אני כ"כ שונאת פרידות . ועכשיו אני נפרדת מכ"כ הרבה דברים.
מהחברים . מהמחכנת . מהמורות . מהמשפחה . מהבית . מאשדוד. מישראל .
נפרדת לחודש ו3 שבועות ארוכים .
כמה חברות נתנו לי מכתבי פרידה .. אני מקווה שזה לא יגרום לי לבכות במטוס.
כן , אני בוכה בפרידות . אתמול סבא שלי ודוד שלי באו להיפרד ממני .
כשניפרדתי מהם לפני שנסעתי למסיבת סיום בכיתי .
המסיבות סיום זה נושא בפני עצמו . עשינו מסיבה בבריכה והיה פשוט כיף .
כ"כ נהנתי , וכשחזרתי הביתה רק חשבתי על זה איך אני אהיה בלעדיהם שנה הבאה ..
כל היום לא הייתי בלימודים. השאלת ספרים ..סתם ישבתי שם .
לפני שהלכתי הביתה הלכתי להיפרד מהמחנכת שלי . אני כ"כ אוהבת אותה .
התחבקנו חיבוק ארוך , היא נתנה לי נשיקה , ופה נפרדות דרכינו ...
היא תמשיך לשלה(היא לא רוצה לגלות לנו מה היא תעשה שנה הבאה),
ואני ? בשלי . אחזור ללימודים , כיתה י' , בגרויות , כיתה חדשה , מחנכת חדשה.
כשרק גיליתי שהיא לא תלמד אותי שנה הבאה בכיתי . באמת . תשאלו את אולגה .
כשהלכתי הכיתה שלי עדיין הייתה בשיעור .. לי לא היה כוח ללמוד. הם אשכרה עדיין למדו אנגלית ..
ידעתי שאם אני אכנס להיפרד , אני אתחיל לבכות . שנה הבאה אנחנו נפרדים .
כל אחד הולך לדרך אחרת. ואני שונאת להיפרד מאנשים . אני מעדיפה להתקשר לחברות
ולהיפרד מהן בטלפון . וחוץ מזה , גם ככה אולגה באה אליי בערב .
אה ואם הייתי באה לכיתה אז הייתי צריכה להישאר בשיעור ,
וגם ככה הדמעות חנקו את הגרון כשנפרדתי מהמחנכת .
אני צריכה לארוז, ולסדר את החדר ולזרוק את כל הדברים המיותרים מהשנה .
ולא בא לי . לא בא לי להיפרד ככה כל כך מהר . עזבו . דווקא כן בא לי לזרוק .
אל תחשבו שאני נוסעת בכוח , ולא בא לי . אני כ"כ מתה לטוס לשם ..
כשאני שם אצל סבתא וסבא אני משנה את כל חיים שלי ,לחיים אירופאים .
וזאת התקופה הכי מאושרת בשנה שלי - שאני שם .
כמו שאתם גם מבינים בטח , אני לא אכתוב פוסטים חודש ו3 שבועות ..
אז .. אני נפרדת גם מהבלוג הזה לתקופה .
להתראות , חופשה נעימה לכולם ותשמרו על עצמכם !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
