כינוי:
Jiba בן: 32 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
משמעות החיים 2 אז כן, שוב יש לי מוזה לכתוב על זה, המוזה הזאת גרמה לי לקום ולתקן את המחשב! אז תבינו עד כמה... וסתם למי שמתעניין אז הנה הקישור של הפוסט הראשון על משמעות החיים http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=344949&blogcode=8892842 עכשיו ראיתי Fight Club וואו, זה הסרט הכי טוב בעולם, לא ייאמן כמה שהסרט הזה טוב, גורם לחשוב על החיים קצת אחרת. טוב.. אז בפוסט הקודם דפקתי על זה הקדמות על גביי הקדמות, אני לא רוצה לחזור על עצמי, אז שוב, מי שמתעניין יכול לבדוק את זה שם, בפוסט הראשון. רוב הדברים שאני כותב כאן בבלוג, זה לא דברים שאני חשבתי עליהם, כל דבר שאני יודע מהחיים שלי למדתי מאנשים חכמים ממני, ולפעמים גם מניסיון אישי שלי, או מניסיון וטעויות של אנשים אחרים. אז אולי הפוסט הזה לא יהיה עמוק כמו הפוסט הראשון, אני רוצה לתת המון עצות לחיים, והמון דעות שלי, דברים שאני חושב. אנשים באמת רוב הזמן עושים את אותו הדבר, עושים את הנורמה, את מה שהם רגילים לעשות, את מה שנורמאלי לעשות, מה שכולם עושים, ולא תמיד חושבים למה הם בכלל עושים את זה, מה הסיבה לכך, ואולי זה בכלל לא נוח להם..ולא יפה לדעתם? למה אנשים אוכלים עם סכין ומזלג? זה ממש נוח לחתוך את האוכל עם הסכין, כן נכון, במיוחד כשמתרגלים לאכול ככה, הייתה לי תקופה שאני הייתי רגיל, אבל אז שוב שמתי זין. אבל העניין הוא שאנשים באים למסעדה ואוכלים עם סכין ומזלג לא בגלל שזה נוח להם, אלא בגלל שזה מה שהתרבות שלהם הכתיבה להם, בגלל שזה מה שאמרו להם שנכון לעשות, הם לרגע לא חשבו למה אמרו להם שככה זה נכון. הם עושים את זה כי כולם עושים, ואולי בבית הם יושבים ואוכלים כמו חזירים עם הידיים אבל במסעדה צריך לעשות את הפוזה הזאת של בנאדם מנומס... אתם יודעים בכלל מה הסיבה האמיתית שאוכלים באירופה עם סכין ביד ימין ומזלג ביד שמאל? בגלל שבתקופת רומא העתיקה, הרומאים החזיקו את העוף שלהם על מזלג ענק עם יד שמאל ועם יד ימין חתכו אותו עם סכין כמו שווארמה...וזה בולשיט לגמרי כי היום זה כבר ממש לא מתאים...אנשים מאמינים בדת, רק בגלל שזה מה שההורים שלהם חינכו אותם, וההורים של ההורים חינכו אותם וכך עוד מתקופת התנ"ך... וכמובן שזה דיי בולשיט... ואם אתה כבר מאמין באלוהים תאמין בו בדרך שלך, כמו שכבר אמרתי המון פעמים, איך שאתה חושב לנכון, לא ספר, ולא הורים ולא אף אחד אחר. מתוך כל החרא הזה אפשר להבין שאנשים לוקחים את העולם כמובן מעילו, שאם הוא ככה אז ככה הוא צריך להיות, וככה אנחנו צריכים להתנהג, וכמו שרוני אמר, אם יגידו לך שלפני שאתה מחרבן אתה צריך לעשות 4 סיבובים מסביב לאסלה אתה תעשה את זה, אתה אפילו לא תחשוב למה, אתה פשוט תעשה את זה כי כולם עושים את זה.
בחיים שלך אתה צריך להיות חופשי. אתה צריך להקשיב להורים, אבל אם אתה חושב שאתה צודק, אז לפעמים צריך להעקש. כל דבר שאיי פעם תעשה, תשאל את עצמך, "אתה רוצה לעשות את זה?" ומיד תראה שהגוף שלך אוטומתית פולט כן או לא... מה שהוא פולט קודם זה מה שאתה צריך לעשות, כמו בפתגם הזה "מחשבה ראשונה מאלוהים, שניה מהשטן". אם תעשה את מה שהגוף שלך חושב לנכון לעשות, הגוף שלך כלומר אתה, אתה תהיה הרבה יותר מאושר ממה שאתה בדרך כלל, תרגיש טוב יותר פשוט. אתה תמיד צריך לנסות להרגיש טוב יותר, ואם יש משו שיגרום לך להרגיש טוב יותר, תעשה אותו, לא נורא שלפעמים אין כח, בסופו של דבר זה שווה את זה. לא תמיד הולך לנו, לא תמיד אנחנו שמחים ומחייכים, לפעמים אנחנו עצובים, אבל מי אמר שלהיות עצוב זה רע? עצב זה רגש טבעי, זה תמיד קורה, אז תגיד לעצמך "אז אני ארגיש רע, לא נורא זה תכף יעבור" אבל הגישה הזאת לא תמיד טובה, ולפעמים טוב לשקר לעצמך, אתה יודע, שקרים לבנים כאלה. כמו "אהבה" "דיכאון" "קנאה" ועוד הרבה רגשות כאלה, כי לפעמים אני מגיע למצב שאני חושב על זה ואומר, נו באמת מה זה הבולשיט הזה למה בכלל אכפת לי? ומאותו רגע לא אכפת לי, זה תמיד חוזר, אבל זה לא תמיד טוב, זה לא כיף להיות חסר רגשות, נכון? אבל החיים הם כמו שהם וכל מה שנשאר לנו לעשות זה בסך הכל לקבל אותם, לקבל את זה שככה נבראנו, ומה שקרה קרה, ולא יחזור לעולם, כל שניה, כל נשימה, כל מילה, כל חיוך, כל מבט, כל צליל, הכל, זה אף פעם לא יהיה אותו דבר, לא מחר ולא בעוד דקה. ואם אתם תשמעו את אותו הצליל פעמיים הוא לא יהיה אותו דבר בגלל שזה יהיה בזמן אחר, אוירה אחרת..וכל דבר משנה, והעולם הוא הרבה מעבר למה שהעין רואה, ולפעמים צריך להתרכז ביותר ממה שהעין רואה, אבל לא להגזים, הדמיון יאכל אתכם. ואם תסתכלו מעבר לעין וההגיון שלכם, תראו שזה בדיוק כמו בFight Club הרכוש שלכם, אתם הופכים להיות הרכוש של הרכוש שלכם, אנשים יותר מדיי חומריים, ובאמת שאנחנו לא רואים את זה עכשיו בגילנו, אבל כל העולם נע על מזומנים, ועל חומר, ובאמת שככה זה צריך להיות, ולא היינו יכולים להסתדר ללא כסף, אבל אני מעדיף בכל זאת לא להיות בנאדם חומרי, הכסף באמת לא כל כך משמעותי. ובסרט הזה באצם אומרים שאם לא יהיה לך כלום, לא יהיה לך רכוש, אתה תוכל להיות חופשי באמת, לא מוגבל בכלום, ושום דבר לא יעצור אותך, רק אז תהיה מאושר. אני באמת חושב שזה יכול להיות שזה ככה, אבל אני מפחד לקחת את הסיכון. וכל עוד יש לי רכוש, אני אשמור עליו, ואם יגיע יום שלא יהיה, אני בטח כבר אחשוב אחרת. אני חושב שבחיים שלכם, אתם צריכים לעקוב אחריי מטרה מסויימת, הרבה מטרות, שתמיד יהיה לכם משהו שחסר לכם, שאף פעם לא יהיה לכם משעמם, הרי כשתגיעו לשם תרגישו את הסיפוק שחיכיתם לו. ואני תמיד אומר את זה אבל מה אכפת לי, אני אומר שוב, שבאמת צריך לנסות להתמודד עם זה שכל דבר שאנחנו עושים בסופו של דבר הופך לסתם זיכרון, אתה מרגיש אותו, ושניה אחר אתה כבר מרגיש משהו אחר, וככה החיים שלנו בנויים וזה אחד הדברים שצריך להתמודד איתם. אני משתדל להתמודד עם כל דבר בחיים שלי, לבד בדרך כלל. לא יודע אם ככה צריך להיות. אני מרגיש כזה כמו פרח נבול, שחסר לו אהבה. ואהבה זה לאו דווקא אהבה מהבחינה שאתם חושבים, יש לי חברה בכל זאת. אני מדבר על האהבה הזאת של הסביבה, האהבה שמביאה לנו אנרגיה לחיות, האהבה הזאת מהחברים, של תמיכה ושל "קדימה, מה שלא יקרה, אני תמיד איתך" וכזאת של לחבק אותך בכל פעם שרואים אותך, ולתת את כל מה שיש בשביל לגרום לך להרגיש טוב יותר, לפעמים לתת מעצמך, בשביל שהחבר שלך ירגיש טוב יותר. לחייך כשרואים אותך. בכלל, אלה דברים כל כך בסיסיים ופשוטים.. ולפעמים אנשים שוכחים מהם לגמרי.. אני שכחתי מהם. שכחתי מהם לגמרי, והבנתי את זה רק לא מזמן, והבנתי שאם אני לא אהיה ככה אל אחרים, אז אין שום סיבה שהם יהיו ככה אליי, כי אף אחד לא ינסה לתת את הצעד הראשון ובדרך כלל יוצא שאני מבין שאני צריך להיות הבוגר מבינינו, אנשים צריכים להבין את זה גם בעצמם. באמת הבנתי את כל החרא הזה אתמול בלילה, אחריי התגובה של עינב בפוסט האחרון, תגובה כזאת נותנת לך חיוך על הפנים, צריך עוד אנשים כאלה. כל דבר בעולם שלנו דורש איזון, הכל זה לתת ולקבל. ולפעמים קורה שהגוף שלך אומר לא אבל ההיגיון אומר כן, ואז ההחלטה קשה, אבל איכשהו אנחנו בכל זאת מצליחים לתת את התשובה תוף שניה אחרי ששואלים אותנו את השאלה. כל המחשבות בעולם רצות לך במוח תוך חצי שניה, זה מדהים.
השם של הפוסט הזה גדול מדיי. אני אומר משמעות החיים, אבל זו לא באמת משמעות החיים, זה סתם ביטוי, שם לרעיון הכללי שמסביר למה אנחנו כאן... ועכשיו אני מבין שלא הסברתי בכלל למה אני כאן. מאיפה לי לדעת בכלל, אני בחיים לא אדע, אף אחד לא ידע, אנחנו יכולים רק לשאר, ללא שום דרך להוכיח את הטענה שלנו.
זה באמת דפוק שהעולם שלנו בנוי ככה. בנוי ככה שאנחנו צריכים לעשות דברים שאנחנו לא רוצים לעשות, כמו ללכת לבצפר למשל. לחיות אין את הדברים האלה, ובגלל זה התפתחנו, כי עשינו את הדברים האלה, כי בנינו מערכת, כי אכלנו מעץ החוכמה וגורשנו מגן עדן. תמיד אנשים מגיעים למצב שהם מתחילים לחפש את עצמם, לנסות להפוך את עצמם ליותר ממה שהם באמת.. ואם אני אסתכל שנתיים אחורה, אני אראה שהצלחתי, אני רואה שהפכתי מכלום למשהו. אני לא אפרט למה אני מתכוון כשאני אומר משהו, אבל תבינו כבר לבד. ואני דיי סתיתי מהנושא, אבל בחיים, אין לנו שום משמעות, זה לא כתוב בשום מקום, אף אחד לא אמר לנו מה אנחנו צריכים לעשות, אז כל אחד פשוט צריך למצוא לו את המסלול שלו בחיים... המסלול שהלב שלו רוצה, ולא המסלול שהזרם הולך אליו. בשלב מסויים אנחנו כולנו נמות, ואף אחד מאיתנו לא יודע מה יקרה אחר כך, ובגלל שהגוף לא זז כשהוא מת, אז רוב הסיכויים שלא יקרה כלום אז ננסה לנצל את כל הרגעים שיש לנו עד אותו הרגע שנפסיק לזוז, ואז כל הרגעים יהפכו לזכרונות. הדרך היחידה לגרום לנו להנות רוב הזמן, היא לעשות תמיד את מה שאנחנו רוצים, ואם אנחנו יושבים בבית ומשעמם לנו, נקום ונעשה את מה שרצינו לעשות, או שלפחות נחשוב מה רצינו לעשות, כי שיעמום לא זוכרים. יאללה אני סתם חופר תהנו בחופש נצלו אותו כמו שצריך חבר'ה! ותראו Fight Club זה הכי חשוב!
אני יודע שהתמונה הזאת הייתה כבר, פשוט אין לי תמונות חחחח  So hold me when I'm here
Right me when I'm wrong
Hold me when I'm scared
And love me when I'm gone
Everything I am
And everything in me
Wants to be the one
You wanted me to be
תגיבו תגידו מה דעתכם...
| |
What have you done? החיים דוחקים אותי לפינה. אני לא יכול להגיד כל מה שאני חושב, ואפילו עכשיו אני בוחר את המילים שאני אומר. כל היום לחץ מכל הכיוונים.. אני לא יכול ככה! דברים שאני רוצה להוציא החוצה לכאן ולא יכול אני אומר בצורות שאף אחד לא מבין. אז מה התועלת בכך בכלל? אני אומר דברים שאף אחד לא מבין.. ואיך שהוא זה בכל זאת משחרר אותי, יש בזה מן המסתוריות הזאת, כמו הפוסט הקודם למשל. אבל לא משנה.. יש דבר שממש מטריד אותי לאחרונה.. השיר הזה Within temptation-What have you done הנה קחו לכם אפילו קישור http://www.youtube.com/watch?v=gEgXDhiayz4 תקשיבו לשיר הזה.. הוא כל כך דרמטי ומרגש, ומה שאני לא מבין זה, זו שאלה שפשוט אוכל אותי "איך!?" איך לעזעזאל זה נראה ככה בקליפ הזה, זה נראה כמו בסרטים, מה שנקרא "אהבה אמיתית" מה שאנחנו רואים בכמעט כל סרט אמריקאי. מעניין אותי, מעניין אותי אם דבר כזה באמת קיים. אני יודע שפעמיים בחיים שלי הגעתי למצבים דומים, אבל בכל זאת, מה שמראים בקליפ הזה, זה הרבה יותר מזה. מעניין אותי אם כל סרט אהבה וכל קליפ וכל שיר כזה, הוא בעצם סתם הגזמה, אולי זו האמת? הרי אני יכול לבוא ולכתוב שיר בדיוק כמוהם ולהציג אותו ככה. אבל כל זה נבע ממקום כלשהו, כל הדמיון הגיע ממקור מסויים, אז אולי פעם, לפני מאה שנה, באמת היה דבר כזה.. כי מה זה "אהבה" היום בשביל רוב האנשים? "חברה.. אישה.. זהו?" אבל מה שרואים בקליפ, זה לא ככה, וזה הרבה יותר מכל סיפור אהבה שאיי פעם התרחש בחיים העלובים שלנו. אולי פשוט יש אנשים שמסוגלים להרגיש יותר ממני? או שאולי איבדתי את הזכות הזאת לפני שנה. כי פעם הייתי הרבה יותר מעכשיו בקטע הזה. מה שכן, אני ממש אוהב את השיר הזה, דווקא בגלל שהוא כל כך מרגש, יש שירים כאלה, שיש בהם פשוט משהו קסום, שירים שלוקחים אותך למקומות הרבה יותר רחוקים מכל שיר ששמעת איי פעם! אולי זה תלוי בכל בנאדם, כל אחד מתרגש ממשהו אחר, אבל אם תשאלו אותי? עוד שיר מרגש ביותר זה Nightwish-Nemo ואתם יכולים לקחת קישור גם אליו http://www.youtube.com/watch?v=Z_AqTOBfqso ותאכלס לנייטוויש יש המון שירים כאלה, אני לא רוצה למלאות את כל הדף בדוגמאות, אבל זה, זה הכי יפה, זה פשוט שיר עוצמתי, שיר שיש בו כח כזה, כח לגרום לבנאדם להרגיש משהו. וסתם כי באלי להביא עוד שיר ממש גאוני אז יאללה קחו לכם גם את זה Norther-Frozen angel והנה הקישור http://www.youtube.com/watch?v=cOB5pkbQLZ0 חח מזמן כבר לא היה פוסט כזה עם הרבה קישורים, מזכיר לי את פינת הסרטונים השרוטים (דון! אני עדיין זוכר אותך! ובקרוב אפילו יש לך יומולדת!) אגב גם השיר ברקע של הבלוג שלי הוא מהסוג הזה.. משום מה נזכרתי עכשיו ברגע שקרה לי בטיול השנתי. כן גם זה משהו שלא חלקתי עם אף אחד, אני זוכר איך טיפסנו על הר נורא נורא גבוה, והנוף ממנו היה מדבר כזה של הרים, זה היה בערך הנוף הכי יפה שראיתי בחיים שלי. אני זוכר שהגעתי למעלה בין הראשונים ובזמן שכולם הלכו לאוטובוסים, אני התיישבתי לי לבד בפסגת ההר והסתכלתי על היופי שמסביבי, אבל למרות כל היופי הזה, רק מחשבות רעות עברו לי בראש, אני לא יודע אם לקרוא לזה מחשבות רעות אפילו, טעויות מהעבר יותר מתאים לזה, ופתאום פשוט זלגה לי דמעה מהעין. העין שלי הייתה יבשה המון זמן מהדברים האלה.זה היה מוזר לי, והייתי נורא שקט כל הדרך אחר כך באוטובוס, כולם שמו לב לזה. אני ישבתי וחשבתי מה אני אמור לעשות עם החיים שלי, למרות הדברים האלה שעברו לי בראש, הבנתי הרבה דברים באותו יום, אני בנאדם כזה, שמסוגל לחשוב על משהו באמת רק כשהוא לבד, שאני אשב לבד בחדר ופתאום "הופה! עליתי על זה.." אולי עוד סיבה לנידודי השינה הבלתי נפסקים שלי, הראש שלי פשוט תמיד מלא במחשבות. אבל הטיול השנתי הזה היה ממש טוב. כל רגע ממנו. אני רב כמעט עם כל הסביבה, בגלל שבפעם הראשונה בהמון זמן האחרון אני עושה מה שהלב שלי אומר ולא מה שהמוח אומר, אני עושה את מה שאני רוצה לעשות ולא את מה שאני אמור לעשות. אתם חייבים להבין אותי. אני יודע שקצת קשה, וכשאני באמת מספר לאנשים מה שאני חושב המון אנשים אומרים לי שאני מתוסבך לגמרי, טוב נו, מה שנכון נכון. ובפוסט הזה אין שום רמיזות כלפיי אף אחד לעומת הפוסטים הקודמים. ואני לא מתכוון להשתנות כי רוצים ממני להשתנות, בסך הכל אם אני לא מתאים לכם אז אין מה לעשות, ואני אגיד לכם בכנות מה הדבר שאני הכי רוצה עכשיו! הדבר שאני הכי רוצה עכשיו זה שתהיה לנו מצלמת וידאו, שתהיה לנו מצלמה ונצלם סוף סוף סרט סקייט, כמו שתמיד רצינו, סרט משלנו, ולא של דוד. אני תמיד מגיע למצבים דפוקים עם בנות, זה כאילו שאני מקולל או משהו.
טיול לזכרון יעקוב סתם כי יצא לי חיוך של מליון דולר  Girls posess me, but they're never mine..
| |
Triple convarsation
Flashbacks running throu my head
Can you see them?
They are running pretty fast
They all tell me other tales
You were creeping everywhere
Showing me the way
Why cant I take this shortcut?
Thats all I had to say
I just remember
That every word I ever said is faithfull
You cant just throw your mouth away
And why I always say that I dont give a fuck?
When I really deeply do
Make a target in your life
Follow it at night
At day light you can sleep
Stand up on your feet
Follow even when your dreaming
Your solution might be there
Do you remember my first letter?
When you stabed me in the back
Forever you will be a name without a face
You can be a metafore, you dont have to be god
I dont have a real reason to talk about my past
Youve put some poison in my drink
And I fell in love again
You really know my name
A person can never change
I was really on my way
Someone swiched the signs
I was running out my breath
While the subject was behind
Can you look into my eyes?
Can you still tell me the same?
I just hope that you remember
That little kid with that blue hat
I just wrote this little song, I hope you will like it
please, leave a commet, tell me what you think about it
Its really important to me
| |
This is who I am
Escapist
Paradise Seeker
Farewell, time to fly
Out of sight
Out of time
Away from our lives
Can't someone make my heavy heart light?  I just hope you remember that little kid with that blue hat
| |
|