ירד שלג בחוץ  והם הלכו במורד הרחוב .

האור שהאיר היה אור הפנסים .

הם רק המשיכו בדרכם  .

ליפני חצי שנה .

השפורפרת צילצלה משי ענתה לטלפון .

"כן אופק אני כבר באה .. אני כבר יורדת נו תחכה רק עוד דקה .. " היא אמרה עם הקול השקט שלה והלא נשמע .

משי כלל עוד לא היתה מוכנה היא רק התלבשה ,היא לבשה ג'ינס וחולצה לבנה פתוחה בכפתיים ומעלייה מין ג'קט קצר .

היא פיזרה את השיער המתולתל השטני שלה והתאפרה קצת .

היא לבשה נעלי עקב ולקחה תיק לבן וקטן .

והתחילה לרדת במדרגות הרעשים היחדים שנשמעו היו "טיק , טאק , טיק טוק.."  שהשמיעו נעלי העקב השחורות החדשות שלה .

היא יצאה .שם חיכה לה אופק ,  אופק היה לבוש ג'ינס כהה קרוע , וואנס לבן , חולצת פסים אפורה וחגורת ניטים  .

מיד ראו עליו שזה הוא ..

"אופק ?  " היא שאלה .

"אז לא סתם מישהו שמחכה לך כאן כבר שעה .. " הוא אמר בקול כעוס אך בטון של צחוק .

תיכנסי הוא הראה לה על המכונית שלו  .

אופק ידע לנהוג הוא היה בן 18  ולכן התגאה בזה תמיד .

הוא היה צריך רק לשחק את תפקיד "שומר הראש "  של משי .

לאחר דרך לא ארוכה שעברה רק בשמיעת מוזיקה מהטייפ של המכונית של אופק .

אופק אמר :"הגענו .. "

משי היתה מופתעת איך הגענו אנחנו ברחוב נטוש ... היא חשבה לעצמה .

ולבסוף שאלה : " איך הגענו אנחנו ברחוב מפחיד , מסריח ונטוש כולשהו.. ? " 

אופק שתק ואז אמר : "ובכן כן הגענו מכאן הולכים ברגל , אסור שיראו אותך במכונית הישנה הזאת ואותי לא לבוש כ"שומר ראש " ."

ליפני שמשי ענתה נועם כבר הגיע .

גם הוא רק עוד אחד שהיה צריך לשחק אותה "שומר ראש."

משי לפעמים שנאה את החיים שלה , אך לא אמרה שום דבר  והמשיכה להסתכל לשמים ..

בנתיים נועם ואופק התלבשו בחליפות שחורות , הם לבשו אוזניות מאחורי האוזניים.

נועם גם לבש מישקפי שמש ואופק הדביק שפם .

כול זה משי כבר ידעה רק כדי שלא יבינו מי הם באמת .

הם הלכו ברחוב הנטוש .

היתה דממה בכול הדרך .

לאחר כמה דקות שנמשכו כמו שעה בישביל משי נועם הכריז : "הגענו , מעכשו משי את לבד אנחנו לא אומרים לך מילה רק שומרים עלייך .. "

היא לא ענתה הם ניגשו לדלת הבניין ושם ..

הפרק לא נגמר .

כול פרק יהיה משהו כמו 3 /4  פוסטים .

חג חנוכה שמח לכולם  .