 כינוי:
Jiba בן: 32 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2008
שיר 4#
ממ, כתבתי שיר בשיעור אנגלית, תגידו מה אתם חושבים..
Can someone be happy out there? I wonder if she cares Its really cold and lonelly To spend a night in hell Hell always was a cold place And darkness everywhere Certain times I'm really happy When I get to visit hell I still wonder if she cares Well I know I wouldnt Yea it might be the reason Why I get to visit hell At night I get to reach my feelings At night I get to visit hell  | |
יש שנתיים לבלוג שלי, או שהיה כבר לא מזמן אז בכל מקרה...
מזל טוב לבלוג בן שנתיים!
אני לא בדיוק יודע מה התאריך, אבל בכיף, הבלוג הזה ממש טוב לדעתי,
ואני גאה בבלוגי השנון :-)
נתחיל מזה שיש לי פה שיר גאוני, כנסו תשמעו אותו, הוא כזה יפה. Yellowcard-Believe http://www.youtube.com/watch?v=Df4pOl-00 אני מבין לי לאט לאט איך מתייחסים לאנשים, משווה סיטואציות שלי לסיטואציות של אחרים, מבין שאיך שהם מתנהגים אליי, ואיך שהם גורמים לי להרגיש, אני צריך לנצל את הניסיון הזה, לדעת איך אני ארגיש מזה, ולדעת שהם בני אדם בדיוק כמוני ועלולים לחשוב כמוני. אני מבין אנשים טוב טוב, קורא אותם כמו ספר פתוח, באמת. אבל למרות הכל אני לא מצליח להגיע לכל אחד מהם, כי אני לא יודע איך, לא, בעצם פה הטעות שלי, אני יודע איך, אבל אני לא מצליח, מכירים את ההרגשה הזאת? אני יודע בדיוק מה לעשות תמיד אבל לפעמים זה פשוט קשה מדיי או שאני סתם פחדן ומפחד לנסות, מצחיק שפעם כשלא הבנתי הרבה הייתי הרבה יותר טוב בזה, עובדה שאז שברתי את החומה, ועכשיו אני לא מצליח. זה דיי עלוב אני חייב להודות. ובאמת מוזר פה שאני כותב דברים שאף אחד אף פעם לא מבין, כל ההדמיות של הסיטואציות בלי השמות שאני מזכיר כאן, שרק מי שיודע באמת יכול להבין, ולפעמים גם מי שזה מדובר עליו, אפילו לא יודע על זה, רוב הפעמים אפילו. הכל זה רק התקפי זיכרון שמגיעים ותוקפים אותי בחרדות. העבר הוא עבר, לא יחזור על עצמו אף פעם ותמיד יהיה טוב יותר, העתיד אף פעם לא נודע, תמיד נראה אפל וגרוע ורתיע פחד בכולם וההווה.. הוא רגעי מדיי בשביל לדבר עליו. אבל הכל רגעי, אז מה זה משנה בכלל.. זה לא נורמאלי איך תוך רגע אני יכול לשנות את כל הדיעות שלי, במיוחד כשמדובר בדברים משמעותיים כל כך. פוסט מפגר, פעם באה יהיה יותר טוב
פוסט מפגר עם תמונה מפגרת :)
אבל סתם שתדעו, למרות שכל פוסט שלי הוא סטייל תשעה באב, אני סבבה, אני שמח, אני מרגיש מצויין :)
| |
אז נסעתי באוטובוס, HIM מתנגן לי ברקע... כמה אופייני הא? נסעתי לי הבייתה, קו 123 יורד לי את פרוייד כדיי להחליף שם אוטובוס, כרגיל מתבונן בנוף היפה משם, ומשתף את עצמי בשטויות שעוברות בראשי. חשבתי.. מה אם מישו חושב עליי עכשיו.. איזה נחמד זה יכול להיות.. אבל אז "למה שמישו יחשוב עליי?" המשכתי לשבת ולתהות לי, חשבתי, אני תמיד חושב על אנשים, שמות שחוזרים על עצמם דווקא. אם אני חושב על כל כך הרבה אנשים, בטח גם אנשים אחרים ככה.. ולמה אני לא אהיה ברשימה הזאת? זה התחבר לי לקטע שאמרתי בפוסט הקודם, שאמרתי שהייתי רוצה שמישו יראה את מה שאני רואה. להראות לאנשים כמה דברים, כמה דברים על החיים שלי. Sometimes, I drive so fast.. Just to feel the danger.. להראות מה המשפט הזה באמת אומר, לרדת את פרויד על 50 קמש על סקייט, כה על סקייט, שם מרגישים את המהירות יותר מבכל מקום אחר.
אני מתחיל להטיל ספק בכל דבר שקורה לי, כל דבר שהוא אמר לי, כל דבר שהיא אמרה לי, כל דבר שהם אמרו לי. כל דבר שאני רואה וכל דבר שאני שומע, לא יודע למה אפילו, פשוט הפך למן משהו כזה שאני עושה מבלי לשים לב, כמובן שאני יכול להגיד שאם לא הייתי עושה את זה, החיים שלי היו הרבה יותר פשוטים. למרות שבעזרת הספק הזה אני מרגיש לפעמים מוכן יותר לשינויים שאחרים לא מצליחים להבין, וחושבים שאני משוגע כשאני אומר את זה. אתם יודעים למה אני מתכוון, כשהמורה ליהדות מספרת לנו איך צריך לחיות לפי היהדות, והרבה פעמים אני מסכים עם מה שהיהדות אומרת, למען האמת, ברוב הפעמים היא צודקת, ומלמדת אותנו איך לחיות, עכשיו אני דיי מבין מה כל העניין של "אלוהים" מי שהמציא את היהדות כנראה היה גאון של ממש. הוא הבין שהדבר היחיד שבאמת יגרום לאנשים ללכת בדרך הישר, ולהיות בני אדם טובים היא להפחיד אותם בדמות אלוהית, דמות שאותה הם יעריצו ויעשו הכל בשבילה, ויהיו אנשים טובים בשבילה. גם אם זה לא ככה, זה משמש כזה, וזה גאוני לדעתי. אבל כשאני אומר למורה שהמיטולוגיה היוונית נועדה כדיי להסביר תופעות לא מובנות לאדם, והיום זה נחשב לבולשיט, ושואל מה ההבדל בין זה לתנ"ך, אין לה מה להגיד.
אבל זה לא שאני לא מקשיב לאנשים אחרים, לא. היה לנו דיון על יום הזיכרון ליצחק רבין, ויצא שאמרתי "מה רע ליגאל אמיר? הוא עכשיו יושב בכלא, צוחק לו בלב, משחק שש-בש, מקבל אוכל חינם ומתחתן עם אישתו בעודו בכלא אבל יצחק רבין עדיין מת." ואמרתי, שבנאדם שרוצח, צריכים לרצוח אותו, כי כאשר יש עונש כזה, אין צחוקים, לא חושב שמישו היה מוותר על החיים שלו מהר כל כך, ובכך אני מסכים עם התנ"ך "עין תחת עין, שן תחת שן" ואמרתי גם שמי שאונס, צריכים לסרס אותו, כדיי שלא יוכל לעשות זאת לעולם. ואז המדריך אמר לי משפט חכם, אני לא בדיוק זוכר איך הוא ניסח את זה אבל זה היה משו בסגנון של משטר שבו רצח הוא עונש, ומחזירים לאש באש, רצח הופך לדבר שיגרתי והחיים, מאבדים את הערך היקר שלהם. לא ניסחתי את זה טוב, וזה היה משהו בסגנון, וחשבתי על זה, הוא צודק במובן מסויים, אבל גם אני צודק, ואני, אני לא יודע.
סרטים, שירים, תמונות, ציורים.. הבעת רגשות הכל... הבעת רצון למשהו שיקרה.. משהו שלא קרה אף פעם, או משהו שקרה בעבר... כלום לא באמת ככה, אני מתחיל להבין את זה. מה שקרה, היה סתם באותו רגע ונראה קסום ויפה רק היום, כשמסתכלים על זה ומבינים איזה רגע איבדת. מה שאף פעם לא קרה, סביר להניח שאף פעם לא יקרה. בסרטים הבמאי תמיד מנסה להביע את החלום של הדבר שהוא רצה שיקרה, בחלק מהמקרים, תלוי איזה סרט כמובן, אם מדובר בסרט שמביע את רגשותיו של הבמאי, אז כן. הוא רוצה להראות את החיים שלו בעבר, או את החיים שהוא היה רוצה שיהיו לו. כלום בחיים לא ככה, בדמיון שלנו אנחנו קסומים, יפים וגיבורים אבל בעולם שלנו אנחנו חוזרים להיות בשר ודם. בחיים שלי אני אוכל להיזכר בהרבה רגעים שאוכל להחשיב אותם לקסומים, כה, אפילו היו כאלה שנראו כאילו נלקחו מסצינה של סטיבן שפילברג (סתם כי אני לא מכיר עוד במאים) אבל תמיד יש מה להוסיף, תמיד אנשים מחפשים את השלמות, אבל מה לעשות, הנה האמת הערומה, השלמות לא קיימת, לא הייתה ואף פעם לא תהיה. הדבר שאני הכי שונא, זה כשאנשים קוראים את מה שאני כותב ומסיקים מסכנות שאני בנאדם רע ושאני חסר רגשות ודברים בסגנון, וזה בדיוק מה דיברתי עליו, תנסו לרגע להטיל ספק בכל המחשבות שלכם, להטיל ספק, לבדוק אם מה שאתם עושים, חושבים באמת נכון, תופתעו לגלות הרבה דברים חדשים על עצמיכם.מה לעשות אין לי הרבה תמונות, אז אני חוזר על עצמי.  Build a bridge | |
יומולדת 16!!!!
טוב אז היום אני בן 16!!!! היום יומולדת!!!!!!
וואו בבצפר היה כל כך כיף!
אני פשוט לא מצליח לתאר כמה שאני אוהב אותכם על זה!
על המתנה!
על הזה שהרמתם אותי עם הכסא XD
ולכל אלה שאמרו מזל טוב!
תודה
^___^
Happy Birthday to me or something XD
 5.11.2008
| |
שנים חוטפות אותי מחשבות לא הגיוניות למקומות רחוקים.. לרגע להיעלם מכאן ולהיות במקום שבו כל דבר קורה אחרת, כל דבר הרבה יותר נחמד. אני זוכר שמאז שהייתי קטן, תמיד לפני השינה הייתי מדמיין לי סיפור שבו אני והחברים שלי הופענו בעולם ששילב את כל החרא שהשפיע עליי HEROES דרגון בול STARCRAFT כל מיני שטויות כאלה ואנחנו היינו סוג של גיבורי על בסיגנון דרגון בול חחחח וכל יום הייתי ממשיך את הסיפור הזה, הייתי ממציא לי עוד ועוד דרכים ועוד ועוד אויבים ולמען האמת, מצאתי את עצמי לא מצליח להירדם ומנסה להמשיך את הסיפור שלי גם בזמן האחרון, זה ממש כיף למען האמת. וכל החיים שלי רציתי שזה יהיה אמיתי. אני בטוח שלכל אחד היו את השטויות האלה, ואם לא היו לו, אז איזו מן ילדות הייתה לכם? אני כבר אמרתי הרבה פעמים שהייתה לי ילדות טובה, ילדות בחליסה חחח הכי טוב, כל היום בחוץ כל היום משחקים כל היום צוחקים וכל היום בונים איזה זולה ועוד מלא חרא, אבל כבר כתבתי על זה פוסט עננק עוד בכיתה ח', ואנילא רוצה לחזור על עצמי.
מה שהכי מעצבן, זה שלפעמים קורה לי שאני רוצה שבנאדם מסויים יראה את מה שאני רואה עכשיו. ואני תוהה לעצמי, מה היה קורה אם אותו בן אדם היה יכול לראות את מה שאני רואה עכשיו. לפעמים כל כך הייתי רוצה שזה יקרה. במקרים של דברים מצחיקים, נופים יפים, או שסתם בא לי להראות למישהו מה זה באמת ליסוע על סקייט, לבוא ולעשות משהו מטורף, שיראה איך ההרגשה הזאת של לעוף לשניה שנראה כאילו היא תמיד נמשכת הרבה יותר...
גם תמיד אני הייתי רוצה שהכל ייראה קסום יותר, כמו בסרטים אתם יודעים? הבעיה היא שאנשים שיודעים לחלום, לא יודעים לחיות. כי הם בטוחים שהכל יהיה כמו בחלום אבל כלום אף פעם לא ככה. אנשים תמיד רוצים שהכל יצא מושלם, אבל תשמעו, כמה מושלם זה לא יהיה, תמיד אפשר לשפר, אבל יודעים לגביי זה אני לא בטוח, כי יש רגעים מושלמים, רגעים דיי נדירים למען האמת.. אבל זה תלוי איך אתה מסתכל לא? דווקא אני שמתי לב שאני מסתכל על דברים במבט דיי אופטימי, כשמשהו ממש טוב קורה לי, זה מלווה אותי שבועות אחר כך.. כמו עכשיו למשל :)
ביום חמישי היו לי תוכניות, ואמא ממש כעסה עליי והרסה לי את המצב רוח, אז הלכתי לסקייט פארק כרגיל, וכשעליתי על האוטובוס החלטתי שבא לי לעשות משהו אחר, פשוט עליתי על אוטובוס אחריי אוטובוס ונסעתי לאן שהאוטובוס ייקח אותי, קראתי ספר כל הדרך, יש לי עבודה עליו מחר. אז נסעתי לי ונסעתי, וראיתי איך כל אחד נוסע לאנשהו, תמיד כולם נוסעים לאנשהו, תמיד הולכים על בטוח. אתם יודעים, מניסיון דווקא הדברים הכי יפים קוראים במקרה, פשוט כל כך הרבה דברים כאלה בחיים פשוט נפלו עליי כמו רעם באמצע יום יפה, זה מדהים. נסעתי לי ונסעתי עד שהחלטתי לצאת בחורב, יצאתי, ונזכרתי שבשנה שעברה הלכתי עם מריק דימה וסשה לגן משחקים כזה עם נוף ממש יפה באזור. חשבתי לי, טוב נו יש לי עוד כמה שעות להעביר פה עד שאמא תלך לישון, למה לא? אין לי מושג איך אבל מצאתי את המקום הזה, עליתי על גג וישבתי שם חחחחחחחח חשבתי איך זה שעוד אנשים לא נהנים מדברים פשוטים שכאלה, או שפשוט אני מוזר טוב נו למי אכפת העיקר שהיה סבבה.
טוב אני אסיים כאן, יש לי הרבה דברים לעשות היום.
 5.11
יש לי יומולדת!
לא לשכוח להגיד מזל טוב!!!
אני איעלב אם לא חחח
Cya
כשהיא מכורה אליו בסופו של דבר יעבור לה, היא תתמכר למשו אחר. כשאני מתמכר אני אעבור הלאה אתמכר לאחרת אבל לעולם לא איגמל מהעבר. אותה דקירה מזדיינת כל פעם מחדש.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
