נמוך (דייהו נובירה, הידועה גם בשם דייהו נו-מילא), אתה רואה את הכביש דרך החלק העליון של השמשה הקדמית, החלק שצבוע לעתים קרובות בכחול או ירוק כמעין מסך נגד השמש...

וככה זה נראה הבוקר, בכביש חמש, בנסיעה מזרחה.

(לחצו להגדלה)

(וכן, הפעם כן צילמתי תוך כדי נסיעה. Sue me)

שוב פעם תודה לנשיא קצב ולמתלוננת א', ולהוסיף גם מלת תודה לחיים רמון ולה' המתלוננת, שאמנם לא פרסמתי שום תמונה שלה כאן, אבל כנראה שאם את מתלוננת, גוגל כבר ימצא אותך, ולא משנה אם קוראים לך א', ה', או כל שם אחר שישייך אותך אוטומטית לשב"כ...

ח"כ לשעבר יוסי שריד כתב הבוקר כי הקריירה של חיים רמון מתה מות נשיקה, ואני תוהה: הייתכן שמר שריד נמנה בין קוראי הבלוג שלי?