פאאק אני כל כך עצבניייית כל היום הזה היה דבילי כל כךךךךךךךךךךךךךךךךך.

אאאאאאאאאאאאעאעאאאאאאאעאעעאאאאאאאאא!!!!!!

(נו אולי חוץ מהעובדה המשמחת ביותר שלא היה לי תנך" וזה אומר שגם לא מבחן... מזל.. כי אני ואניה לא התכוננו בגרוש)

טוב אז הדברים המעצבנים הם: (רואים.. יש הרבה!)

1. כאב לי כל כךך הראש שכבר עלו לי דמעות, בשיער מחשבים לא עשיתי כלום בגלל זה אז העבודה שלי (שליייי!!!!) לא התקדמה בכלל.

2. יש אנשים שאני לא מסוגלת לסבול סופית! אני לא מתכוונת שיקבלו את הציונים במקומי (המבין יבין),

 ו... אם עוד משהו קטן יקרה.. אני פשוט אחנוק כמה ואני לא צוחקת כבר.

3. אמא שלי וסבתא שלי דנות עכשיו על כמה אני אגואיסטית (והינה זה שוב $%&$^*@$).... והפעם...

  בגלל שאמרתי לדודה שלי לא להזמין אנשים למיניהם לאירוע... נו מה אני יכולה לעשות שהמשפחה הזאת חושבת שאני פריקית, שתיינית, נרקומנית, מעשנת

  ומה לא?! הקיצר אני פשוט לא רוצה שהם יבואו ויזינו בשכל על איך שאני ניראת, כמה עגילים יש לי ובעיקר... כמה אני שותה.

4. שפכתי שוקו-קפה רותח על המקלדת והרגליים שלי. זה היה לא כיף בכלל (בערך מו כמעט כל היום הזה),

זה כאב/שרף... אבל לפחות יש לי רפלקסים מהירים וחוץ מזה שצרחתי כמו לא יודעת מה תוך שניה, תוך אותה שניה גם ישר הורדתי ת'מכנסיים.

אני יכולה להיות גאה ברפלקסים שלי... לפחות משהו לא מאכזב אותי

(נו וחוץ מעוד כמה אנשים שאני אוהבת 3> אני לא הייתי שורדת בלעדיכם. מי שאני מתכוונת יודע על זה... לפחות אני מקווה ככה).

5.יש אנשים שהם כל כך לא החלטיים שזה.. נו לא שמעצבן אותי... אלא סתם קצת מבאס.... אז תעשו עם האי החלטיות משהו... אנשים זה פשוט לא טוב!

  נו  אתם מאכזבים אותי. לא צריך לפחד לעשות דברים.. באמת!

הצבע האדום תקף אותי... וכניאה שגם קצת את הפוסט :)

אין לי כוח להמשיך לכתוב... אני מוותרת כי ביי זהו

אבל עדיין אפשר להביע דיעה על הפוסט כן?!?!?!