אתם לא אמורים להיות אלה שהכי אוהבים אותי?

אלא שאני הכי הכי חשובה להם בעולם?

אז למה אתם גורמים לי הכי הכי להרגיש רע עם עצמי?

להרגיש שאני הולכת הפוך או לא נכון.

נותנים לי לראות תמונה, שבה אני שונה מכם (איזה מזל),

אבל לא שייכת מספיק.

אבל למה?

למה אתם אלה שכל כך גורמים לי לבכות?

תמיד אמרתם לי לדאוג למערכת העצבים שלי, כי אי אפשר להחזיר אותה למקום.

אז למה אתם אלה שכרגע דוחפים לי אותה שאני מרגישה שבורה מכל כיוון?

למה אני צריכה לדאוג ממה שתגידו, תחשבו ומאיך שתגיבו?

הרי זאת אני.

הבת שאתם אוהבים, מעריכים וסומכים עליה.

או שככה זה סתם אמור להיות?!

אני יודעת שאתם אלה שתעשו בשבילי הכל,

תמיד נתתם לי את ההרגשת הטובה הזאת ואת כל הביטחון שאתם אוהבים ותומכים בי.

אבל אתם פשוט חייבים להרוס.

עד כדי כך, שאני לא יודעת במה להאמין,

שאני לא יודעת במה להיות בטוחה.

תמיד ניסיתי לעשות הכל בשביל לרצות אתכם,

לגרום לכם לחייך ולהתגאות בי,

התחרפנתי אם עשיתי משהו שלא היה לפי איך שאתם רציתם או חלמתם,

אז עד שאני עושה משהו שלא רק אתם רוצים, אלא אני רוצה,

אתם גורמים לי להרגשה כל כך מחורבת, הרי זה בשבילי.

סוף סוף משהו שהוא למעני, ולא רק למענכם, אתם אמורים לשמוח כי זה משמח אותי.

למה? למה לא תמוך?

או לפחות לא להגיב וזהו?

אם אתם אוהבים אותי כמו שאומרים, אז  למה אתם גורמים למצב הזה?!

תפסיקו! אל תגרמו לי לשנוא אותם, אתם ההורים שלי.

טוב בזאת ניגמרה החפירה.

נעבור לתמונות.. סורי שהן לא כאלה נורמליות, ורובן גם בלי איפור נורמלי,

אבל זה מה יש, ויש תמונה אחת חשובה, יחסית כמובן.

טאדהה עגיל בלשון. מי שנגד->סתמו!

nur lass mich frei und werden selbst

Dian<3