 כינוי:
בן: 46 MSN:
ofernicusתמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
 עדכון SMS שהתפתח לעדכון מלא...
עדכון מפורט יותר על ליל אמש... (ולמי שלא הבין, היה פה עדכון SMS "מהשטח", והוא הוחלף על ידי פוסט "מהמערכת"...  )
אז ככה... לרגל יום הולדתו של דרור פויר ולרגל נסיעתה של כרמל ויסמן ל(גם-אני-רוצה-)קובה, הזמינו השניים את כותבי-וקוראי רשימות + חברים א-וירטואלים לערב קריוקי ב"בולדוג" בתל אביב...
כמו שאמרתי אתמול בערך לכל מי שהיה מוכן להקשיב, הגעתי לשם בשעה 21:15 (אז מה אם אמרו להגיע ב-21:00. בשעה הנ"ל רק יצאתי מהמשרד, וגם ככה הייתי בין הראשונים.) ולאור העובדה שבסביבות 15:30 נרדמתי מול המחשב (דבר שגרר התמוטטות אחורי בכיסאי ודפיקת ראשי בקיר שמאחורי) היה די ברור לי שעד השעה 22:00 (מקסימום) אני נרדם לי באיזה פינה, ולא משנה כמה רעש יהיה שם...
פתחתי את הערב בלשיר את השיר הנפלא "צליל מכוון" של יצחק קלפטר... איכשהו זה נשמע לי ממש מתאים על רקע האקטואליה...
יכול להיות שזה בגלל החברה הנהדרת, יכול להיות שזה בגלל שהקריוקי יצא באמצע להפסקה לטובת ריקודים צוהלים שנפתחו בריקודי שורות (La bomba ן-Latinos) שאיתם אני מרגיש כמו דג בבריכת קוקה-קולה והתחלפו ל60'-70' ובהמשך גם להיפ-הופ, ויכול להיות שפשוט היה יותר מדי רעש - אבל בניגוד לציפיות/תוכניות, לא נרדמתי כל כך מהר, ורק בשעה 02:45 מצאתי את עצמי אורז את חפצי ונוסע הביתה, לא לפני ששרתי את השיר One של U2...
מה שכן, היה מפתיע לגלות שם ממש המון אנשים שאין להם קשר לאינטרנט. והם אפילו לא התביישו בזה. אמרתי לאחד מהם שיום אחד הוא יהיה מוצג במוזיאון 
אז מי היה?
מהר מאד, איך שהגעתי, למעשה, התבייתתי שם על רוגטקה, שהייתי שמח לשים לינק אל הרשימון שלו, אלא שהוא יצא לגימלאות בטרם עת. בחור שקט אך נחמד ביותר, שסבל בשקט את זיבולי השכל שלי. 
פגשתי שם אנשים מקסימים כמו מורכרמון שהיתה קצת נבוכה מעצם האירוע (אני צריך להזכיר לעצמי מדי פעם שיש אנשים שאינם נפגשים על בסיסי יומי עם חבר'ה מהאינטרנט) אבל (ואולי בגלל זה) הצליחה להיות מקסימה בעליל. חבל רק שהיא "התנדפה" באיזשהו שלב מבלי שהספקתי להיפרד ממנה... (רמז! רמז!)
היה שם גם דרור גלוברמן ששיעשע אותי שוב ושוב במבטים ההמומים שלו בכל עת שרקדתי לי להנאתי. הוא טען שזה כי ניפצתי לו כמה סטיגמות וכמה דברים הקשורים לדימוי שלי. אני חושד שסתם הוא נבהל מאיך שרקדתי מה שכן, גלוברמן בחור ממש מקסים והוא נראה נפלא, אז בנות - אני לא סגור על האם הוא תפוס או לא, אם מישהי מחפשת - הוא בן 25, גר בתל אביב ולומד כלכלה ומדעי המדינה... וב-17.9 הוא מופיע (על הקלידים) עם יובל גורביץ' במועדון הינייקן "הבימה" קלאב... ותאמרנה שעופרניקוס שלח אתכן...
אנשים נוספים שהיו שם...
היה שם האבא הוירטואלי שלי עידו לא-אמין, מצויד במצלמה שצילם רבות לשימוש אישי (עידו, ביום ראשון אני מקווה למצוא את התמונות באימייל שלי באמדוקס, ואם בא לך - אז גם בכתובת של הבית), היתה שם הגברת-עם-סלים (למרות שסלים לא הגיע כי הוא נתקע במחסום), והיה שם הצביק (לא הצביץ!) - הסבא הוירטואלי שלי (ממש מפגש משפחתי).
היה קשה לפספס בחורה חייכנית ואנרגטית שקיפצה לה בהנאה ברחבת הריקודים הקטנטונת... בשלב כלשהו היא שאלה אותי "מי אני, בעצם" וכשהזדהיתי, היא קפצה עלי בשאגת "בפלההההה!" ואז גיליתי שיש לי את הכבוד להכיר את מֶלֵפוֹמְנֵה  הגברת התעקשה לטעון שהיא מבוסמת קלות, אבל לדעתי זה סתם היה כיסוי לכך שהיא פשוט מותק של בחורה... אז בנים - אם קודם המלצתי לבנות - אז יחד עם מורכרמון - זו המלצת הערב שלי לכם
דרור פויר הראה את כוחו בנאומים-פילוסופיים-טרום-שירתיים כאשר נשא נאום על כך שהצרה שלנו היא שאנחנו לא מבינים שאין לנו צרות, אבל את ליבי הוא קנה כאשר הקדיש שיר לחברתו במשפט "בלעדיך, אני כמו גרגיר אבק על המקרר שלנו"... כאשר יצאתי בשעת לילה מאוחרת הוא דאג לבשר לי שלמרות שהוא לא מגיב אף פעם - הוא קורא את הרשימון שלי... yeah, right
היו שם התסריטאי גיל רימון שהתגלה כזמר מוכשר ביותר, ואורי ברוכין - האיש והרשימות (מעניין אם יש ליריב מנגנון שמצנזר שמות של מתחרים, גם אם הם אפילו לא מגרדים את סוליית נעליו  )
מה שכן, כאשר כרמל, גלוברמן, וארנון (חבר טוב של כרמל) עלו לשיר את השיר מאמי, יא מאמי (שיר האונס) ראיתי שגדי שמשון נועץ בי חיוכים זדוניים...
נראה שהדיונים במסגרת דואר-זבל גרמו לו לפתח "חיבה מיוחדת" כלפי וכלפי עצם היותי דתי וימני (שאפילו לא מתבייש בזה... מעניין אם ככה מרגישים המאותגרים אינטרנטית שהזכרתי קודם).
מה שהוא לא מבין כנראה, זה שמעבר לתיאוב שאני רוחש לשיר כשיר בוטה כל כך על אונס, ומעבר לכך שכל זמן השיר התגלגל לי בראש הפוסט הזה, אני גם לא מבין כל כך איך הוא אמור לייצג בצורה חיובית את הפלסטינים...
הרי השיר מדבר על שבעה פלסטינים האונסים ישראלית, והיא - בניסיון להינצל מרוע ליבם ותאוותם - מספרת להם שהיא גרה בעיירת פיתוח, שבעלה נכה, ושגם הם וגם הפלסטינים סובלים מדיכוי על ידי השלטון הישראלי. ללא הועיל. הפלסטינים בשיר אונסים אותה בסופו של דבר, ובכך מראים שהם באים בדרישה ל"קץ הדיכוי" אך אינם מסוגלים לחוש סימפטיה כלפי אלו הסובלים כמוהם. וכבר נאמר שכל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים, ודי לחכימא...
זהו,
סביר להניח ששכחתי רבים וטובים, ומאד יתכן שסתם שיעממתי אתכם, ואולי גם הפעם יקפוץ פה "ללא שם" ויגיד שנמאס לשמוע על המפגשים שלנו, אבל לא ממש אכפת לי, כי בסופו של דבר אני כותב הרבה מהדברים כדי שיום אחד אני אקרא אותם ואזכר... יומן אישי או לא?
(פוסט זה מוקדש למאליס אין צ'יינס שטוענת שאני צריך לכתוב דברים מעניינים יותר מקורות היום בכנסת... אז אני לא חייב לאף אחד כלום, אבל ניסיתי! )
| |
רבותי, ההיסטוריה חוזרת...
ד"ר נביל חילמי הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת אל-זקאזיק במצרים.
בימים אלה, יחד עם קבוצת מצרים החיים בשוויץ, שוקד ד"ר חילמי על הכנת כתב התביעה הגדולה ביותר בהיסטוריה:
"צאצאי הפרעונים vs. צאצאי בני יעקב היוצאים ממצרים".
כתוב בתורה שכאשר עם ישראל יצא ממצרים, שאלו בני ישראל תכשיטים וכלים משכניהם המצרים. את הכלים הללו, יש להודות, מעולם לא החזירו השואלים.
כעת מתכנן ד"ר חילמי לתבוע את כלל העם היהודי על "הרכוש הגזול".
מה שד"ר חילמי כנראה אינו יודע, זה שרעיון התביעה אינו מקורי.
הגמרא מספרת שכבר בזמנו של אלכסנדר מוקדון באו המצרים בדרישה זו, והלך גביהא בן-פסיסא כנציג היהודים לדון עימם. שאל אותם גביהאט מהיכן הם מביאים ראיה לתביעתם ואמרו לו מהתורה שהרי כתוב בשמות י"ב, ל"ו - "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום". ענה להם גביהא שאם הם הביאו ראיה מהתורה, אף הוא יעשה כן, ושכתוב בשמות י"ב, מ': "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה" ואם כן, שישלמו המצרים את שכרם של 600,000 העבדים שעבדו במצרים במשך 430 שנה!
נתן אלכסנדר מוקדון למצרים שלשה ימים להחזיר את תשובתם,
ומאז לא נראו עקבותיהם...
מי יודע - אולי הפעם נצליח להוציא מהמצרים את החוב שלהם כלפינו... כולל ריבית והצמדה
| |
חתולים וצלילים
מסתבר שישנם אנשים החושבים שהם חתולים, עם תשע נשמות וכל הסיפור.
בנוסף אליו, אני מתכוון. (האמת, אין קשר אליו, אבל סתם התחשק לי לשים לינק אליו. וכן, אני יודע שזו העתקה מאיימי לחזור על לינק כמה פעמים, נכון איימי?)
אחרת כיצד ניתן להסביר את זה שמישהו מתכנן פיגוע התאבדות כפול?
(סתם. הוא תכנן את זה עם אדם נוסף, אבל לך תבין את זה מהכותרת )
מה שכן, אני בספק האם לזה הם התכוונו כאשר דיברו על "צליל מכוון"...
| |
 קדימה, לאישפוז...
כנראה שאני צריך להתאשפז בדחיפות בבית חולים פסיכיאטרי.
אני מתחיל להזות בצורה חמורה ביותר.
הרי לא הגיוני שנשיא ארה"ב יצטרך ללחוץ על אריאל שרון לחסל את המחבלים?
הרי זה לא באמת אפשרי שראיתי את הכותרת הזו ב-YNET, נכון?
| |
 תקראו לי מתלהם...
אבל שפאוול ושות' ישמרו לעצמם את תנחומיהם.
אישית אני מעדיף לקרוא שפאוול התקשר לאבו מאזן למסור לו את תנחומיו על חיסולו של יאסר ערפאת, ועל הדרך - גם יאסין...
אה, ופינס - צא מזה - ההודנא לא אומרת שום דבר למחבלים.
המחבלים לא מנסים לחסל את ההודנא.
הם מנסים לחסל ישראלים! 
| |
קוד מבצע
כמו שאבא שלי אמר: אם מישהו הצליח להונות בצורה כל כך יפה את יצחק רבין (מנכ"ל ברינקס), הרי שהמהלך המתוחכם בהחלט שלו ראוי להיקרא "מבצע אוסלו". 
(אני מניח שהשלב הבא יהיה גניבת פרס נובל?)
| |
מה הוא קופץ?
מנכ"ל משרד התחבורה, בן-ציון סלמן, יוצא להגנתו של ראש הממשלה שרון, בנוגע לפרשיית "השיחה האסורה".
ולא כל כך ברור לי: אף אחד לא מכחיש ששרון התקשר וביקש ממר סלמן להתערב בפרשייה. אם שרון ביקש, זה בעייתי. אבל אם מר סלמן ביצע - איך זה שהוא לא עסוק בהכנת הגנתו שלו? 
| |
 אין ישראלים...
קראתי עכשיו את הדיווח על הפיגוע שהיה במטה האו"ם בבגדד.
כנראה שכבר ממש התרגלתי למשפט הכל כך שחוק ש"אין ישראלים בין הנפגעים", כי איכשהו, למרות שלא אמורים להיות ישראלים בבגדד, היעדרו של המשפט הזה ממש הטריד אותי...
מי אמר תגובת-קרב לאומית ולא קיבל? 
| |
 איך אומר עידו לא-אמין: מומלצובלוג!
נתקלתי היום, או יותר נכון - הותקלתי על ידי קיפוד כזה.
היא הגיבה אצלי, נכנסתי לראות עם מי יש לי הכבוד, ונשארתי לקרוא את שלל 29 הפוסטים שהיא הספיקה לפרסם ביומיים האחרונים...
מה שכן, איכשהו דברים מסויימים בכתיבה שלה מאד הזכירו לי את אייזק הפופולרי, שככל הנראה הולך להיות הראשון שיגיע ל-10,000 כניסות תוך חודש מפתיחת רשימונו. ואם הוא מצא חן בעיני כולם (כולל אותי) - אני מקווה ומאמין שגם היא תמצא חן בעיניכם.
אז קיפצו לבקר - והיזהרו לא להידקר!
| |
לדף הקודם
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
