שאלום!
מה קורה?
טוב אז אמ.. ממה ממה ממה... להתחיל?!
לא עובר עליי יותר מידיי (חוץ מדברים אישיים)
אני מרגישה כאילו חסר לי זמן להרבה דברים, למרות שבתכלס אין לי הרבה מה לעשות,
אני עובדת, מנסה לסדר את עצמי וישנה.
מה שבעצם שוב גורם לי למצוא את עצמי במצב שהוא כמו סוג של טרנץ שכזה,
כי הכל עובד ואני לא שמה לב אפילו, או לפחות לא ערנית מספיק.
אבל לא לגמרי איכפת לי
והינה זה שוב, ה"לא איכפת לי"- כי כמו שיוליה כבר אמרה: "נכון שהיא ניראת הכי אדישה שיש והיא הכי לא" :\ ),
אז לפחות אני מרגישה ככה, כך שאני לא מתלוננת!
חס וגראס!
(אני פשוט מפחדת להתעורר פתאום בת 30, ברחוב ומתחלקת באוכל עם חתולים או משהו, אם אני בכלל אחיה עד אז)
אז על מה לחפור לכם עוד....
מחר בגרות אחרונה, במקצוע שבו אני הכי מתנדנדת על הנכשל (בלאט!),
ואפילו לא ניסיתי להתכונן, מהסיבה הפשוטה שאני לא קולטת כלום ואני לא מצליחה אפילו להתחיל תרגיל :\
אבל הכי חשוב שזאת האחרונה, ולצערי הרב אני ממש חייבת לבוא
ולעשות כמה שאני יכולה כי את המועד א' עשיתי ממש, אבל ממש ממש ממש חרא!
קיצר, אחרי מחר אני אוכל להרגיש את החופש באמת ולא רק "בערך" כי קיבלתי תעודות.
(יצאתי פאקינג מפחידה,אבל השיער יצא מה זה מאאאגניב! וזה בלי מאעוורר או משהו כזה כן?!)
עבודה..
אני עובדת, ואני מנסה לעשות את זה כמה שאני רק יכולה, כי אני שונאת, ממש אבל(!) להיות בבית,
ומהסיבה הפשוטה שאני כל כך לא מנותקת מכולם, ובעלת חברים רבים במיוחד, ועוד כאלה שמדברים איתי על בסיס קבוע,
משהו כמו....28 שעות ביממה...
אני מעדיפה כבר להיות בעבודה!
יש אפילו רגעים שאני ממש נהנת (חוץ מהרגעים של הלחץ, העצבים והריבים עם הלקוחות המפגרייים!)
אין יש שם כל כך הרבה אנשים קרועים, שפשוט חבל שאסור לצחוק ללקוח בפרצוף
הייתי מספרת על כמה, אבל זה יקח הרבה זמן ויהפוך לחפירה יותר מאשר כל הפוסט היבש הזה,
ובסוף גם לא יהיה מצחיק מספיק, פשוט צריך להיות שם.
אז דמיינו שצחקתם כרגע, טוב? *חיוך דבילי ובלונדיני שכזה*.
יואו אני כל כךךך חייבת לצבוע כבר את החדר שלי :(
אמ אמ....זהו, אין לי ממש מה עוד לספר אני חושבת.
אז אני אסיים את הפוסט היבש הזה (היי לפחות עידכנתי!)
עם כמה תמונות, שצולמות כתוצאה משיעמום קל, שאפילו אחותי (הקרציה!) החליטה להצטרף אליי,
טוב דיי באתי וצילמתי, אבל לא נורא D:

צ'אקי לא יכול לראות אנשים ביחד ולא להידחף 
לא אהבתי חלק גדול מהתמונות, גם מאלה ששמתי פה,
אבל האיכות של המצלמה של אבא שלי כזאת מושלמת שהייתי חייבת
אז תשרדו עם העקומיות שעברה עליי באותם רגעים, זה מתוך עייפות, באמת באמת חח.