על השולחן אני רואה פיתקית
כתוב עליה נוסטלגיה אישית
פיתקית עם רמז דק
שמכוסה שכבת אבק
שמזכירה נושא לכתוב
אבל לי זה כבר לא מריח טוב
כבר אין מחשבות מיותרות
על דברים בלי תועלות
ובלי שום הנאה
תצטרכי להתאמץ יותר בשביל להפיל אותי לריצפה
אז תפסיקי לבלבל לי את המוח
כי עם גישה כזאת אנלא צריך דקה בשביל לשכוח
אני רק מנסה לחבר פה חתיכה לחתיכה
אופס שניה
פיסת הפאזל הזאת פה לא מתאימה
ובפאזל של אלף חלקים
לוקח זמן למצוא את המתאימים
מכל הצדדים
אתה מתחיל ממשפחה, תעסוקה, חברה וחברים
לא חייב בסדר הזה, אבל אני חייב להרביץ פה חרוזים
אבל חכי
ילדה, תסתכלי על העולם ותחייכי
ואולי כבר דיי עם השלילי
אני נשמע קצת לא טבעי
אבל זה עניין שולי
ובמקום לדפוק עליי מבט עקום
נסי להבין שהעולם עצום
ועוד הרבה דברים פה מסתתרים
אז לפעמים מוזר בהתחלה אבל בסוף מתרגלים
ולעזאזל עם מילים
עדיף לשבת לשתוק
לעשות פרצופים ולצחוק
דיי לספר על מבחנים בתנך
יש לי מוח מלוכלך
שיחלל את אלוהים
שגם הוא בטח שותק ועושה פרצופים
אל תהיי לחוצה
כי זה קורה לך שבע-עשרה פעמים ביום בממוצע
זה לא בריא, זה עושה לך קמטים
גורם לך להיראות מבוגרת בכמה שנים
ודיי כבר מאוחר אני מדבר שטויות
אין שום קשר בין השורות
פעם באה אולי אתאמץ יותר
לא לזרוק מילים ולמהר
אני אחשוב עלייך מאושר
ואדאג אם תצאי לבד עד מאוחר
ואת רק תקראי את השורה
וחייכי חיוך בחזרה

עוד שיר
עוד קיר
שמחזיר את הכדור אליי
בשביל לחיות, כתיבת עוד שיר זה תנאי
זה כמו טיפת מזל
זה כמו סגירת מעגל
כי זה עוזר לנשום
וממלא מקום
שמתרוקן עם הזמן
שלא בא מכאן
וזה קוצץ וזה לוחץ מכל הדפנות
כי אלה דברים שאין להם פתרונות
אז אני קולט מהר
לא מחפש יותר
אני זורם עם מה שיש
אז מה שתגידי לי עכשיו אני מנחש
אני לא נלחץ מהמילים
אני לא נלחץ מסיפורים
שאתם מספרים
פולטים שטויות
בכמויות אינסופיות
שאני לא רוצה לשמוע
אבל נאלץ לראות

אם יום אחד אכתוב איזה שיר בשיעור ספרות
כי לי נשמע זה כשורה
באמת מוזר אבל המורה תביא לי הערה
זה חוק פשוט
מה לעשות, בצפר הוא לא מוסד שמעודד יצירתיות
בכלל אין טעם להתלונן
אני אשב ואהנהן
ואתאמץ בכל הכח
שלא להתעצבן
ולא זה לא שאין לי מה לאמר
אך לא יעזור לאמר דבר
ואני סתם כותב פה איזו שטות
ואת השיעור הזה אני אגמור מבסוט
אני פותח ת'תיק ונוגס את התפוח
המזגן הזה פולט סתם רוח
מה אני הולך לעשות עוד שעה?
אני לא יודע אבל זה הולך לזרום כמו על חמאה
אחי אין לך חברה
אני לא נלחץ מהבשורה
כי כל בחור יודע שאם המצב קשה אז היד תפתור ת'בעיה
אבל זה לא באמת בשביל
כי כל העניין הזה נראה לי טיפה שיטחי
אני לא מחפש אני זורם
כי יום אחד אמצא לי מישהי שלא תתחיל להתמם
שלא תחפש תירוצים ושתבין את הדברים
שתשב איתי על בירה ובמכנס שלה יהיו קרעים
אבל אם כבר בכללי
אני בסך הכל רוצה מישהי שתעמוד בקצב שלי

גשם בחוץ
אני בבית לחוץ
ממש לבדי
אבל זה נחמד מצידי
השקט פה שולט
פתאום אני מתמוטט
אני לא חושב שאצליח
להירדם כשכל הגוף מלא בפיח
פתאום מרגיש לא עכשיו
פתאום אני מת מרעב
הקוים מסתבכים אני רואה מטושטש
מרגיש כבר חלש
זה בגלל הדברים שאומרים ולא שומעים
אותם דברים שנמצאים בפנים אבל לא יודעים
וגם אותם השירים
לי מזכירים רגעים
אותם השירים שאת השקט ממלאים
זה לא צפוי להבין ושווה לנסות
וכל מה שאוכל לעשות
זה רק לקוות
ואיך לאט לאט מחלחלים הדברים
ועם הזמן גם דינוזאורים נופלים

אותם השירים ואותם הריחות
שמביאים גם שמות
סיפורים ובדיחות
ולפעמים זה סתם זרוק במגירה
אתה שולף את זה ושופך ת'קערה
וזה נשפך כמו מרק ולעולם לא מפסיק
אתה תעצור ותחייך אבל לפעמים זה מעיק
כי אף אחד לא נמצא בסביבה
ולנסות להסביר זו טעות נפוצה
אני מרגיש בפנים תזוזות
ודקירות נעימות
זה קצת קשה לתאר כי זה שונה מהכל
אבל בבעיות שלי לא מטפלים באקמול
זו מחלה נדירה
אותי מעסיקה השאלה
מה היה קורה אם הייתה מכונה
שאת הזמן מחזירה
הייתי חוזר אחורה לאיזה שנתיים שלוש
לימים שלדבר לא היה צריך לחרוש
נעמד מול עצמי
ובוהה בראי
והוא עומד ולא מבין
מה לעזאזל יקרה לו בעוד כמה שנים
אבל תהיה רציני
לא זה לא ממשי
ואני הרי אמור להיות סוג של בחור הגיוני
אבל מעניין מה חושבים עליי שם בצד השני

אני לוחץ על פליי
קצת בדיליי
אני לא יודע מה קרה
יותר מדיי זמן הייתי בהשהייה
זה לא שרע לי
אבל אתה פשוט מבין שבא לי
להגיד שוב ושוב
כמה בשבילי זה חשוב
אכן קיימת סיבה
לכך ששום דבר אצלי לא ישכיח תשכונה
זה הרבה יותר מכל בחורה
מדרגות שלוש חמש וערבים
וחיים לפי חוקי המחבואים
ואולי זה גורל
ולא חוסר מזל
אם דברים היו מתחילים טיפה אחרת
הבעת פניי הייתה טיפה יותר חיוורת
ואני לא רוצה
כי עווול כזה שום כסף בעולם לא היה מפצה
קצת קשה לדבר ואני מתרוקן
מה לעשות כל אפרוח בסוף עוזב את הקן
ואני יכול לכתוב עוד אלף שירים
יש אינסוף למילים
וזה קצת מצחיק שאני יושב פה וכותב עבודת שורשים