 כינוי:
בן: 47 MSN:
ofernicusתמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
 למות מהשביתות האלה...
בוואלה מדווחים על כך שעקב השביתה, שכוללת את נתב"ג, נתקעו ישראלים רבים בסין.
סין היא כרגע, לפחות ככה אומרים, מלכודת מוות בגלל ה-SARS.
מעניין מי יהיה הכתב הראשון שישאל את עמיר פרץ את השאלה הכל כך מתבקשת (ואני מודה, הכל כך דמגוגית...) האם הוא מוכן להקריב חיי אזרחים לטובת שיפור מצבם הכלכלי של אחרים... 
מי שעוד "נתקע בחו"ל" הוא לא פחות ולא יותר - נשיא המדינה, משה קצב, ששוהה בפולין לרגל הטקס לציון ששים שנה למרד גטו ורשה...
(כך לפחות מדווח באתר החדשות הרוסישראלי MIGnews.co.il... ותודה לסרגיי שתרגם לי )
| |
 היעדר שיתוף פעולה...
הבוקר, בדרך לעבודה, האזנתי לגלי צה"ל.
אחד הכתבים אמר באיזשהו שלב את המשפט הבא: "בידי המשטרה עד ראייה נוסף שאולי יוכל למסור פרטים נוספים, אבל כרגע המשטרה מתקשה לתחקר אותו. אולי כאשר מצבו ישתפר והוא יחזור להכרה ניתן יהיה לתשאל אותו".
לא יודע למה, אבל לי זה נשמע דבילי משהו...
מצד שני, הכתב הנ"ל היה בזירת הפיגוע כל הלילה, אז אני מניח שנסלח לו...
| |
 תעמוד פה, ואל תתן לחשודים להיכנס...
הלילה, בפיגוע שבוצע ב-Mike's Place בטיילת הרברט סמואל, נהרג - שוב - המאבטח.
אחד הטיעונים המרכזיים לגבי החינוך בארץ הוא שאם היו משלמים משכורות טובות יותר למורים, זה היה מעודד אנשים איכותיים יותר להגיע למקצוע, ומשפר את החינוך המוענק לתלמידי ישראל.
זהו טיעון נכון מאד, לדעתי לפחות.
פעם אנשים הלכו לחינוך מתוך אידיאל. אמא שלי, לדוגמא, ואני מעריך אותה מאד על כך. גם אני חשבתי שאפנה לחינוך, עד שהבנתי שאני לא מתאים. לא ראוי.
מאבטח, לעומת זאת, דווקא כן יצא לי להיות.
פעם אנשים הלכו לחינוך מתוך אידיאל. היום כבר לא.
פעם המחנכים זכו לכבוד הראוי להם, והמשכורת הייתה הגיונית משהו.
היום כבר לא.
פעם מאבטח נחשב לתפקיד "סביר", ואנשים ידעו להעריך את עבודת הקודש של המאבטח, שבסופו של דבר, מהווה חיץ אנושי בינם ובין המפגע.
היום כבר לא.
היום אנשים מתייחסים למאבטחים כמטרד.
כחדירה לפרטיות שלהם. אינם מבינים מדוע מחטטים בתיקיהם.
והמשכורת גם היא אינה הגיונית.
פעם המאבטח לא נחשף יותר מדי לסכנה.
הסכנות היו בקווים הקדמיים, שם היו צה"ל והמשטרה.
היום המאבטח נמצא בקו הראשון. או היה נמצא שם אם היה ברור היכן הקו הראשון.
וכשמאבטח עושה חשבון של סכנה מול תסכול ושכר עלוב,
אנחנו נמצא את עצמנו מהר מאד במצב בו חבר'ה צעירים וחסונים יסרבו להקריב את חייהם על מזבח הכסת"ח, ואת מקומם ייתפסו זקנים חייכניים וחולי שיגרון... ואולי גם תפקיד זה יאוייש על ידי פועלים זרים? 
וכן, מורה שכשל בתפקידו יכול לתקן את הכשל וללמד שוב.
מאבטח שכשל בתפקידו - אלף רופאים לא תמיד יצליחו לתקן...
עדכון/תיקון - 30/4 08:00:
בניגוד למה שנאמר בזמן שכתבתי את ההגיגון הזה - המאבטח לא נהרג.
עם זאת, העובדה שתודה לאל המאבטח בחיים, אינה רלוונטית לעניינם של הדברים.
| |
שלוש שעות לתחילת הטרור החברתי...
השעה קצת אחרי שלש בלילה.
בשעה שש בבוקר מתוכננת להתחיל פעולת הטרור המאורגנת נגד אזרחי ישראל.
כפי שכבר כתבתי בעבר, פעולת טרור הינה כל פעולה שמטרתה להטיל פחד, וחפשו במילון את הערך Terror אם זה לא מסתדר לכם.
והנה, פעם נוספת מוצאים עצמם אזרחי ישראל נתונים כבני ערובה במשחק הפוליטי של עמיר פרץ.
האם זה הגיוני שבמשך כל כך הרבה זמן אנחנו שומעים את ראש הממשלה אומר שלא יתנהל משא ומתן תחת טרור, והנה יום בהיר אחד אנחנו מוצאים את עצמנו תחת טרור מבית, ומתנהל משא ומתן?
בקיצור, עמיר פרץ, עזוב אותך מלהציק לנו.
שבענו מרורים ממך וחבריך.
נשבר לנו מהשביתות שלכם.
מהשבתת התחבורה הציבורית.
מהשבתת הבנקים.
מהשבתת משרד הפנים.
מהשבתת המכס.
מהשבתת הדואר.
מתחנות הדלק שלא תוכלנה לספק דלק כי פי גלילות מושבת.
רע לך בחיים?
לך תשבות.
אתה, לבדך.
אנחנו מנסים להחזיק פה מדינה.
ועוד משהו...
מישהו מוכן להסביר לי איך נוצר מצב אבסורדי עד כדי טירוף שגם חברת החשמל מושבתת? הרי על מה כל השביתה אם לא כדי לדרוש שלא יפגעו בחלשים אלא יקחו מהחזקים?
או שבחברת החשמל מרגישים שמקפחים אותם למרות העובדה שהשכר הממוצע בחברת החשמל הוא מהגבוהים במשק? וכן, אני יודע ששכר העובדים נמוך ושכר הבכירים גבוה. אבל אם מדובר במאבק פנימי בחברת החשמל, למה האזרח הקטן צריך להיפגע מכך?
נראה שאו הכבוד או הכסף העבירו על דעתם את ההסתדרות וחברת החשמל. לא ברור לי מי השתגע יותר, ואיזה משני הגורמים הוא-הוא הגורם לטירוף...
| |
 לזכור ולא להשכיח!
מיכל כתבה אתמול (יום ראשון) משהו על השואה, והמשהו הזה התיישב לי לי חזק-חזק בראש...
מיכל שואלת איך זה שיום הזיכרון לחללי צה"ל, ואני מוסיף את חללי כוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה, איך זה שיום הזיכרון הזה מקבל הרבה יותר תשומת לב מיום הזיכרון לשואה והגבורה...
ובאמת, עם כל הכבוד הראוי לגיבורי ישראל שחירפו נפשם על הגנת העם והארץ, קצת פרופורציות! מאז קום המדינה נהרגו בארץ עשרות אלפי חיילים ואזרחים. זה המון, נכון, אבל בשואה... בשואה נהרגו ששה מליון יהודים!
אז איך זה שביום הזיכרון כל תחנות הרדיו עוברות אוטומטית "לנוהל בעסה" ולשידור שירים נוגים ושקטים, אבל ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, הכי הרבה שתזכה מתחנת רדיו (נפלתי על 102FM, וברחתי מהר לגל"צ!) זה שירי פופ "סולידיים"?
בגל"צ, לשם ברחתי מהשממה הריגשית של 102FM, שידרו תוכנית מיוחדת על משפט אייכמן, ובתוכנית חזרו שוב ושוב על כך שהיה קשה למצוא אנשים שיסכימו להעיד במשפט, משום שהציבור בארץ ניסה להשכיח את קיומה של השואה... אנו, העם היהודי, נאבקים נגד מכחישי שואה עד היום, אבל בארץ של קום המדינה ועשרות שנים לאחר מכן - הישראלים עצמם היו משתיקי שואה... הציוני הגאה לא רצה לדעת על השואה... לא רצה להבין איך יהודים הובלו כצאן לטבח... הציוני הגאה, שכל כך נאבק על זכותו להתקיים בארץ, להילחם עליה, להילחם על חייו, לא הבין ולא רצה להבין, ולא רצה לשמוע על אחיו "החלשים והנרפים" שלא עמדו על נפשם...
אז נכון, מאז משפט אייכמן הגישה השתנתה והרבה יותר לומדים את השואה... אבל כנראה שעובדה בסיסית אחת לא השתנתה:
הרבה יותר "נוח" לנו עם יהודי גאה ומאשר יהודי מוכה, ולא משנה אם שניהם מתים...
ובכל זאת, אני חייב להוסיף:
בשואה נהרגו ששה מליון יהודים. נכון.
בעולם מסתובבים עוד אחרוני ניצולי השואה שעודם בחיים.
כל אחד והזכרונות שלו, הסיוטים שלו, הכאבים והגעגועים שלו.
אבל השואה נגמרה. שואת הקולקטיב, לפחות, הסתיימה.
יהודים כבר אינם מתים בשואה.
השואה מסמלת את העבר.
יום הזכרון לחללי צה"ל, כוחות הביטחון, ונפגעי פעולות האיבה,
זה כאן. זה עכשיו. זה היה, אבל זה גם הווה...
ויסלחו לי כולם - אבל זה גם יהיה...
ולכן, מתוך הידיעה הזו. מתוך התחושה הזו, מתוך הכאב הזה,
יום הזיכרון תופס אותנו הרבה יותר חזק...
הוא לא תופס אותנו בידיעה שפעם יהודים נרצחו.
הוא תופס אותנו בידיעה שעכשיו אנחנו נלחמים על חיינו.
השאלה הפתוחה היא האם יום אחד גם עלינו יסתכלו הישראלים של העתיד וישאלו את עצמם איך הלכנו כצאן לטבח, איך נתנו שבמשך 55 שנה יהרגו עשרות אלפים מאיתנו, ובתחושת הדחקה ומיאוס, יגבירו את עצמת המוזיקה ברדיו, שכבר מזמן לא ישדר שירים נוגים, שירים מרגשים...
ולטובת פמה אני אוסיף שאני לא חושב שכיום אנו הולכים כצאן לטבח, אבל דברים שרואים מכאן לא רואים משם... ודברים שרואים משם לא רואים מכאן...כמו שדור התקומה לא הבין את דור השואה, העם דור העתיד ידע להבין אותנו? 
לנינה יש תשובה אחרת ומעניינת...
| |
אופטימיות כלכלית זהירה...
נורא שיעשע אותי לקרוא בוואלה את הפסקה הבאה:
"הערכות הן כי העברת התוכנית הכלכלית בכנסת תאפשר לקליין להמשיך בתהליך הפחתת הריבית. המשך האופטימיות היחסית בה לוקה המשק המקומי עשויה להיפגע בשבוע הקרוב, כאשר ההסתדרות תחל את השביתה המתוכננת ביום רביעי, כתגובה להצבעה בכנסת על התוכנית הכלכלית."
האם לא היה מן הראוי לכתוב על "האופטימיות היחסית בה שרוי המשק"? 
איכשהו, נראה שלכתב "TheMarker" (שממנו נלקחה הכתבה) היה יום קשה, והוא החליט "להשליך" את מצב רוחו על המשק...
(ואני לא יכול להתאפק: האם יכול להיות שהכתב אמיר טייג הוא בעצם עמיר פרץ?)
| |
 הפוסט ה-100...
עברו שלשה חודשים מאז שהסתערתי לעולם הרשימוניה, וכבר הספקתי לפזר פה 100 פוסטים, ועדיין לא מצאתי מלה עברית לפוסט.
אין יותר מדי מה לומר, חוץ מלהודות לכל מי שסבלו אותי עד כה, לכל מי שתמכו בי, ולא פחות - ואולי יותר - התווכחו איתי ועזרו לי לגבש עמדות (קצת) יותר מאוזנות ולראות פנים נוספות של האמת או המציאות...
וזהו, זה לא המקום לשמאלץ... :-)
ברשימות שמתי קישורים לפוסטים שנראו לי מרכזיים עד כה. אם מישהו חושב שפוסט אחר מקומו שם - אשמח לשמוע...
ולהתראות בבחירות
ולא, אני לא הולך לשום מקום. נא לא לדאוג
| |
בא לך להתגייס במקומי, סבא?
שמעתי היום בגלי צה"ל פרסומת הקוראת לאזרחים להתנדב לשירות מילואים.
לכאורה - רעיון יפה לפנות אל הצד הפטריוטי של אזרחים שזה מכבר עברו את גיל הגיוס, ובשעה קשה זו לשוב ולהתייצב לשירות מילואים פעיל.
למעשה - ביזיון!
חסרים חיילי מילואים?
תרדפו אחרי המשתמטים למיניהם!
כל זמן שהמדינה משדרת (דו-משמעית) שהמילואים הינם התנדבות בלבד, ואף אחד אינו מחוייב להגיע נגד רצונו - ככה יראו גם אחוזי ההתייצבות, וככה גם ימשיכו לזמן את אלו שכן מגיעים לעשרות ימי מילואים בשנה.
ותנו לי לנחש שהשלב הבא, כשאחוז המשתמטים משירות סדיר יעלה מארבעים לחמישים - אז ישדרו בגלי צה"ל פרסומות הקוראות לאזרחים להתגייס לשירות סדיר נוסף...
| |
כל המלבין הון חברו ברבים...
אתר הצופה מדווח היום כי אתי אלון תזוכה מאשמת הלבנת הון עקב טעות משפטית.
אתי אלון, זוכרים?
זו שעל פי החשד גנבה מאות מליונים מהבנק למסחר.
זו שהואשמה בהלבנת הון בסדרי גודל עצומים.
זו שכל המדינה שמחה לאידה כאשר נתפסה.
אז זה מה שקורה כשמרוב אושר על הלכידה, מתרשלים במלאכת השמירה.
מסתבר שבמערכת המשפטית שכחו שעל עברות שהעונש עליהן הוא עשר שנות מאסר נדרשים לשבת בכס המשפט שלשה שופטים. במשפט של אתי אלון ישבה שופטת אחת.
בשלב זה, למעשה, זוכו אתי אלון ואביה, אבידור מקסימוב, מהאשמה.
אני מקווה שבמשפט החוזר שכבר מתכננים בפרקליטות, ילמדו היטב את הראיות, והפעם גם את הנהלים.
... ואגב, אם במערכת המשפטים לא מקפידים לנהוג על פי חוק, ואפילו בשגגה, מה זה אמור לומר לאזרח הקטן?
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
