הדבר האחרון שאכלת:
סלט ניראה לי או עווגה

הדבר האחרון שראית בטלוויזיה:
אממ..... הישרדות, אתמול,
אני לא מכורה לטלוויזיה

הספר האחרון שקראת:
שקראתי וסיימתי "שומרת אחותי"
התחלתתי כמה ספרים אחרי זה ולא סיימתי כי לא עניינו...
ניראה מה הלאה.

המשחק האחרון ששיחקת:
קלס, עם אניה חחחח :|

האיש האחרון שדיברת איתו בטלפון:
האממ.... ויקה או לנה אני חושבת.

הדבר האחרון שהרגשת:
כאב ראש וכעס

הרגע האחרון שבכית:
אתמול, אבל בשטנה.

הרגע האחרון שאהבת:
אני כבר חוזרת אליכם...
יודעים מה.. אני אשמור את זה לעצמי.. יש אנשים שיודעים מה התשובה וזה מספיק.

המקצוע האחרון שלמדת:
מתמטיקה :\ פוי

השיר האחרון ששמעת:
nevada tan- vorbei

המילה האחרונה ששמעת:
אממ.... "חחח" זאת מילה? חחח

אוקיי... אז כמו שמישהי כבר אמרה...

האימפריה מתפרקת. נשארנו 3, ואני שמחה שנשארנו אנחנו,

אני אוהבת אתכן, באמת אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיכן.

התקופה הזאת ממש משגעת אותי....

הכל משתנה כל כך מהר.. ואני אפילו לא מספיקה למצמץ :\

לא שזה מפריע לי, לפחות לא יותר מידיי כי זאת תקופה מעצבנת קצת, אז עדיף שהיא תעבור בלי שני אשים לב יותר מידיי.

יש לי רגעים שהכל מצחיק, ולא איכפת לי מכלום,

ויש לי רגעים שהכל ניראה כאילו העולם וכל המתרחש לוחץ עליי... זה מפחיד.

יש רגעים שאני מרגישה הכי מלאת חברים ואנשים שסובבים אותי,

ולפעמים אני מרגישה כאילו הכל מבחינת אנשים סביבי קורס, כאילו אני נשארת לבד, ואם להודות... אני לא בנדאם שיכול להיות לבד הרבה זמן :\

יש רגעים שאני מרגישה כאילו יש הרבה אנשים שאני יכולה לסמוך עליהם, למרות שאני מפחדת לסמוך על הרבה אשים,

ויש רגעים שאני מרגישה כאילו אין דבר כזה חברים, לפחות לא אמינתיים,

כאילו אני יודעת שזה ככה... אבל עד כדי כך.... פשוט מבאס...

עד כמה אנשים יכולים להיות צבועים, לרכל ולחשוב דברים לא נחמדים במיוחד ואז להסתובב ולתת חיבוק ונשיקה לאותו בנאדם.

אנשים זה פשוט דבר מגעיל, לא כולם, אבל הרוב.

בקיצור... עם קריסת האימפריה.... עדיין יש לי תקווה שיש אנשים שאוהבים אותי...

ואני מקווה שיש עוד כמה שלא העיזו להגיד לי את זה, כדי שאני אהיה בטוחה.

אני שמחה שיש לי את האנשים האלה לצידי ואני ממש מודה לכם 3>

אז אני פשוט רוצה חיבוק חזק ואמיתי מאנשים שבאמת איכפת להם ממני... ולא סתם בשביל הרושם... כי נמאס מהזיוף!

דבר אחר הפסקתי לעשן... דיי בבום, אבל זאת כבר לא פעם ראשונה שזה בצור כזאת.

ואני מתחילה לשים לב עד כמה שזה לא לגמרי קל לי...

לא כי אני מכורה בצורה בלתי הפיכה או משהו, אלא כי אני כן נהנת מהסיגריה,

ואני ממש לא מאלה שהתחילו לעשן בשביל הפוזה, בכלל התחלתי לעשן לבד בבית, מזמן....

אני מעשנת כי זה עושה לי הרגשה טוב, מעלה לי ת'בטחון, מעלה לי ת'חיוך ודברים בסגנון.

כשעישנתי לא באמת שמתי לב לזה, אבל כשיו כשאמרתי דיי,

התחלתי לראות את הדברים שפעם ניראו לי מובנים מאליו... התחלתי לשים לב באיזה רגעים הדלקתי ת'סיגריה,

ומה היא עשתה לי, לאישיות שלי ולמצב רוח שלי.

וענייני הנזקים... אנשים שלא מעשנים גם נחנקים בזמן ריצות או כשהם עולים במדרגות,

אנשים שלא מעשנים גם מתים ממחלות וממה לא.

כל דבר בחיים האלה הוא נזק ולא טוב לבריאות.. אז מ ההבדל בין לנשום את הזיהום הסביבתי לבין לעשן?!

לעשן זה פשוט מבחירה, ואצלי זה גם בשביל להנות ולהרגשה טובה.

ועוד הרבה מאוד דברים שהבנתי היום. ואני לא אחפור על זה, העיקר הבנתי ואני בטוחה שעוד הרבה אנשים יודעים את זה גם בלעדיי.

בכל אופן... אני ממש לא מתכוונת לשמוע פה על כמה סתומה אני כי אני מעשנת, עישנתי(!)

כי זה פשוט לא מעניין אותי... אם ז עושה לי טוב... אני לא חושבת שזה דבר רע, נו כמובן לא בהגזמה.

אז בנתיים אני אפסיק לתקופה מסויימת... בשביל לעמוד נורמלי מבחינה כספית מחדש... ואז ניראה,

מי יודע אולי אני גם לא אמהר לחזור, בנתיים אני מודה... קצת חבל לי שהפסקתי, אבל זה גם לטובתי.

נ.ב: עגיל בלשון.... חכה לי! אךךך אני כבר לא יכולה לחכות (חוץ מזה שאני דיי לא רוצה לראות את התגובה של אמא שלי).