אז אני... יושבת לי כמו כל חננה חסרת כל דבר לעשות ומנסה להתרכז בלעשות שיעורים בהיסטוריה
(לא שהצלחתי, אבל אל תהרסו לי את האשליה שניסיתי, הרי פתחתי את הספר, לא נתיחס לזה שלא קראתי אפילו את השאלה הראשונה.)
בקיצור... הבחור כל כך אוהב אותי, הוא פשוט יודע שבגלל שאני לא מרגישה טוב קר לי.
הוא החליט לעשות לי טוב על הלב, הלאיר את החדר, לחמם אותי, ולהביע את אהבתו אליי.
כל כך התלהבתי ונמסתי מול עיניו שלא שמתי לב מה קורה סבבי וכמה קרוב (קרוב מידיי כניראה) אני יושב אליו.
ישבתי לי על הכיסא שלי בזמן שהוא לידי... כל כך התרגלתי להרגשה ולחמימות שזה כבר ניהיה לי רגיל ומובן מאליו,
התעסקתי לי במחשב (כן הינה אני מודה שלא לגמרי התעסקתי בשיעורי בית, אבל מה?! אני חולה ואני לא הולכת לבצפר, מותר לי)
שמרוב חום, נעימות....
התחלתי להרגיש ריח של שרוף, בהתחלה חשבתי שנדמה לי, לא התרחקתי ממנו יותר מידיי אבל התחלתי לחפש את מקור הבעיה מסביבי.
עד שהבנתי שהוא קרוב אליי מידיי, וזה כבר לא נוח, אז זזתי ממנו קצת,
וקלטתי שהוא שרף לי את הג'קט האהוב עליי #%^$*#$ (האפור עם הפרפרים השחורים בצד, ההוא שלנה אישתי, כל כך אוהבת).
מיד קמתי, השארתי אותו לבד בחדר, והלכתי לנסות לתקן את המצב עם השרוול של הג'קט היפה שלי...
זה לא עזר במיוחד, אבל לפחות מזל ששמתי לב לזה בזמן.
אני אוהבת אותך, אתה מחמם, אבל אל תתקרב ותפזר חום כל כך בפעם הבאה.
כן.. זאת הייתה הקרבה המוגזמת למפזר החום שלי.
אוקיי.. אז היום אני בבית, כמו שכבר הבנו... אני חולה, אבל לא נורא....
מה שהיה מעניין בבוקר הזה (לא לא הסיפור היפה מלמעלה), זה שהייתי צריכה לכל זאת לצאת מהבית בשביל לתת למישהו את המחברת של יאנה בהיסטוריה,
שלקחתי ממנה בשביל להשלם פול חומר אתמול, עד כמה שלא היה לי כוח, וכבר חשבתי שאני לא אקום, בכל זאת עשיתי את זה..
אני יכולה להיות גאה בעצמי.
טוב, אז כשחזרתי הזמנתי לי תור לרופא בלה בלה.. נתנו לי תור ל9, אז הייתה לי שעה לישון, חשבתי לעצמי יופי, והפכתי לישון.
בהתחלה התעוררתי ב8:30, החלטתי שיש מספיק זמן וחזרתי לישון שוב. התעוררתי ב9:35 כשאמא שלי מתקשרת אליי,
ואני מבינה שפספסתי ת'תור שלי.... אמא שלי התעצבנה ואמרה לי להזמין תור שוב:\ חחחח
מסקנה: שימו שעון מעורר במקרים כאלה, ולא משנה מה ואיך אתם מרגישים/חושבים. (אני פשוט חשבתי שאני מנמנמת ולא ישנה חזק).
נו והרופאה שלי, עד כמה שחשבתי שהיא שונאת אותי נתנה לי אישור מחלה לשבת בבית שלושה ימים( יאייי חחח) אז גם מחר אני בבית.
בן דוד שלי, יאן, הילדון הכי מתוק וכם בעולם היום בן 11 חודשים D:
מזל טוב לו עד 120 ולהורים שלו שאני בעצמי כל כך אוהבת :)))

אני ויאן, תמונה טיפה ישנה... הוא הרי משתנה כמעט כל יום חחחח ואני יצאתי עייפה אבל לא נורא.
זה הג'קט האפור שלי שטיפה נשרף לו השרוול :(
אממ... ניראה לי אמרתי כל מה שתכננתי.. אז נעבור לתמונות חסרות יותר מדיי משמעות
(אין לי תמונות חדשות שלי, ממוחזרות נמאס לי לשים), אז אם בא לכם תמונות חדשות תתחילו להוציא אותי מהבית, ככה זה.
יצירת האומנות שנעשתה ע"י לובה וצולמה בזכות זה שהיה לי משעמם, בשיעור תנ"ך:
עם ההאצבע הכל כך יפה שלי, עם הציפרן הקצרה :\
וזה לקראת סוף השיעור, התוצר הסופי.
מסקנה: לובה מוכשרת, כבוד לבלונדיות D:
צ'אקי:
ככה הוא ניראה אתמול חחח.... הוא לא נתן לאמא שלי להחליף מצאים :\(בגלל זה זה הציפית, הציפה והסדין שונים חח),
שמתם לב שהוא אוהבת להתקרבל שם?!
חיפשתי גומיה בזמן שהפלאפון היה לי בידיים (לא יודעת למה החזקתי אותו) אז צ'אקי החליט לבדוק דרך הפלאפון שאני לא מתה.
הוא ניסה לעלות על הכיסא שלי (כן תמיד כשאני יושבת עליו אז הוא מצטרף), ואז הוא שם לב למפזר חום האהוב שלנו.
והינה המפזר חום בכבודו ובעצמו חח.
לסיום... ביום ראשון, היה לי וליאן ה@ כל כך מעניין בשיעור אנגלית, שהיא הביאה לי פרח, ואני תיעדתי את הרגע D:
זהו.. אחותי מזיינת לי בשכל שהיא רעבה, אז הלכתי להכין לה משהו.
ביי ביי ויום טוב 3>
נ.ב: יאן, אני מקווה שתמצאי את הדרך ממרכז פ"ת לקיון הגדול, זה לא באמת קשה,
עשיתי את הדרך הזאת ברגל מלא פעמים, ואם אני הצלחתי אז זה לא קשה חחח ושתקני לך המון המון דברים שאת רוצה, כי שופינג זה כיף 3>
עריכה 15:10:
אז הכנתי לאחותי לאכול... הכנתי דיי הרבה אוכל בשביל בנאדם אחד, אבל לא נורא... היא אמרה שהיא רעבה, לא חשוב.
הקיצר, אחד הדברים שהכנתי זה חביתה, והתחשק לי להיות נחמדה אליה ו"יצירתית" , אז זאת התוצאה:

"מהמם" נכון?!