 כינוי:
Jiba בן: 32 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2009
"עת לאכול, ועת ללכת"זה מסוג הדברים שלמד הנער במדבר, אבל השאלה היא אם החיים ארוכים מספיק בשביל לחכות, כי אפשר לחכות ולחכות, אבל לך תדע מתי יעודו יגיע. אבל בנאדם אחר אמר לי שההחלטות הכי חשובות בחיים שלי, לא יהיו ההחלטות שלי בכלל וכל מה שאני צריך לעשות זה לחכות.. אבל לחכות זה דיי קשה, כי אני לא בנאדם סבלני. אני מנסה להתעלות על עצמי אבל לפעמים פשוט קשה לי ואני מתפרץ. הקטע על הגומיה, בעצם מתאר את כל מערכות היחסים בעולם, ככה הן בנויות, בין אם זה זוגיות ובין אם זה חברים ואפילו בין אם זה בין משו שעומד להפוך לזוגיות. חברים הכי טובים, זה אנשים שנשארים איתך תמיד, אף פעם אין לך בעיה לעקוץ אותם או לצחוק עליהם עד גבול הטעם הטוב. אבל לפעמים יש את הילד בחבורה שלא בא לך לצחוק עליו ואתה לא בדיוק יכול לעקוץ אותו. בגלל שאתה מרגיש ממנו משהו שדוחה אותך מלעשות זאת, עכשיו זה, לא חבר שלך. או שאתה עוד לא התרגלת אליו או שפשוט אין כימיה.זוגיות, אתם יודעים זה כבר הרבה יותר מסובך, כי החברים תמיד יאהבו אותך, אתה לא יכול להיפרד מהם אבל מהחברה כן, אתה תמיד יכול למצוא אחת אחרת, חברים הרבה יותר קשה לרכוש.זה תמיד מגיע למצב שצד אחד מנסה לגרום לצד השני להיות מרוצה ממנו, וכשהצד השני מגלה נקודה חלשה הוא לוחץ עליה.. בכל פעם כשצד אחד פוגע בצד השני, הצד השני נפגע, וכועס על הפוגע, הפוגע מבקש סליחה והפעם הפגוע הוא זה שלוחץ על הנקודה החלשה, הוא ימרר אותו כל עוד הוא יכול.. וכשהשני יוותר, הנפגע יצתער על כך שלא סלח לו לפני כן.זה קורה המון, ואני מנסה לא להיכנע לזה, לא לנטור טינה לגביי דברים כאלה, להיות יותר סלחן, כי אם מושכים את הגומיה חזק מדיי, היא נקרעת. אבל בלי זה אי אפשר, ובלי זה, אף מערכת יחסים לא תחזיק מעמד, חייבים את האקשן. זה מה שאנחנו מחפשים, דיי מוזר האמת.. בגלל זה אנחנו אוהבים הפכים, כדיי שתמיד יהיה על מה להתווכח, כדיי שהצד השני ישלים אותך. אני גם מזהה בזוגיות כאשר אני נמצא בה, אני מזהה כשמנסים ללחוץ על הנקודה החלשה שלי, אני מזהה את זה באותו הרגע, אבל אני ממשיך בשלי כי אני יודע שאין לחי מה להפסיד ולא כל כך אכפת לי לצאת מושפל, ולרוב אני הבוגר בינינו. הרי לשים זין, תמיד מעלה לך את הסיכויים, אבל זה סיכון שקשה לקחת, ומי כמוני יודע, אבל גם להמשיך לנסות זה סיכון לדחיה. אז מה בעצם צריך לעשות? אין לי מושג.. ללכת לפי מה שהתת מודע אומר לך או משהו, לחכות לאותות מסויימים, הרבה קורה לי שאני רואה משהו קורה ואני רואה בזה יותר ממה שזה באמת, מנסה להסתכל בין השורות, לא להסתכל עם העיניים לרגע, להסתכל עם קצת יותר מזה. אבל מי יודע, אולי הכל בולשיט, ואולי זה צירוף מקרים שהדלת נתרקה ברגע ששאלתי את השאלה..
לא היה לך מה להגיד על זה, זה רק מעיד על זה שאכפת לך. 26,000!!!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
