מה קורה חבריה???
טוב? יופי לכם.
לא?... באסה לכם (חח סתם).
אני באמת מצטרת.. אבל משעמם לי, ואין לי משהו טוב ותר לעשות חוץ להיקרע מצחוק והליות במחשב.. אז אני פה (שוב!)
תסבלו בשקט.
אז נתחיל...
הייתי היום בשיעור ניסיון של אחותי בחוג ריקוד. (נכון שזה מרגש אותכם? יופי)
הקיצר.. כל הזמן חשבו שאני סתם מתביישת להיכנס ואז התחילו לחשוב שאני מחכה לתור של הקבוצה שלי ושאני איזה רקדנית סנובית :|
אז חבל מאוד...
מה?! כולה הייתי עסוקה בלארח לאמא שלי חברה שם, ולהציץ ךפעמים באיך אחותי מסתדרת ולראות איך היא זזה כמו מקל של מטאטא.
בכל מקרה...כל היום אני עייפה כמו לא יודעת מה..
אולי בגלל שקמתי בגלל צ'אקי ב6 בבוקר, קפאתי מקור ואז סבתא שלי קפצה על ההזדמנות,
והחליטה שאם כבר אני ערה בשעה כזאת... אז למה שאני לא אארח לה חברה בהליכה שלה?
(צ'וטה אני מארחת חברה הרבה ביום).
קיצר הלכתי איתה וכל הדרך יללתי שקר לי ושאני רוצה לישון (אבל הליכה כן?! לא אמור להיות לי חם ואני אמורה להתעורר?!)
כשחזרתי עם אמא שלי ועם אחותי, יצאתי עם צ'אקי, באמת שרציתי לעשות קצת טוב על הלב לכלב שלי ולעשות לו טיול יפה כזה של איזה חצי שעה אולי..
אבל מתתי מחום (טוב נו גם הוא) ושנינו נסחבנו הביתה אחרי 10 דק'.
כשחזרתי מהר רצתי להלדליק מזגן ואמא שלי שנאה אותי כי היה לה קר.
טוב נו.. אחרי רבע שעה גם לי ניהיה כבר קר, שמתי סוודר :|
ואז כיביתי.
אז לקטעים המשעשעים של היום:
ההורים שלי נסעו לסבא וסבתא שלי. נשארתי לי לבד בבית... אין מאושרת ממני חחח
הרגשתי סוג של עייפות הצטלמתי כי אם אני כבר ניראת טוב יום אחד בחופש הזה למה לא לנצל את ההזדמנות?!
והלכתי לישון, בואו נגיד שישנתי דקה כי התחילו להעיקר אותי, 3 צילצולי פלאפון,
הבלונד והצצלנות חוגגים להם ביחד, שכחתי לכבות את הרמקולים והם בפול ווליום, אבל שאני אקום לכבות?!
קיצר.. שמעתי ששולחים לי הודעות ולא קמתי (עצלנייית!)
עד שבסופו של דבר נמאס והכרחתי ת'צלמי להרים ת'תחת השמן שלי.
התחלתי לילל לאלכס כמה אני עצלנית, ואז התחיל להכות בי שזה דווקא נוח לי (יאי).
ואז.. התלהבתי שהצלחתי לקום גם מהכיסא להכין קפה, רואים.. הצלחתי לעשות את זה!
וממתי יש לי הזדמנות לשתות קפה ולהדליק סיגריה ואני לא מנצלת אותה?!
אז אני יושבת לי רגל על רגל עם כוס קפה וסיגריה.. ופתאום אני שומעת שיש אנשים ליד הדלת שלי, צ'אקי התחיל לנבוח,
בדקתי ליתר ביטחון שאלה לא ההורים שלי שחזרו תוך שעה, ואלה לא היו הם אז נישארתי רגעה (לשניה וחצי אולי).
קיצר... שמעתי מישהו מכניס מפתח לדלת, וממש נישמע שנסים להיכנס.
אז אני וההיגיון הבלונדיני שלי החלטנו שזאת סבתא שלי, ושדוד שלי הסיע אותה הביתה במקום שהיא תחזור יחד עם ההורים.
אני בשיא הלחץ והפרנויה קופצת מהכיסא, מכבה סיגריה שלמה, זורקת מהחלון את מה שהיה במעפרה מהמקודמת ומתחילה לרסס את החדר במיליו ספריים
(לא.. הצלחתי להחזיק רק 2 בו זמנית)
ואז רצה לבדוק מי בדלת.
נחשו מי זה היה...
אהוב ליבי. לא!
אלה היו השכנים מהדירה ליד, שעמדו במסדרון, עשו הרבה רעש והילד הקטן שלהם עמד ליד הדלת שלנו $^*%&)
כשנכנסתי לחדר בעצבנות נשפך עליי הרדבול שהיה י על השולחן (ובגלל שישבתיי בחזיה מול המחשב תחשבו לבד איפה זה נשפך)
וכבר לא ידעתי אם להתעצבן עוד יותר או לצחוק.
הדופק שלי לא האיט עוד איזה 20 דק' אולי, את הסיגריה לא רציתי כבר (לפחות לא בדקות הראשונות) והייתי כולי עצבנית,
ואחרי כמה זמן גם משועשעת.
בקיצור....חברים יקרים שלי וכל פיצוליי האישיות שלי,
כבר לא חם לי ואני מתה להשתין אז אני שמה את התמונות שצילמתי (הרי רק בגלל זה נכנסים לפה) וזהו.
תמיד רציתי אחות תאמומה :(
מטושטש אבל אהבתי בכל זאת D:
לא רוצה קירות לבנים לא לא לא רוצה!
נחשו מה.. היום אני בדיוק חודש עם בעלי העגיל בלשון :))))) וכבר אתמול בלילה חשבתי על מתי אני מורידה חחח 
אז יאללה הלכתי להשתין..
דיאן החסרת חיים והכבר כמעט ולא רטובה מהרדבול
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
DianA____*
