יש ילדים זיגזג

לפעמים ישנם ספרים שנוגעים כל כך עמוק בפנים שלאחר שאתה מסיים לקרוא אותם הם מלווים אותך עוד תקופה ארוכה..

קראתי בסופהשבוע הזה את "פרא אציל" של דודו בוסי,לאחר זמן רב מאוד שלא התפנתי לקרוא, ובתור צרכנית ספרים בסיטונאות,כבר כמעט שכחתי עד כמה אני אוהבת לקרוא,וכמה אני מסוגלת לשקוע בעולם המופלא הזה מבלי לרצות לצאת..

בפחות מיום בלעתי את הספר המדהים הזה,270 עמודים שמסכמים בתוכם את כל היופי, הרוע, העצב, השמחה,הצחוק והבכי שיכולים להתקיים במין האנושי.

כבר הרבה מאוד זמן שלא התחברתי כך לספר,בכל נימי נפשי וליבי, בכיתי עם גיבור הספר, צחקתי איתו, כעסתי בכעסיו,השתתפתי בצערו, הרגשתי כמו הכרתי אותו כל חיי,כאילו לא מדובר בדמות בדיונית מספר, אלא באדם בשר ודם כמוני וכמוכם,חבר שלי משכבר הימים, משחר הילדות, אדם שליווה אותי כל חיי.

אין מילים שיתארו את כשרונו של דודו בוסי, איש מן השורה כמוני,ועם זאת כשקראתי את מילותיו הרגשתי כאילו לא מדובר באדם רגיל בן תמותה, אלא בסוג של צופה מהצד שמתמצת בהוויתו את כל קשת הרגשות המאפיינות את המין האנושי, היכולת שלו לגעת בקורא בנקודות הרגישות ביותר,לגרום לו להתחבר באופן כל כך עמוק לדמויות,לחוש חלק בלתי נפרד מהעלילה, להתעצב עד עמקי נשמתו כשהמסע המופלא הזה בין דפי הספר תם ונשלם,ולהתגעגע ממשית לדמויות בכל רגע שאתה סוגר את הספר וחוזר לעולם האמיתי,הופכים אותו לדעתי הצנועה לאחד הסופרים (והאנשים) המיוחדים והנפלאים שאי פעם נפל בחלקי הכבוד לקרוא את כתביהם.

הספר המדהים הזה זכה בפרס ספיר, ולא לחינם,הוא מוביל אותך לעיתים בעדינות ולעיתים באגרסיביות חסרת מעצורים לרגעי שיא שמרימים אותך לגבהים מבחינה רגשית שלא האמנתי שניתן להגיע אליהם באמצעות מילים כתובות,בחלקם אף מיררתי בבכי,בכאב אמיתי,ובחלקם צחקתי עד דמעות כשאני לבדי בחדר...

המיוחד שלי שהוא זה שהמליץ לי על הספר המשגע והמטמטם הזה אמר לי לאחר שסיימתי לקרוא אותו ופתחנו עליו דיון עירני במיוחד (דבר שמעיד על טיבו של הספר...) שכאשר אתה בעיצומו של קריאת הספר, ומגיע בכל פעם לאחד מהקתרזיסים השזורים בספר, אתה חושב לעצמך "רגע, למה הוא משתמש בחומר החזק עכשיו? שישמור משהו לסוף!",ושואל את עצמך אם כבר עכשיו הספר מפגיז אותך בחומר רגשי קשה כל כך,מה יקרה בסוף ואיך לעזאזל יסיים הבוסי הזה את הספר מבלי לצאת אדיוט?..

אז אין שום ספק שבאחרית דבר דודו בוסי לא יצא אדיוט,ואם מהלך האירועים המתאורים בספר חזקים וסוחטים מבחינה רגשית, הסוף יותיר אתכם פעורי פה.

הספר הזה החזיר לי את הזיכרון מדוע אני כל כך אוהבת לקרוא,הוא היה כל כך מיוחד וחד פעמי שכתבתי עליו פה.