גשם, הלוואי שירד כבר גשם...

אני רוב הזמן יושב במשרד,

ואפילו חלון אין,

אבל הרעש של גשם דופק על החלונות בחדר הסמוך,

פשוט עושה לי טוב...

אז יאללה, גשם - בוא!

מה שכן, בינתיים, אני מרווה את צמאוני בתמונות האלה (1, 2, 3), שמתחלפות ביניהן על שולחן העבודה שלי...

(ואני מקווה שלא טיפחתם ציפיות מוטעות כתוצאה מהכותרת )

לבקשת הקהל: תמונות נוספות... 4, 5, 6, 7, 8...

אם רותי מבקשת - איך אני יכול לסרב, ובעצם - למה שארצה לסרב?

לאחר שבית המשפט העליון התיר הבוקר לפרסם את הנסיבות בהן, ככל הנראה, נחטף אלחנן טננבאום, נראה כי השאלה המאד מתבקשת היא על מה בעצם היתה כל המהומה התקשורתית/משפטית.

ראשית, הפרטים הללו מפורסמים תחת כותרת גדולה של "חשדות"... זה אומר שלמעשה, לפחות באופן רשמי, אין ידיעה ברורה לגבי אופן החטיפה, נכון?

שנית, הפרטים שפורסמו כבר היו ידועים מזמן לכל מי שטרח לפתוח עיתון, לקרוא את הרכילויות שעברו באימיילים כמו אש בשדה , להסיק מסקנות יחד עם הגברת עם סלים או פשוט לקרוא את הטור המסודר של הָלֵמוֹ שטרח וריכז את כל הנתונים, אז ממה נבעה ההתנגדות הגדולה?

התחושה שלי היא שמשפחת טננבאום התנגדה לפרסום מהחשש שברגע שאנשי החיזבאללה יבינו שהחטוף שבידיהם הטעה אותם והוא אינו איש מוסד - הם עלולים להתאכזב ולהוציא עליו את תסכולם. יותר סביר להניח שאחרי שלש שנות עינויים בשבי טננבאום כבר סיפר להם את האמת, את כל האמת, ודבר פרט לאמת, אבל לך תדע...

מה שכן, בכל מקרה לא ברור מדוע בחרו במעריב לצנזר כתבה בנוגע לטננבאום, אך להשאיר את התגובות. האם יתכן שגם הם לא ממש הבינו מה הם ניסו לומר?

רוצים חיים טובים, שלווה ואנרגיה זורמת?

שימו תפילין!

ולכל הפדלאות שמתעצלים ומתעצלות ללחוץ על לינקים, הכתבה שאליה מפנה הלינק מספרת על כך שהתפילין (של ראש ושל יד) יושבים במקומות אשר תורת האקופונקטורה טוענת שדיקור באותן נקודות מרפא מחלות נפש, וממריץ ומזין את המוח.

ולמשקיענים במיוחד: הסבר מפורט.

עדכון 21/10 00:05:

משעשע לראות איך פוסט שהתחיל כבדיחה הפך לכר פורה לדיון תיאולוגי...

בפעם הבאה שאני ארגיש "כבד" או רציני מדי - אני אחזור לתגובות פה

במסגרת תוכניתנו "בואו ונראה מי ישבות היום", יפתחו מחר בעיצומים עובדי המעבדות הרפואיות.

המשמעות היא, כך על פי ynet, שבין השאר לא תיערכנה בדיקות איכות המים. בדיקות המים נועדו לאתר מזהמים ולהודיע לציבור להרתיח את מי השתיה במידת הצורך, ולכן אי ביצוע הבדיקות משמעותה סכנה לבריאות הציבור.

חובבי קונספירציות למיניהם עשויים למצוא גם קשר בין אי ביצוע בדיקות המים ובין העובדה שסגן יו"ר ההסתדרות שלמה שני, קרא לציבור להצטייד במים ונרות לאור העובדה שההסתדרות מתכוונת להשבית (שוב) את כלל המשק, ולפרק זמן ארוך.

מעניין מתי אחת ממשווקות המים המינרליים תתן חסות לשביתות הללו...

"בזירה אחרת" מתנהל המאבק במכס.

עובדי המכס, במטרה ליצור "פקקים אנושיים" בנתב"ג, מחמירים את הבדיקות של המגיעים ארצה. במעריב מביאים את דבריו של עו"ד ליאור אפשטיין, הקובע כי צעד זה אינו חוקי וכי ניתן להטיל על כך עונש של שלש שנות מאסר.

אישית, נראה לי שהפתרון פשוט בהרבה.

איך אומר הפתגם? "אם אינך יכול עליו - הצטרף אליו".

יבוא השר לבטחון פנים, ובהוראת שעה יורה למשטרה להחמיר בחוק עם השובתים. שיתנו להם דו"חות, יגררו להם את הרכבים, יעצרו אותם ללא עילה, ויעקלו את רכושם - והכל בשם "אכיפת חוק מוגברת".

החזית השלישית כרגע היא "חזית הצירים", לאחר שבמע"צ החליטו לחסום כבישים ברחבי הארץ. הרעיון שלהם הוא לעמוד במעברי החציה גם כאשר לנהגים יש אור ירוק, וכך ליצור פקקים ענק. נשאלת השאלה כמה זמן יקח עד "שהמשחקים" הללו יעלו בחיי אדם, ונשאלת גם השאלה האם גם את עובדי מע"צ יפנו בכוח מהכבישים כפי שעשו למפגיני הימין בעבר.

כנראה שלפי מעריב הפסוק "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" נאמר על ההסתדרות, אחרת קשה להסביר את הכיתוב של התמונה המצורפת... מה שכן, נראה שבאופן כללי לכתב אין דעה חיובית במיוחד על המפגינים, אותם הוא מכתיר בתור "חברי תנועת הנוער העבוד"

(ובלי קשר, שימו לב להערה של אסף ברטוב בנוגע לכך שהפסוק הנ"ל הוצא מהקשרו, והוא בכלל לא פסוק של זעם, אלא חלק מנבואת נחמה ומשמעותו לא שהאויבים שלנו יבואו מתוכנו, אלא שהם יעזבו אותנו... אישית, אני מוכן לקבל את שני הפירושים, ובכל מקרה - נקודה למחשבה)

גם לי מדינות ערב מדכאות את הנשמה...

מצד שני, גם המדינה שלנו די מדכאת לפעמים...

ומצד שלישי, זה לא מה שישבור את רוחי, דָה 

קחו את המחקר החדש הקובע שגבוהים מרוויחים יותר כסף, צרפו אותו למחקר שקובע ששמנים פוריים פחות, ותבינו שאם אתם יודעים מה טוב לכם בחיים, הרי שתחפשו לעצמכם חבר גבוה ושמן שברבות הימים, כאשר ימות ערירי - יוריש לכם את כל כספו.

עכשיו צרפו את המסקנות האלה לכך שגברים מרוויחים יותר, שאשכנזים חיים הכי מעט זמן, ושיש להם נטייה לעיוורון וחרשות, ותגיעו למסקנה שהבנאדם שהכי הייתם רוצים שיהיה חבר שלכם הוא גבר אשכנזי גבוה ושמן.

רגע אחד! זה אני!

(אוי, זה היה פוסט פתטי לגמרי... )

היינו, חזרנו אתמול בלילה, היה כיף לא נורמלי, היה קצר מדי, ונראה לי שבמשפט אחד - זה בערך מה שיש לי לספר

קצת יותר "לעומק"?

יצאנו בלילה שבין שלישי לרביעי, בשעה 03:20... כשהגענו למצפה רמון חיפשתי את ויקי כנפו אך ללא הצלחה, ולכן סחבתי את וונדי אל מרכז המבקרים משם יש תצפית נפלאה על המכתש. השעה היתה כבר 05:30 (בערך) ולכן היה כבר אור, אבל ערפילי הבוקר - יחד עם העובדה שוונדי קפאה מקור (למרות שהיה די חמים, לטעמי) הבריחו אותנו חזרה לרכב - והמשכנו לנסוע...

מתישהו לקראת 06:45 הגענו ליוטבתה, שם עצרנו להתרעננות (כמו ישראלים טובים) ומשם דילגנו לנו לפארק תמנע...

האמת היא שמאד רצינו לעשות מסלולי הליכה, אבל עד כשכבר החלטנו איזה מסלול אנחנו רוצים לעשות, אז כשהתקרבנו למקום תחילת המסלול גילינו שאבדה לנו המפה ואין לנו בעצם מושג איפה צריכים לעצור את הרכב ולהתחיל ללכת. אי לכך ובהתאם לזאת עשינו סיבוב רגלי קליל באזור, וחזרנו לכניסה לפארק לצורך הצטיידות במפה חדשה...

אחרי זה דידינו לנו אל עמודי שלמה, ומשם אל אגם תמנע, שם (כמו ילדים טובים) שטנו בסירת פדאלים "ועשינו" לנו בקבוקים צבעוניים מלאים בחול צבעוני מאדמת האזור...

משם, גמורים מעייפות אחרי הלילה הארוך והיום הארוך שקדמו לו, המעופפנו אל המלון, התרסקנו על המיטה ונרדמנו (ושלא תבואנה לכם מחשבות, סוטים!  אני לחופה מגיע בתול, להזכירכם! ). התעוררנו שעתיים מאוחר יותר, שחינו קצת, וחזרנו לישון...

בערב, רעננים קצת יותר, הסתובבנו לנו בטיילת האילתית ונהננו ממזג האוויר הנפלא שכאילו הוזמן במיוחד בשבילנו (ובשביל המוני התיירים שגדשו את העיר).

את יום המחרת (חמישי) העברנו בסבבה עד הצהריים, ואז ירדנו שוב אל החוף ואחרי זה נסענו אל המצפה הימי, שטנו בצוללת הצהובה ואני ניסיתי ללא הצלחה לתפוס תמונה טובה בשביל חתול-הים...

וזהו, בערך...

בשלב כלשהו גילינו שכבר חשוך, שאנחנו שפוכים מעייפות, ושדרך ארוכה עוד לפנינו, אז נכנסנו לאוטו והתחלנו להצפין... אחרי עצירה קצרה ביוטבתה (תדלוק לאוטו ולעצמנו) המשכנו צפונה, ואחרי ארבע שעות של נהיגה רצופה - הגענו לביתה של וונדי ברעננה...

אז כמו שהתחלתי: היה כיף לא נורמלי, היה קצר מדי, וצריך לחזור על זה!

כמעט שכחתי!

יומולדת שמח לחתולה המקסימה!

מת עליך, יקירתי!

תבלו בנעימים בזמן שאנחנו לא פה, ותשתדלו לא לעשות שטויות!