ההורים שלי צדקו מההתחלה. לא הייתי צריכה להתחיל לעבוד .
הם אמרו לי אז בתחילת השנה "למה את צריכה את זה ? אין לנו בעיה להביא לך כסף"
אבל אני רציתי לעבוד בשביל להרוויח לבד. להתנסות בחוויה, שלהורים תיהיה ביקורת על הכסף.
הלכתי לעבוד כדי שיהיה לי כסף בכיס, כדי לבזבז אותו איך שבא לי בלי לבקש מההורים אותו.
הלכתי לעבוד לא בגלל שהיה חסר להורים שלי ,
סתם בגלל שאני אחת שתמיד אוהבת להיות עצמאית .
רק עכשיו אני רואה את הטעות . עבדתי אצל שכנים שלי - עשיתי לילד בכיתה ג' שיעורים.
יום יום הייתי באה אליו ועוזרת לו בשיעורים. לפעמים שעה, לפעמיים יותר .
הייתי יכולה בזמן הזה סתם לשבת במחשב , או להכין שיעורים , להיפגש עם חברים ..
עכשיו אני לא רואה את החיים שלי בלי העבודה הזאת, כ"כ התרגלתי ,
אבל אני בטוחה שאני גם אתרגל לקטע של הבלי עבודה .
הציונים שלי השנה ירדו. לא יודעת אם זה בגלל העבודה או בגלל השנה הקשה.
אני עדיין מקווה שזה בגלל השנה הקשה ...
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
היום ההורים שלי שוב ניסו את ההצעה שלהם ,
"אנחנו נביא לך מידי שבוע דמי כיס ותעשי איתם מה שאת רוצה -
רק תעזבי את העבודה. תנצלי את הזמן בשבילך"
בפעם הראשונה הסכמתי לזה. עכשיו [למרות שכבר סוף שנה . . ] אני אוכל
להיות עם כסף משלי, לחסוך בשביל דברים שבא לי לקנות וגם לנצל את הזמן בשבילי.
מחר אני הולכת לבטל איתה .
מקווה שהיא תקבל בהבנה ואני לא אצטרך לתת יותר מידי הסברים .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
