לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  DianA____*

בת: 33

ICQ: 211794609 

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2008

אוהבים משהו כשאין אותו


טוב אז ממש הפסקתי לעדכן, מה לעשות?!

זה פשוט שכל החודש שעבר השיגרה שלי הייתה עבודה-בית-להתקלח-לישון-ושוב עבודה.

הרגשתי מנותקת מכולם ומהכל וחסרת חיים לחלוטין.

כל הזמן ישבתי והתלוננתי לעצמי כמה זה לא בסדר, הרי זה החופש האחרון שלי שבו אני עוד נמצאת במסגרת הזאת שנראת בצפר,

ואני לא עושה כלום חוץ מלעבוד, ועוד בעבודה שאני יוצאת שם איזה פסיחבאלניה או חתיכת ביצ'.

 

בכל מקרה. אני יום שני ברציפות בבית

ולא כי לא שמו אותי בשום משמרת, ההפך! הייתי אמורה ועוד איך לעבוד ביומיים האלה

 וכשהתקשרתי להודיע אתמול שאני לא באה האחראית שלי עוד שניה בלעה ת'לשון

[ולא אני לא מגזימה, ואני לא מתלהבת שאני חשובה, פשוט אני מהוותיקות יותר (חח איזה עלוב זה נישמע) ויש מספיק חדשות טיפשות שעדיף והן יבואו כמה שפחות, נו בעיני, חלק מהן שלא יבואו בכלל כן?!].

קיצר, אני בבית בגלל בכף רגל, אני צולעת מאז יום שבת, כשהתעוררי עם חתיכת שביל דם מלחיץ (לא אותי, אני באורך פלא התלהבתי מהמראות הקשים -_____-")

כולם נבהלו ולי איכשהו... לא היה מי ישמע איכפת,

 

[אה למה יש לי חתך עמוק וכואב ברגל? כי יום שישי בערב טיפה שתינו לנו עם יאנצ'קה (זה נישמע אלכוהוליסטי או שזאת רק אני?! )

קיצר, היינו בים בלה בלה, החלטנו ללכת למים, בדרך לחוף היו אבנים גדולות, מתברר שגם חדות, נעמדתי על אחת ורגל ימין שלי נפגעה :\

לא שזה הפריע לי באותו רגל, באמת שרצנו והתחרפנו כאילו כלום ולא הרגשתי את  זה אפילו אבל שיהיה, זה מה שקרה בכל אופן]

 

אבל, עכשיו סופר איכפץ  לי כי עד כמה שחשבתי שהעבודה שלי לא משהו (והיא באמת לא משעו אם להתחשב בכמה שאני מקבלת אבל בסדר),

אני ממש מעדיפה להיות שם ולא בבית!

אני מתחרפנת משיעמום ואני לא יודעת איך יש אנשים שיכולים לשבת בבית וסלפור את הדקות עד תחילת שנת הלימודים :|

 

אז נכון שהייתי עייפה פה ושם, והרגשתי שאני לא רואה עולם, בעיקר בשבוע האחרון כי זאת שאיתי באותו תפקיד לא הייתה,

אבל אחרי הכל יהיה לי סבבה ואני ממש ממש רוצה כבר לחזור!

אני לא יכולה לשבת יותר בבית $%&%^*&

אז אני מקווה כבר מחר לחזור ולהתחיל בתכנוניי לחופש הזה.

אז תאחלו לי בהצלחה בבקשה, ושאני לא אפול או משהו ואשבור איזה איבד חשוב נוסף בגופי


 

מנמ... מה עוד לחפור לכם פה....

אה כן!

היום בבוקר, למרות שהייתי אמורה לישון כי לעבודה אני לא יכולה ללכת,קמתי באיזה 7 וחצי כדי  ללכת לעשות בדיקות דם.

האחות הזאת חתיכת דלביובקה ואני שונאת אותה מאז ומתמיד,

אבל אף פעם לא היה לי כזה משמעותי השלב של הלקיחת דם!

דבר ראשון כל שלב ושלב כאב לי!

היא עוד שאלה אותי אם שתיתי מספיק מים בבוקר.

ואממ שמעי, אני לא אמורה להיות בצום לפני הבדיקה? מה שאומר שאני אמורה לשתות מים נטו ולא כל מיני דברים טעימים, אז בהחלט!

אני לא יכולה לשתות מים, ושתיתי כמה שיכולתי על בטן ריקה ושמעו... זה פשוט עשה לי בחילה

וכל הזמן שישבתי וחיכיתי בתור הרגשתי שאני מתה לאכול ולישון!

בכל אופן כאב! אפילו יצא לי להגיד לה את זה .

דבר שני... כשבאתי הביתה רק העזתי להוריד את הפיגנה הזאת ששמים על הוריד שלא ירד דם והייתי עם יד מקופלת כמה שעות טובות

אבל זה לא החלק הכי גרוע ישנתי עם יד מקופלת והכל כשחזרתי וזה.. ונחשו מה..

התעוררתי עם כתם דם כזה באזור של הדקירה (שטף דם או משהו, לא?) ועד עכשיו יש לי את זה כוס אמא שלה!

בכל מקרה.. חבל!


 

טוב ניראה לי סיפרתי את כל מה שהיה אפשר

(נכון שזה הרבה?!)

אז אני אלך לי לנסות ללמוד כבר לתאוריה! כי דיי כמה אפשר לדחות את השיט הזה.

ואם עוד פעם אחת יתקשרו אליי מאיזה גנון/פעוטון או מה שזה לא יהיה יגידו שאני איזה נטע אמא של איזה נעם ורשמתי אותו לגן שלהם

אני לאיודעת מה אני אעשה E%^%^*%&)%^&*$%&

הם התקשרו בזה הרגע כבר פעם שלישית ונמאס לי אז המשפט שלי היה נורא בוגר, חכם ואמ... בקול של ילד מתבחיין :

"דיי אתם מתקשרים אליי כבר פעם שלישית היום! אני קטינה! אני ולא ניראה לי שיש לי ילדים!"

מסכנה היא פשוט הצטערה והבטיחה לנסות לא להתקשר יותר חחח

אבל מה... פעם ראשונה שהיא התקשרה שזה היה בסביבות 12 כשישנתי  היא לא האמינה שאני לא נטע ממשפחת לא זוכרת מה,

ושאין לי ילד קטן בשם נעם $%%^*&)

באמת....

מי ישמע, למה שאני אקרא לילד שלי נעם?!


טוב יאללה כמה תמונות כי הבלוג שלי מת לחלוטין פה,

לא כל כך מהים ההכי אחרונים, אלא לפני כמה שבועות, מהסיבה הפשוטה שעכשיו אני גוססת בבית ואני ניראת סופר דופר חולה, לא יודעת למה

(פשוט מתמזגת עם הקירות המכוערים והלבנים שיש לי בבית ).

 

 

ביום שהספר החמוד שלי עשה לי פן סתם ככה כי הבאתי אליו את אמא שלי D: אז החלטתי גם להתאפר בשביל כמה תמונות

 

אבא שלי אמר שאני מזכירה לו ככה רמזור.

טעוות! רמזור זה אדום, צהוב וירוק. לא?

 

 

 

 

 

גאד איזה מאושרת יצאתי חחח

(ועזבו ת'חזיה שלי טוב?! תמיד רואים אתה כשאני עם גופיה אז תחסכו ממני!)

 

 

 

 

ועוד כמה פה ושם:

איזה מסכנה יצאתי חחח (אחרי יום עבודה ואז עוד יצאתי החוצה :\ )

אה כן ככה השיער שלי ניראה בלי פן

 

 

איזה יום שבת אחד שהמזגן הרג אותי

 

וזה סתם עי הפסקתי לשים פה את צ'אקי וחבל כי הוא חמוד ומצחיק :)

טוב זהו אין לי כוח יותר,

אז אני זזתי.

להת'

 

 

נכתב על ידי DianA____* , 4/8/2008 15:33   בקטגוריות תמונות, אופטימי, עבודה  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של &אלוויצ'ה& ב-8/8/2008 18:54



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDianA____* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על DianA____* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)