 כינוי:
Jiba בן: 32 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2008
        אני באמת יותר מדיי בזכרונות בזמן האחרון.. בלי תמונות ישירות.. זה מה יש. איי איך גדלנו, איך נפלו גיבורים. הרי ברור שאני אגיד עכשיו שעכשיו יבש. אבל תאכלס, זה גם מה שאמרתי אתמול, וזה גם מה שאמרתי לפני שבוע ולפני חודש וכן אפילו לפני שנה.. הרי אני בנאדם דפוק, מסוג האנשים האלה שלא יודעים להעריך כלום, שתמיד חושבים שמשום מה פעם היה טוב יותר. ואיך לעזעזאל בנאדם יכול באמת להיות מאושר ככה בסופו של דבר? מה אני יכול להגיד, אני לא יכול להגיד כלום, אני לא במצב להגיד משהו, ותאמינו לי שכשאני אהיה במצב הזה.. אני אגיד ואני אגיד הכל. כל מה שאני חושב וכל מה שאני מרגיש. אני זוכר את עצמי לפני שנה. חסר בטחון ברמות שזה לא ייאמן. וכמעט בלי דעה משלי.. עכשיו אני לא יכול להגיד את זה על עצמי. אני זוכר היו אומרים לי דברים ואני הייתי מסכים איתם, גם אם בלב לא הסכמתי איתם, אני הסכמתי, כדיי שאני לא אצא שמוק. היום אני יודע שזה לא הולך ככה ובאמת צריך להגיד מה שחושבים, לא תמיד ולפעמים צריך לדעת להתאפק אבל בטח הבנתם את הרעיון הכללי. אבל אני כרגיל אני.. כל דבר בחיים האלה למדתי בדרך הקשה. כל דבר. היום אני מנסה להקשיב יותר לאנשים אחרים, לדעות של אנשים, כדיי לא לחזור על הטעויות שלהם. אבל אני יודע שכל הצלקות האלה מהעבר, כל חוסר הביטחון שלי, וכל חוסר הדעה שלי, בסופו של דבר עשו אותי מה שאני עכשיו, ואם לא הייתי עושה את הטעויות האלה בחיים לא הייתי חיי את החיים שלי כמו שאני חיי אותם עכשיו. אני עוד זוכר אז.. לפני שנה, אפילו יותר, עם קייט. שכלום לא הלך, וכמה שרציתי וכמה שניסיתי.. אני הייתי פשוט חסר סיכוי.. ואני תמיד ידעתי את זה, לרגע לא חשבתי שמתי שהו אני אצליח.. שמתי שהו היא תהיה שלי. אני זוכר שתמיד דיברתי אל אלוהים, אני מדבר אליו גם היום, אבל פחות, כלום לא השתנה. אני זוכר שאמרתי לו, אמרתי לעצמי, הבנתי בעצם מה הולך לקרות. אז הנה אני חושף פה קלף שעוד לא חשפתי בפני אף אחד. אמרתי לעצמי "אני מכין אותה, אני מכין אותה למישהו טוב יותר." ואני פשוט לא יכלתי לסבול את האמת! אני לא יכולתי לעמוד מול זה! ואני המשכתי לנסות ולנסות! וכלום לא הלך.. עד שיום אחד, היא שמה לזה קץ. היא צדקה, הוו כמה שהיא צדקה.. אני בכלל לא מבין איך היא החזיקה מעמד כל כך הרבה זמן. אני עד היום מצתער על כל המילים שאמרתי. ובאותו יום. כשהכל נגמר. הבנתי משהו, אני הבנתי שמהיום, אני פותח דף חדש, אני הבנתי שמהיום! אני לא חוזר על הטעויות שלי בתחום הזה. ותאכלס? כך היה. אני הכרתי את דני, ומשם הכל הלך כמו על חמאה, פשוט לא חזרתי על הטעויות שלי. כמובן שלא הייתי מנוסה, ואם הייתי שם שם את עצמי ברגע זה הכל היה יוצא יותר טוב. אבל מה לעשות, גם שם זה לא היה מושלם, וגם שם אמרתי שאני לא אחזור על הטעויות שלי. ואז היו עוד ועוד.. האמת שעם שירלי כבר הייתי דיי טוב.. אבל גם לא כל כך, אני קצת נסחפתי עם כל ה"אני שם זין על כולם" ועל זה אני ממש מצתער. היום הכל שונה, יש לי חברה כבר יותר משלושה חודשים. אני לא יודע אם אני עושה הרבה טעויות. אבל בכלל בזמן האחרון בחיים, לא רק לגביי הכל, אני חושב.. מה החיים שלי שווים בלי הטעויות האלה.. בלי הדרמה שתמיד חייתי בה. אז אולי באמת הגיע הזמן שאני אעשה טעות? אולי הגיע הזמן שאני אעשה משו שאני אצתער עליו ואחלום עליו אחר כך כל החיים! כמו שאני עושה תמיד! לגביי הדברים האלה! אבל אני לא באמת יודע.. מספיק הרפתקאות או לא.. בינתיים אני בסדר, אבל לכו תדעו.. בלע.. לא בא לי להתבגר.. ככל שאני מתבגר לי פה עם הימים.. אני מבין כמה חסר טעם כל מה שאנשים רודפים אחריו מסביבי. אנשים רודפים אחריי כסף וזיונים. והאמת היא שזהו. לגביי כל דבר יש יוצאי דופן אבל אני מדבר פה על המישור הכללי. כמה כסף שלא תשיג, בתאכלס, רמת החיים שלך לא תהיה הרבה יותר גבוהה מהשכן.. אני רואה ילדים עשירים, חברים שלי, ואני לא רואה כזה הבדל גדול בין החיים שלהם לחיים שלי! כמובן שכסף זה טוב.. אבל אני לא חושב שזה משהו שצריך לרדוף אחריו. ולגביי זיונים.. עכשיו מתלהבים מזה כמו לא יודע מה, אבל עוד שנה שנתיים אתה תוכל לזיין כל יום, זה לא יהיה כזה ביג דיל, וכל דבר יהפוך לרגיל, ordinary. אני כל כך שונא כשמשהו הופך לרגיל. מה טוב ומה נעים אבל אנשים חולים בשכל! יש עוד הרבה דברים בעולם חוץ מזה! בן אדם צריך לרדוף אחריי האושר ולא אחריי מה שהוא חושב שיגרום לו לאושר! וכמה שזה נשמע דומה יש הבדל עצום! בנאדם לא צריך להשתעמם! ואם משעמם לו הוא צריך לעשות עם עצמו משהו! ולא לשבת ולחשוב כמה שמשעמם לו! הוא צריך למצוא תחביב! למצוא עבודה! למצוא זיון או משו מה אני יודע הוא יכול לשבת כמוני ולהטיף מוסר לאנשים אחרים שאולי יתעניינו בזה.. לצאת לטייל.. לצאת ליסוע.. לנגן במשהו.. ללכת לאפות עוגה! ככה בלילה של שבת כשלא מצליחים להירדם כי כל היום התבלבל בגלל יום שישי ואתה שוכב במיטה ופשוט לא מצליח להירדם! ואז אתה ישר חושב.. "מה מי יכין עוגה עכשיו? עכישו 2 בלילה.." פאק! מי אמר שלא!? תקום תיקח את עצמך למטבח ותעשה את זה, תעביר את הזמן וכשזה יהיה מוכן אתה תהיה גאה בעצמך. אם אני יכולתי לקום ב1 בלילה וליסוע למרכז חורב כדיי לקפוץ את ה7 אז גם אתה יכול. כל דבר אתם עושים בעולם הזה ככה שלא יחשבו עליכם משהו רע. ואני אומר פה משהו שכבר אמרתי בעבר, עוד בכיתה ח! באלי להפליץ! באלי לעשות גרעפס! וכן גם באלי לגרבץ לידך במעלית בגלל שמגרד לי הזין והנוכחות המזדיינת שלך לא תמנע ממני לעשות זאת! אא כן וגם באלי לקחת בגדים מהזבל, בגלל שהם מוצאים חן בעניי ולא בגלל שלהורים שלי אין כסף לזה, אלא בגלל שאני רוצה, בגלל שזה הרצון המזדיין שלי! ואם אני אעבור ליד מקדונלדס ואראה חצי המבורגר על השולחן אני אקח אותו מבלי להסס! וכן אני גם שם זין על האנשים שחושבים שאני מוזר בגלל שאני לובש כובע צמר! כי בסופו של דבר המגניב פה זה אני ולא אתה. ובגלל שכבר חמש בבוקר ויש אור בחוץ כבר אני חושב שאני אלך לאכול ולישון או משהו.. חחחח לחשוב שכל הפוסט הזה התחיל מזה שהסתכלתי על תמונות ישנות ושמעתי את Avril Lavigne-Anything but Ordinary
יאללה תגיבו, פוסט קודם 2 תגובות אתם לא מתביישים תהיו בני אדם התאמצתי.
I think I've wasted my last call.. I hope not.  חבר'ה אני אוהב אותכם עריכה: חחח נו בטח, אחריי פוסט כזה כמובן גם יבוא חלום בסגנון.. אחח זה באמת משו שהייתי צריך לעשות באמת >_< 21,000!!!
| |
לא חשבתי שאני אכתוב פוס בזמן הקרוב, אבל מתחשק לי, בא לי להתלונן קצת כנראה חח..
תקופה באמת ישבה לאחרונה.. אני לא סתם אומר, ולדיי הרבה אנשים אפילו, אני חופשי אבל משעמם, אני עושה מה שאני רוצה אבל משעמם.. קחו דוגמה נחמדה, לפני יומיים לא הצלחתי להירדם ולא היה משו לעשות, אז לקחתי סקייט, עליתי על קו 200, נסעתי למרכז חורב, תפסתי את הסקייט ואת הביצים וקפצתי את ה7 מדרגות שם.. זה היה כיף, כמו לעוף. אחר כך האוטובוס שלי הבייתה הגיע, הוא עמד שם ברמזור, היה אור אדום, לקחתי את התיק, זרקתי אותו לעבר המדרגות, תפסתי את הסקייט וקפצתי את המדרגות שוב ומשם ישר לאוטובוס. חחח הרגשתי בעננים, אפילו הנהג אמר לי שאני סוס XD אז שמחתי קצת, יצאתי במרכז כרמל, פגשתי אנשים ישבתי איתם עד איזה 4 ומשם חיכתה לי הירידה הבייתה... כן אחריי היום הזה הייתי דיי גאה בעצמי, לא רק על זה שהלכתי וקפצתי את המדרגות, אלא על זה שיכולתי לקחת את עצמי ב1 וחצי בלילה לבד לצד השני של העיר, מבלי להתעצל, מבלי לומר מילה. לדעתי ככה צריך, יש לך חשק, תעשה. אני בטוח שאני אעשה את זה עוד בזמן הקרוב.. ככה להעביר את הזמן בלילה וגם להתאמן ליום כיפור חחח...
אנשים צריכים להיות יותר נחמדים, בכלל אני לא מבין, איזה מן חינוך, איזה מן מצפון... אבל ככה העולם בנוי אי אפשר לעשות עם זה כלום, זה האיזון בעולם, הכל פה מאוזן, מדוד על מילימטרים. לחייך זה נחמד.. זה נותן ביטחון עצמי לבן אדם שעומד מולך, שאתה לא תפגע בו, שאתה עומד פה לידו, והכל בסדר.
ועכשיו אחריי שקראתי קצת את ההתחלה של הפוסט שמתי לב שקפצתי לנושא אחר לגמרי.. אחריי הדומגה שהבאתי שם למעלה.. אז באמת זו תקופה טיפה יבשה.. ותאכלס, אני מאשים בזה את הקיץ.אני חושב שלי אישית, היה הרבה יותר נחמד אם היה עכשיו חורף או משהו, כן זה הרבה יותר כיף.
ויש לי פה את Better off alone מתנגן באוזניים שמכניס אותי למקומות שלא הייתי בהם המון זמן.. מקומות שהדלתות שלהם נסגרו בפניי. מוזיקה זו הדרך הטובה ביותר להירגע ולהעלות זכרונות, לא יודע מה איתכם אבל אני ממש אוהב את זה. אני זוכר שלא מזמן הלכתי עם הולדר הבייתה מהמרכז, ושמתי מוזיקה בפלאפון וזה עובד על RANDOM ונפלתי על Depeche Mode-Enjoy the Silence ואז אני אמרתי "אתה יודע איפה אני עכשיו? לא אני לא ביפה נוף, אני עכשיו, בדרך למסיבה של דוד, ואני מחזיק ביד אחת סקייט וביד השניה קרש שבור, עכשיו יצאתי מטבנקין, ואני ופבל עולים למעלה, לבית של דוד, שם ליד בית בירם, אני לא בדיוק יודע איך קוראים למקום הזה. ואין לי שמץ של מושג שאני בדרך לאחד הימים הכי טובים בחיים שלי..." כןן.. היה ממש טוב ביום הזה.. ממש.. וככה לגביי המון שירים שהייתי חורש עליהם לפני המון זמן.. זה קורה בעיקר כשהשיר בא במפתיע, ולא התכוונת לשמוע אותו, ההתחלה הזאת! אותה התחלה ששמעת אז!
אחח בכלל אני מוצא את עצמי לאחרונה כותב בפוסטים שלי בעיקר על זכרונות ורגשות, אני כבר כמעט ולא כותב על דברים אקטואליים ופילוסופיים כמו שאני כותב בדרך כלל, אני מרגיש שהבעתי את העמדה שלי כבר.
ולאן בכלל אני מתקדם? מישהו בכלל מתקדם לאנשהו? אני דיי מלא בעצב, געגועים וכעס רוב הזמן.. רוצה פשוט לפרוק את הכל החוצה! אבל אין לאן, לא רוצה לכתוב פה כלום על זה, על כלום ועל אף אחד אלא על הכל ועל כל אחד. ויש דברים שאם אני אכתוב כאן יצרו תגובות שאינני רוצה לעמוד בפניהן, לפעמים אני פשוט מעדיף לשבת ולשתוק עד שהכל ייגמר.
אז אם יש באמת בנאדם שאני מתגעגע אליו, זאת מטר. אני יודע שהיא כבר לא קוראת כאן ולא כלום, אבל סתם רציתי להגיד את זה.. אולי הפריקה היחידה שאני יכול לפרוק כאן.
אייי זונות כולם אין לי כח לעולם הזה נמאס מהכל אני מעדיף לישון עד 6 בערב ואז ללכת ליסוע.. ליסוע בסקייט פארק, כי אני לא יכול ליסוע בחום הזה. רק כשאתה נוסע אתה יכול באמת להנות, ולשכוח מכל הדאגות שלך.
לרגע לשכוח מהחברים! לרגע לשכוח מהלימודים! לרגע לשכוח מהעבודה! לרגע לשכוח מהאמא הכועסת! לרגע לשכוח מהגידול של סבתא! לרגע לשכוח שאתה דואג לסטייסי! לרגע לשכוח שאתה מתגעגע למטר! לרגע לשכוח מכל הדברים שחסרים לך ברגע זה! לרגע לשכוח את הזכרונות! לרגע להיות בנאדם רגיל כמו כולם... להיות בן אדם.. כזה בלי דאגות, אולי בעצם לא כמו כולם, אבל אני אוהב להיות אותו בנאדם, אותו בנאדם שלא תשמעו ממנו הרבה, שבטוח לא תשמעו ממנו כאן, כי הבנאדם שנמצא כאן מלא דאגות עד הגג.
ועזבו, בכלל.. אני לא רוצה לדבר פה על כלום, כמו שאמרתי פה פעם.
לילה טוב אגב למי שעוד לא ראה, אם תחצו את התמונה הזאת עם היד אתם תראו משני הצדדים של הפנים שתי פני שונות לגמרי.
 ושוב, סטייסי 3> | |
כבר 5 בבוקר... אני לא מצליח להירדם, זה כל כך מעצבן, זה תמיד ככה, יש המון מחשבות בראש.. מחשבות שצצות מכלום.. סתם שטויות כאלה.
אז בוא ננסה לעדכן או משו, אולי יעזור לי.
בזמן האחרון, עישנתי כמה פעמים. רציתי לדעת איך זה, למה אנשים מעשנים. טוב נו.. מה אני כבר יכול להגיד לגביי עישון.. אני ישבתי בצד בלי שאף אחד ראה אותי, ועישנתי את זה.. חשבתי לעצמי, למה אני עושה את זה בכלל? אני מעשן את זה, ואין בזה שום טעם.. ובכלל לא מרגישים את זה, אבל יש לי סיגריה.. אני מעשן אותה עד הסוף. אני חושב שמעשנים בגלל שמשעמם, זה מעביר שיעמום של 2 דקות ותאכלס לא יותר מזה.. זה גם מביא הרגשה כזאת של תראו איזה גבר אני. אממ אז מה אני אגיד על זה.. לדעתי לעשן זה בסדר, אבל לא לקנות סיגריות. לא אכפת לי לעשן אם יציעו לי, אבל אני לא מתכוון לקנות סיגריות אף פעם. לא רק בגלל שזה בזבוז כסף, אלא בעיקר בגלל שכך אני לא אתמכר, כי מתי כבר מציעים לי לעשן?
היום קיבלתי משכורת, וואו איזו הרגשה.. בהחלט גאווה, גאווה מזה שעשית כסף מכלום, שבזכות הידיים שלך עשית כסף. זו הרגשה טובה. לאחרונה שמתי לב שאני לא יכול לסבול מפונקים. זה פשוט מטריף אותי.. מפונקים וקמצנים. כל כך שונא את זה! לא סובל את הילדים שאמא שלהם כל היום מלקקת להם את התחת והם לא עושים כלום בבית, פשוט מטריף אותי.. קצת כבוד להורים, תנו יד.
ועכשיו הגיע הרגע שאני לא רוצה לסיים את הפוסט וחושב מה לכתוב, בזמן שלצערי אין מה לכתוב, אבל אסור שיהיה פוסט כזה קצר.. אם כבר מעדכנים אז צריך משו איכותי, שיהיה לכם מעניין.
געגועים... אני מוצא את עצמי מתגעגע להרבה אנשים, לא רק לאנשים, מתגעגע לאוירות, מתגעגע למקומות, אני מתגעגע לחלומות. אני מתגעגע לימים שבהם לחזור ב1 היה מאוחר. אני מתגעגע לימים שלנחות אוסי היה כמו להגיע לסוף העולם. אני מתגעגע לימים שבהם לדבר עם ילדה היה סיפור. אני מתגעגע לימים שבהם נשיקה הייתה חלום. אני מתגעגע לימים שהייתי נוסע בדינור כי היה גשם מסביב. אני מתגעגע לתמימות הזאת שהייתה לכולם. אני מתגעגע לרגשות שהיום כבר לא קיימות. אני מתגעגע לאותה מסגרת שהייתה תמיד, מסגרת, מסגרת אמיתית כזאת, עם חברים ואפילו כיבוי אורות היה...
אני מתגעגע לרביע שהיה מגיב לי בבלוג. אני מתגעגע לאיש העטלף. אני מתגעגע ל"אתה מפחד למות?" אני מתגעגע לירידה של יד לבנים כל יום, עם פבל ובארן ולפעמים כרמי, הסיום של אותה מסגרת. אני מתגעגע ללצאת עם ורוניקה לגרנד, ולנסות לירוק נגד הרוח. מתגעגע לימים שהיינו לוקחים בגדים מויצו. ולמסיבות אצל דימה! חחחח אפילו לדבר עם קייט באייסיקיו בשעות הקטנות של הלילה כמו פעם... אני מתגעגע לבוקס שהיה בחשמל, הבוקס שאנחנו החשמלניקים בנינו, והיינו נוסעים עליו בחשמל, וואו זה היה כל כך כיף... מתגעגע ללהתקלח פעם בשבועיים! מתגעגע לחורף! חחח כי רק אז אפשר להתקלח פעם בשבועיים XD אני מתגעגע לסשנים במפעל עם דוד וכולם. ואני מתגעגע לשפיכות פיפי בטבנקין XD חחח אני מתגעגע לנסיעות עם אנה ללב המפרץ ב115! ואני מתגעגע ללשים זין, ללבוא עם סקייט כובע צמר ותיק מלא מברגים למסעדה. אני מתגעגע לגבעה, ללכת עם דני לגבעה. אני מתגעגע גם לשביתה, ללכת ליסוע במפעל! אחר כך לשחק יוגי הו או משו ואז להיפגש עם שירלי. אני מתגעגע לביקורים הקולקטיביים אצל הולדר בבית, לאכול וזה XD וגם לבוא לשלי עם ולדיק בגלל ששני הומואים תמיד ביחד! XD ואני גם מתגעגע לסאורון! לבנות זולא ולהביא קרשים מחליסה עד נווה שאנן על עגלות כמו ערבים חחחחחחחחחחחחחח וווואי זה היה כל כך כיף! חחח אני גם מתגעגע ללקבץ כסף כדיי לקנות המבורגרים בדלי בגט חחחחח אני מתגעגע לאותו יום בגג,סטייסי, היה שם כל כך כיף...כןכן אז בשביתה! are you happy now? אני גם מתגעגע לדון, כשלא היה לו צבא, וגם ליומולדת שלי השנה חחח, היה כזה אדיר! וגם ליומולדת לפני שנתיים, כשדימה ואתם עשיתם לי מסיבת הפתעה!וגם ליום שישבנו אני, בארן וסשה בטבנקין, רק שלושתינו והיה כזה טוב! וחיבקתי את סשה והיא כזאת אמרה לי באדישות "ג'יבה אתה מסריח" ואני עניתי בפרצוף מרוצה "אני יודע" D: חחח ואם כבר לחזור עוד יותר אחורה אני מתגעגע לטריסים בירידה של האוניברסיטה הערבית חחחח פאק זה היה כזה טוב! ואני אפילו מתגעגע לתקופה שעוד לא ידעתי OLLIE ורק למדתי ליסוע.. ואני מתגעגע לרובים, אני מניח שפבל היחיד שקורא כאן מהחשמל, אז ספר לכולם כבר או משהו..
אבל שטויות, אני יכול להמשיך פה עד מחר, באמת שאני יכול, לא סתם אומר כי אין לי כח. וואו.. עלה לי המצב רוח מזה, אני זוכר שפעם הייתי מתבאס מלהיזכר בדברים טובים מהעבר, כי עכשיו פחות טוב. אבל עכשיו, עכשיו זה הפוך, עכשיו אני רק מרגיש טוב מזה, מרגיש שמיציתי את הזמן כמו שצריך, הרבה יותר טוב מאחרים. ואתם יודעים כולם שאני אוהב נוסטלגיות.. וסתם באלי להיזכר לפעמים, ואני בטוח שיהיה פוסט נוסטלגיות הרבה יותר מזה כשהחופש ייגמר, לסיכום השנה. זה הכי כיף לשמוע שירים שבאותה תקופה חרשת עליהם, זה גורם לך לחזור לאותם רגעים.. להרגיש את מה שהרגשת אז.. באותם ימים.. באותן שניות.
בסך הכל, אני אוהב אנשים. כאילו באמת, שלא תחשבו, אני עדיין זוכר את כולכם חברים שלי 
בגלל התגובות החוזרות אני עושה את העריכה הזאת.
אני לא מתכוון לעשן, כאילו שאתם לא מכירים אותי -__-
| |
בוקר טוב, או אולי כבר בעצם צהריים טובים. כבר 4, טוב נו מה זה חשוב
מלא פעמים רציתי לעדכן פה אבל המחשב שלי לא עבד ואין עברית במחשב של אבא. אבל היום תיקנתי את המחשב, איזה יופי =]
וכרגיל זה ככה שרק אני מתיישב על הכיסא ורוצה לעדכן אני שוכח הכל! אז אני מניח שניאלץ לחשוב על משו.. נכון?
לאחרונה אני עובד כל הזמן.. עד מאוחר, בשטיפת כלים ובהגברה, לסחוב מגברים ולחבר אותם ומלא חרא קיצר קשה קשה..
האמת רק כשאתה מתחיל לעבוד אתה מבין את משמעות הכסף, אתה מבין מה הוא שווה, ואתה מבין שעל כל שקל שאתה מבקש מההורים שלך, הם עבדו קשה. היום כלום לא בא בקלות, החיים קשים ולא הוגנים. אחד נולד יפה אחד נולד מכוער אחד נולד חזק אחד נולד חלש אחד נולד גבוה אחד נולד נמוך. זה כבר דברים שאי אפשר לשנות, לא בוחרים את זה. הגעתי למסקנה מסויימת לא מזמן. או שאתה נולד עשיר או שלא. זה כמעט בלתי אפשרי להתעשר לצערי, ובנאדם שלא נולד עשיר והופך לעשיר עובד בשביל זה שנים רבות וכשהוא משיג את המליון שלו הוא כבר בן 50... וכל זה כבר חסר טעם.. אבל לך תדע, יש שאומרים שהחיים רק מתחילים בגיל 30. עכשיו מה אני חושב.. אני ממש הייתי רוצה להיות עשיר, טוב מי לא? בכלל מעצבן אותי להיות פחות טוב מהאחרים, מעצבן אותי שאפשר לקבל 100 במבחן ואני לא מצליח, מעצבן אותי שיש קבוצה טובה יותר, ואני לא שם. לא קורה לכם לפעמים? חבל לגמור את החיים האלה בידיעה שלא קיבלת את הטוב ביותר, כי כולנו מסוגלים להרבה יותר ממה שאנחנו חושבים שאנחנו, אבל אני לא בטוח שבכלל שווה לנסות להתעשר. אם זה יגיע לי רק בגיל 50, ורק הילדים שלי יהנו מההון ההתחלתי הזה.. אני מעדיף להשאיר את זה להם, אולי הם לא יחשבו כמוני. ואולי בגיל 50 אני אטחרת על מה שאני אומר? אני לא באמת יכול לדעת. בימינו, ובמיוחד בישראל, אפשר רק לזכות בלוטו, אבל גם זה קשה, צריך לקנות כל כך הרבה כרטיסים, ולשבת ולמלאות כל היום.. אבל זה לא סתם כמו שנראה לכם, הרי יש אנשים שזכו בלוטו כמה פעמים, זה כנראה שזה הרבה יותר מסתם מזל, צריך לחיות את הלוטו, צריך לחשוב על זה כל היום "לוטו לוטו אני עומד לזכות בלוטו" וכל היום לחשוב על זה ולחלום על זה, לעורר את התקוה שלנו.
ובכלל, החיים שלנו כל כך חסריי משמעות, שזה אפילו לא נראה אמין, לא נראה אמין שלא יקרה שום דבר אחריי שנמות, קשה להאמין ב"אלוהים" אבל אם תשאלו אותי, העולם הזה מושלם מדיי בשביל שהוא יהיה סתם, הכל מתוחכם מדיי, הכל מתאים כמו פאזל בעולם הזה, ולא ייתכן שכל זה נוצר מסתם חלקיקים שהתחברו ו"פתאום קמו לתחיה" זה לא ייתכן שיש לנו אטמוספרה שמתדשת "סתם" וזה לא ייתכן שיש לנו את כל שרשרת המזון סתם ככה, לכל מחלה יש נוגדן ועוד המון דוגמאות. אני חושב שזה דפוק לחשוב שהעולם נברא סתם, הוא הרי הופיע איך שהו לא חושבים ככה? אבל אז אני שאלתי, שאלתי אנשים, אם העולם בא מאלוהים, אז מאיפה בא אלוהים? אמרו לי שאלוהים הוא האינסוף, הוא קיים לנצח והיה קיים תמיד. גם בזה קצת קשה להאמין, אבל אתם יודעים מה? ותזכרו את המשפט שאני אומר עכשיו, בנאדם חכם אמר לי אותו פעם "הכי קל להאמין באלוהים" ולא צריך לחפש סיבוכים לחיים האלה יותר מדיי.. על העולם הזה עבדו הרבה, הרבה מחשבה, המון חישובים, ולכו תדעו מה הולך הרחק מאיתנו, אי שם בחלל. אני לא חושב שאיי פעם נדע, אני חושב שכל התוכנית הזאת שנקראת "יקום" הייתה מתוכננת ככה שצעצועים קטנים כמונו לא אמורים לדעת מה יש שם, בחלל האינסופי.כדיי שתמיד נתהה, כדיי שתמיד יהיה לנו מה לשאול, כי את הכל לא נדע אף פעם.
בכלל נראה לי דיי מוזר שאנשים לא חושבים כמוני, שאנשים לא חושבים על הדברים שאני כותב כאן, שאנשים חיים אתה חיים שלהם מבלי לחשוב על זה לרגע, לא אמרתי לרגע שזה רע, זה פשוט מוזר לי, שיש אנשים שכן ויש אנשים שלא. אולי הם פשוט חושבים על זה, אבל אין להם בלוג, אז פשוט שומרים בלב. אבל קצת סטיתי מהנושא. יכול להיות שכל הסיפור הזה על אלוהים זה סתם עוד סיפור, סיפור שנסחפו איתו קצת יותר מדיי, בגלל שגם היוונים סיפרו סיפורים, הם המציאו להם את המיטולוגיה שתסביר להם את כל תופעות הטבע, את כל הדברים שהם לא ידעו. והיום? היום כל זה מתגלה כבולשיט אחד גדול.. אז מה ההבדל בין זה לבין הסיפור על אלוהים? אחח אני לא באמת יודע, אבל זה פשוט ככה: הכי קל להאמין באלוהים.
זה מביא לנו תקוה, ונותן לנו הרגשה טובה כשאנחנו לבד, אתה יודע שהוא איתך במצבים הכי קשים, אתה יודע שהוא עוזר לך, שהוא המלאך השומר שלך, וגם אם אתה חושב שכל זה שטויות, זה עוזר, זו האמונה וכח הרצון, שנותן לנו את האדרנלין ואת הכל להצליח במצבים קריטיים.
לפעמים אני מדבר שטויות, ואני יודע שהרבה דברים שאני אומר עכשיו ייראו לי כשטויות בשנה הבאה, אבל אני בסך הכל אומר את מה שאני חושב.
זוכרים את סנטיק? XD  סטייסי אני אוהב אותך
תהיו בני אדם תגיבו, התאמצתי!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
