מה זה רגש, אני תוהה ביני לבין עצמי תקופה ארוכה. כמה כבר מרגישים אותו ביומיום. אני לא יודעת, לפעמים אני יודעת שאני מרגישה משהו כי אני שמה לב לתגובות שלי, למשל כשאני מתעוררת מחלום רע ואני פשוט רוצה שבן הזוג יגיע לנחם אותי. או כשאנחנו רבים ואין לי דחף לקום וללכת (זה יותר גרנדיוזי ממה שזה נשמע). או ההקלה הכללית שיש לי כשהוא נמצא.
זה לא סוד שרציתי עוד זמן לבד ואז לפתע נפגשנו ומצד אחד התפלאתי ומצד שני התבאסתי שאני לא יכולה לשים את זה על הולד לכמה חודשים עד שאני אסיים את האינקובציה שלי לבד.
אז מתישהו בחודשיים שלושה הקרובים זה ייחשב שאנחנו שנה ביחד ועדיין משהו תקוע בהבעת רגשות. זה יוצא לי בדלתות צדדיות. אז עשיתי מה שאני תמיד עושה עם בעיות לוגיסטיות, וזה לחפש טוטוריאלז באינטרנט. באופן מפתיע מצאתי. לא היה לי עדיין אומץ לקרוא יותר מאחד כי זה נשמע טקסטים שמכוונים לאנשים עם אספרגר או אוטיזם קל-עד-בינוני.
לאנשים שלא מהמעגל הקרוב קצת קשה להבין שאנחנו לא מתכננים ולא חושבים כרגע על מגורים משותפים. אנחנו הרי כמעט בני 30 וכבר כמעט שנה ביחד. אני מניחה שעוזר העניין שאין שום דחף "לעלות מדרגה" בגלל שאין עניין לא בחתונה ולא בילדים, אבל נראה לי שבין היתר שנינו מחכים שאני אצליח לצאת מקונכיית הרגש שאני חוזרת אליה כל פעם שמשהו משתבש.
אני אמורה אולי להיות מספיק בוגרת כדי לעשות את הקפיצה הזו בלי שום prompting ולא להאכיל שלא במתכוון את החרדות של בן הזוג אבל בפועל שום דבר דרסטי לא קורה והוא לא מאיים לעזוב אז כל שינוי קורה לאט-לאט-לאט.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
