פיצוצים בכל מקום, רעש מלחמה, הוא כל כך פוחד, מפחד להוציא את הראש שלא יחטוף כדור, אבל אין מה לעשות, אסור לפנות אחורה, לא הוא לא יברח. זה או הוא או הם, כל חייו פחד מרגע זה, ועכשיו אסור לפרוש. זיעה קרה נוטפת על העין, הוא יושב ומתנשף. והוא יושב ומזמזם לו את שיר ערש ילדותו.
מי היה מאמין, שאולי ברגע זה, יושב לו חייל ונלחם למען המולדת? מי היה מאמין שאנשים הקריבו את עצמם למען המדינה? למען שלומינו ושלום ילדנו? מי היה מאמין שאנשים נלחמים כדיי שאנחנו לא נפחד ללכת ברחוב?
The ship is sailing towards The waves are hitting deep Cold runs through my bones I'm afraid to fall asleep Everything is hopeless And all my crew is gone God I never felt so happy Cause of the things I've done
There's something really wrong here And why the water's white? I heared my teacher yelling Mr. Charlie, you are not drowning!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Jiba
