זו הרגשה מוזרה
אני יכול להרגיש את כיוון הזרימה
את מקור הרעידה
אני מרגיש את הדם ואיך הוא נע
איזו מן הרגשה
אני מרגיש כאילו אני מתחבר לנשמה
ואני מרגיש כל נשימה
לרגע נחסמת כל מחשבה
והזיכרון הופך לתחושה
זה זיכרון מרושע
נמשך פחות מדקה
ומרטיב טיפה את העין הירוקה
ומעלה רעיונות ופתרונות
לשאלות שלא נשאלות
אז אמרתי דיי תפסיק בבקשה
אתה מפריע לי להתרכז סליחה
לא נותן לי רגע מנוחה
להתרכז בלמידה
מטעויות מטופשות
ולהפסיק לבקש סליחה
מהגורל שנפל ואין טעם לנסות
יש דברים שלא ניתן לשנות
אז בבקשה זיכרון נורא
אל תטרח להעלות בי שאלות עד שתמציא מכונה
שאת הזמן מזיזה
ואל תבזבז לי ת'זמן
כי אני את החיים שלי חייתי יותר מכולם
אבל אני אוהב ת'הרגשה
של הזרימה המוזרה
באמת שאין ספק היה מדהים
וקשה להעריך משהו עד שלא מאבדים
עד שלא מנסים
עד שלא מבינים
אז בפעם הבאה
כשהוא יבוא לבקר
לרגע קטן אפשר לשחזר
את אותו הרגע שכבר לא יבוא יותר