 כינוי:
Jiba בן: 32 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
משמעות החיים 2
אז כן, שוב יש לי מוזה לכתוב על זה, המוזה הזאת גרמה לי לקום ולתקן את המחשב! אז תבינו עד כמה...
וסתם למי שמתעניין אז הנה הקישור של הפוסט הראשון על משמעות החיים http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=344949&blogcode=8892842
עכשיו ראיתי Fight Club וואו, זה הסרט הכי טוב בעולם, לא ייאמן כמה שהסרט הזה טוב, גורם לחשוב על החיים קצת אחרת.
טוב.. אז בפוסט הקודם דפקתי על זה הקדמות על גביי הקדמות, אני לא רוצה לחזור על עצמי, אז שוב, מי שמתעניין יכול לבדוק את זה שם, בפוסט הראשון.
רוב הדברים שאני כותב כאן בבלוג, זה לא דברים שאני חשבתי עליהם, כל דבר שאני יודע מהחיים שלי למדתי מאנשים חכמים ממני, ולפעמים גם מניסיון אישי שלי, או מניסיון וטעויות של אנשים אחרים. אז אולי הפוסט הזה לא יהיה עמוק כמו הפוסט הראשון, אני רוצה לתת המון עצות לחיים, והמון דעות שלי, דברים שאני חושב.
אנשים באמת רוב הזמן עושים את אותו הדבר, עושים את הנורמה, את מה שהם רגילים לעשות, את מה שנורמאלי לעשות, מה שכולם עושים, ולא תמיד חושבים למה הם בכלל עושים את זה, מה הסיבה לכך, ואולי זה בכלל לא נוח להם..ולא יפה לדעתם? למה אנשים אוכלים עם סכין ומזלג? זה ממש נוח לחתוך את האוכל עם הסכין, כן נכון, במיוחד כשמתרגלים לאכול ככה, הייתה לי תקופה שאני הייתי רגיל, אבל אז שוב שמתי זין. אבל העניין הוא שאנשים באים למסעדה ואוכלים עם סכין ומזלג לא בגלל שזה נוח להם, אלא בגלל שזה מה שהתרבות שלהם הכתיבה להם, בגלל שזה מה שאמרו להם שנכון לעשות, הם לרגע לא חשבו למה אמרו להם שככה זה נכון. הם עושים את זה כי כולם עושים, ואולי בבית הם יושבים ואוכלים כמו חזירים עם הידיים אבל במסעדה צריך לעשות את הפוזה הזאת של בנאדם מנומס... אתם יודעים בכלל מה הסיבה האמיתית שאוכלים באירופה עם סכין ביד ימין ומזלג ביד שמאל? בגלל שבתקופת רומא העתיקה, הרומאים החזיקו את העוף שלהם על מזלג ענק עם יד שמאל ועם יד ימין חתכו אותו עם סכין כמו שווארמה...וזה בולשיט לגמרי כי היום זה כבר ממש לא מתאים...אנשים מאמינים בדת, רק בגלל שזה מה שההורים שלהם חינכו אותם, וההורים של ההורים חינכו אותם וכך עוד מתקופת התנ"ך... וכמובן שזה דיי בולשיט... ואם אתה כבר מאמין באלוהים תאמין בו בדרך שלך, כמו שכבר אמרתי המון פעמים, איך שאתה חושב לנכון, לא ספר, ולא הורים ולא אף אחד אחר.
מתוך כל החרא הזה אפשר להבין שאנשים לוקחים את העולם כמובן מעילו, שאם הוא ככה אז ככה הוא צריך להיות, וככה אנחנו צריכים להתנהג, וכמו שרוני אמר, אם יגידו לך שלפני שאתה מחרבן אתה צריך לעשות 4 סיבובים מסביב לאסלה אתה תעשה את זה, אתה אפילו לא תחשוב למה, אתה פשוט תעשה את זה כי כולם עושים את זה.
בחיים שלך אתה צריך להיות חופשי. אתה צריך להקשיב להורים, אבל אם אתה חושב שאתה צודק, אז לפעמים צריך להעקש. כל דבר שאיי פעם תעשה, תשאל את עצמך, "אתה רוצה לעשות את זה?" ומיד תראה שהגוף שלך אוטומתית פולט כן או לא... מה שהוא פולט קודם זה מה שאתה צריך לעשות, כמו בפתגם הזה "מחשבה ראשונה מאלוהים, שניה מהשטן". אם תעשה את מה שהגוף שלך חושב לנכון לעשות, הגוף שלך כלומר אתה, אתה תהיה הרבה יותר מאושר ממה שאתה בדרך כלל, תרגיש טוב יותר פשוט.
אתה תמיד צריך לנסות להרגיש טוב יותר, ואם יש משו שיגרום לך להרגיש טוב יותר, תעשה אותו, לא נורא שלפעמים אין כח, בסופו של דבר זה שווה את זה. לא תמיד הולך לנו, לא תמיד אנחנו שמחים ומחייכים, לפעמים אנחנו עצובים, אבל מי אמר שלהיות עצוב זה רע? עצב זה רגש טבעי, זה תמיד קורה, אז תגיד לעצמך "אז אני ארגיש רע, לא נורא זה תכף יעבור" אבל הגישה הזאת לא תמיד טובה, ולפעמים טוב לשקר לעצמך, אתה יודע, שקרים לבנים כאלה. כמו "אהבה" "דיכאון" "קנאה" ועוד הרבה רגשות כאלה, כי לפעמים אני מגיע למצב שאני חושב על זה ואומר, נו באמת מה זה הבולשיט הזה למה בכלל אכפת לי? ומאותו רגע לא אכפת לי, זה תמיד חוזר, אבל זה לא תמיד טוב, זה לא כיף להיות חסר רגשות, נכון?
אבל החיים הם כמו שהם וכל מה שנשאר לנו לעשות זה בסך הכל לקבל אותם, לקבל את זה שככה נבראנו, ומה שקרה קרה, ולא יחזור לעולם, כל שניה, כל נשימה, כל מילה, כל חיוך, כל מבט, כל צליל, הכל, זה אף פעם לא יהיה אותו דבר, לא מחר ולא בעוד דקה. ואם אתם תשמעו את אותו הצליל פעמיים הוא לא יהיה אותו דבר בגלל שזה יהיה בזמן אחר, אוירה אחרת..וכל דבר משנה, והעולם הוא הרבה מעבר למה שהעין רואה, ולפעמים צריך להתרכז ביותר ממה שהעין רואה, אבל לא להגזים, הדמיון יאכל אתכם. ואם תסתכלו מעבר לעין וההגיון שלכם, תראו שזה בדיוק כמו בFight Club הרכוש שלכם, אתם הופכים להיות הרכוש של הרכוש שלכם, אנשים יותר מדיי חומריים, ובאמת שאנחנו לא רואים את זה עכשיו בגילנו, אבל כל העולם נע על מזומנים, ועל חומר, ובאמת שככה זה צריך להיות, ולא היינו יכולים להסתדר ללא כסף, אבל אני מעדיף בכל זאת לא להיות בנאדם חומרי, הכסף באמת לא כל כך משמעותי. ובסרט הזה באצם אומרים שאם לא יהיה לך כלום, לא יהיה לך רכוש, אתה תוכל להיות חופשי באמת, לא מוגבל בכלום, ושום דבר לא יעצור אותך, רק אז תהיה מאושר. אני באמת חושב שזה יכול להיות שזה ככה, אבל אני מפחד לקחת את הסיכון. וכל עוד יש לי רכוש, אני אשמור עליו, ואם יגיע יום שלא יהיה, אני בטח כבר אחשוב אחרת.
אני חושב שבחיים שלכם, אתם צריכים לעקוב אחריי מטרה מסויימת, הרבה מטרות, שתמיד יהיה לכם משהו שחסר לכם, שאף פעם לא יהיה לכם משעמם, הרי כשתגיעו לשם תרגישו את הסיפוק שחיכיתם לו. ואני תמיד אומר את זה אבל מה אכפת לי, אני אומר שוב, שבאמת צריך לנסות להתמודד עם זה שכל דבר שאנחנו עושים בסופו של דבר הופך לסתם זיכרון, אתה מרגיש אותו, ושניה אחר אתה כבר מרגיש משהו אחר, וככה החיים שלנו בנויים וזה אחד הדברים שצריך להתמודד איתם. אני משתדל להתמודד עם כל דבר בחיים שלי, לבד בדרך כלל. לא יודע אם ככה צריך להיות. אני מרגיש כזה כמו פרח נבול, שחסר לו אהבה. ואהבה זה לאו דווקא אהבה מהבחינה שאתם חושבים, יש לי חברה בכל זאת. אני מדבר על האהבה הזאת של הסביבה, האהבה שמביאה לנו אנרגיה לחיות, האהבה הזאת מהחברים, של תמיכה ושל "קדימה, מה שלא יקרה, אני תמיד איתך" וכזאת של לחבק אותך בכל פעם שרואים אותך, ולתת את כל מה שיש בשביל לגרום לך להרגיש טוב יותר, לפעמים לתת מעצמך, בשביל שהחבר שלך ירגיש טוב יותר. לחייך כשרואים אותך. בכלל, אלה דברים כל כך בסיסיים ופשוטים.. ולפעמים אנשים שוכחים מהם לגמרי.. אני שכחתי מהם. שכחתי מהם לגמרי, והבנתי את זה רק לא מזמן, והבנתי שאם אני לא אהיה ככה אל אחרים, אז אין שום סיבה שהם יהיו ככה אליי, כי אף אחד לא ינסה לתת את הצעד הראשון ובדרך כלל יוצא שאני מבין שאני צריך להיות הבוגר מבינינו, אנשים צריכים להבין את זה גם בעצמם.
באמת הבנתי את כל החרא הזה אתמול בלילה, אחריי התגובה של עינב בפוסט האחרון, תגובה כזאת נותנת לך חיוך על הפנים, צריך עוד אנשים כאלה.
כל דבר בעולם שלנו דורש איזון, הכל זה לתת ולקבל. ולפעמים קורה שהגוף שלך אומר לא אבל ההיגיון אומר כן, ואז ההחלטה קשה, אבל איכשהו אנחנו בכל זאת מצליחים לתת את התשובה תוף שניה אחרי ששואלים אותנו את השאלה. כל המחשבות בעולם רצות לך במוח תוך חצי שניה, זה מדהים.
השם של הפוסט הזה גדול מדיי. אני אומר משמעות החיים, אבל זו לא באמת משמעות החיים, זה סתם ביטוי, שם לרעיון הכללי שמסביר למה אנחנו כאן... ועכשיו אני מבין שלא הסברתי בכלל למה אני כאן. מאיפה לי לדעת בכלל, אני בחיים לא אדע, אף אחד לא ידע, אנחנו יכולים רק לשאר, ללא שום דרך להוכיח את הטענה שלנו.
זה באמת דפוק שהעולם שלנו בנוי ככה. בנוי ככה שאנחנו צריכים לעשות דברים שאנחנו לא רוצים לעשות, כמו ללכת לבצפר למשל. לחיות אין את הדברים האלה, ובגלל זה התפתחנו, כי עשינו את הדברים האלה, כי בנינו מערכת, כי אכלנו מעץ החוכמה וגורשנו מגן עדן. תמיד אנשים מגיעים למצב שהם מתחילים לחפש את עצמם, לנסות להפוך את עצמם ליותר ממה שהם באמת.. ואם אני אסתכל שנתיים אחורה, אני אראה שהצלחתי, אני רואה שהפכתי מכלום למשהו. אני לא אפרט למה אני מתכוון כשאני אומר משהו, אבל תבינו כבר לבד.
ואני דיי סתיתי מהנושא, אבל בחיים, אין לנו שום משמעות, זה לא כתוב בשום מקום, אף אחד לא אמר לנו מה אנחנו צריכים לעשות, אז כל אחד פשוט צריך למצוא לו את המסלול שלו בחיים... המסלול שהלב שלו רוצה, ולא המסלול שהזרם הולך אליו. בשלב מסויים אנחנו כולנו נמות, ואף אחד מאיתנו לא יודע מה יקרה אחר כך, ובגלל שהגוף לא זז כשהוא מת, אז רוב הסיכויים שלא יקרה כלום אז ננסה לנצל את כל הרגעים שיש לנו עד אותו הרגע שנפסיק לזוז, ואז כל הרגעים יהפכו לזכרונות. הדרך היחידה לגרום לנו להנות רוב הזמן, היא לעשות תמיד את מה שאנחנו רוצים, ואם אנחנו יושבים בבית ומשעמם לנו, נקום ונעשה את מה שרצינו לעשות, או שלפחות נחשוב מה רצינו לעשות, כי שיעמום לא זוכרים.
יאללה אני סתם חופר תהנו בחופש נצלו אותו כמו שצריך חבר'ה!
ותראו Fight Club זה הכי חשוב!
אני יודע שהתמונה הזאת הייתה כבר, פשוט אין לי תמונות חחחח  So hold me when I'm here
Right me when I'm wrong
Hold me when I'm scared
And love me when I'm gone
Everything I am
And everything in me
Wants to be the one
You wanted me to be
תגיבו תגידו מה דעתכם...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
