אני אולי כבר כותב שנים
אך תנו לי לספר לכם פעם אחת קצת על החיים
זה קצת קשה להתחיל
גם אותי זה מבחיל
אני לא בונה פה בניין
אז פשוט אגש לעניין
לעולם לא הרגשתי שייך למקום
ולפעמים אני מתנתק וזה מרגיש כמו חלום
אני בעייתי וגם אגואיסט מלידה
והכינוי שלי מזכיר לחלקנו קרפדה
אנשים קוראים לי בשמות אחרים
כן גם את זה אני כבר שומע שנים
אני ביישן לא קטן
ולפעמים גם בכיין
אולי איש לא שומע
אולי איש לא יודע
בסרטים עצובים
בימים אפורים
רגעים שקטים
גורמים לי להפנים
כמה לא נחמדים הם לפעמים החיים
אבל אני לא מוותר
וגם לא ממהר
אהבה כבר לא ידעתי שנה
אך לא הזלתי דמעה
מתחיל לאכול סרטים
אז אני לוחץ על הבלמים
למרות כל הגשם, המנוע עוד לא החליד
כי כל חוסר הרגש הזה כבר מתחיל להפחיד
אני לא חושב מהר
כי כמו כולנו, נגזר עליי פה להישאר
לא יעזור דיבורים, לא יעזור סיפורים
אני עדיין מנסה להשקיע בלימודים
ולצלם ת'ביצועים
כן גם פה אני מנסה להשקיע
כדיי את הצימאון שלי להרוויע
גם אם יום אחד אשקע בחובות
הרי מישהו פה צריך לקרוע ת'רחובות
אולי זה הדבר היחיד שעוד מחזיק אותי בחיים
כמה נחמד זה כשיש קרש על גלגלים
כולם כמוני אך אני לא כמו כולם
ולא אני עדיין לא אוהב את הים
מרגיש טיפה מעל כולם
צעד אחד קדימה אבל לא צעד רחוק
אני גם אוהב צבע ירוק
אני לא משריש שורשים
אני עוד אגיע לשחקים
זה נשמע דיי נדוש
אבל מתחת לכובע יש גם ראש
לפעמים רגשות אני לא מביע
אבל אם תחזיקי לי ת'יד
אני אתחיל להזיע
לעבר אני מנסה לא לחזור
אך כששיר ישן מתנגן ברקע
קצת קשה לעצור
אולי אני טועה אולי יש לי הזיות
אבל זה מדהים כמה יפה היית
וכמה את מכוערת היום
אנשים מתרחקים
חברים ותיקים
אני עוד אוהב אתכם
מקווה שקצת מזה, נשאר גם בכם
כן זה נשמע קצת כבד ואפילו כואב
תאמינו לי
השיט הזה מהלב
.

טוב אז אני מניח שפשוט רשמתי כל דבר שעבר לי בראש
לא חשבתי מראש
אז מה חברים
נתקעתי עם החרוזים
הם גורמים לדברים שאמרתי להישמע יותר יפים