לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


"מפליאה ומאיירת חיי בכל עת מנשימה את נשמתי משמיעה את הגיגיי" (הבנות נחמה, "להיות")

Avatarכינוי:  פיל נפיל

בת: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2007


יש לי הד בחדר.

מוזר לשמוע את תקתוק המקלדת עם הד.

 

 


 

אם לא הייתי כל כך כבדה היה לי הערב פייק דייט שני.

אבל אני זאת אני.

למרות הכל.

 

ברוך ה'.

נכתב על ידי פיל נפיל , 20/8/2007 20:05  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שיר סיום


"היו שלום בינתיים, אחים שלי
מחר יאיר השחר לכם ולי
עכשיו קטיפה שחורה נפרשת על העיר
עכשיו מותר "שלום" לומר ולהיפרד בשיר
."

 

 

הערב, שתחילתו דייט מזויף עם בחור מסוים וסופו פרידה משמעותית היה ערב שסגר תקופה. סוג של.

 

 

 

הקומונרית של הסניף שלנו עזבה לאחר שנה, למרות שאצלי זה שנה מינוס חודש חודשיים (עד שנכנסתי...) זה עדיין אותו אפקט.

 


קודם כל השבת.

זאת הייתה השבת האחרונה שלה אצלנו.

מפקד מדריכים אחרון שלה (ואחרון בכלל)

מפקד (רגיל) אחרון שלה

תפילה, פעולה (סניפית-די עלובה- שאנחנו הכנו) הכל אחרון.

 

ואז במוצאי שבת קבענו להיפגש בתשע וחצי ובצורה אופיינית לבני עקיבא בכלל ולסניף שלנו בפרט התחלנו רק לקראת אחת עשרה בערך. עשינו סבב של דברים טובים ודברים רעים שהיו השנה (דבר טוב: זכיה בפיזמונסניף/שבת צוות דבר רע: זה שעיקבתי שני מחוזות בדרך הבייתה מהנטיעות) ואז פעילות משעשעת שאלי הכין. אחר כך הלכנו למאור ובדרך התוודנו על עוולות שקשורות בקומונרית ואצל מאור ראינו מצגת שקשורה אלינו (וכמובן שכל אחד קיבל דיסק עם עותק...) וקיבלנו מראה עם תמונה של הצוות. לאחר לבטים קשים הלכנו לאכול (/לשתות אייס קפה) ולקראת 2 בלילה חזרתי...

והכל בחברתם של האנשים הכי מעולים בעולם כולל.

 

לילה שיזכר.

(התיאור היבש הזה לא מעביר במילימטר את הרגשות שעברו בי הערב)

 

"כמו חופים שים עוזב,
אני עובר עכשיו ממך.
בין דמעות ובין כאב,
אני הולך אני
..."

 

(משום מה כל שירי הפרידה הם בגוף ראשון)

 

[*הבית בתחילת הפוסט לקוח מ"שיר סיום" של נעמי שמר והבית בסוף הפוסט לקוח מ"שיר פרידה" של שלמה ארצי]

נכתב על ידי פיל נפיל , 19/8/2007 02:25  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הייתי על סף דמעות כשקראתי את המילים של השיר הבא



יש עוד / דניאל סלומון

 

היי צועק אל השמיים
מתי ירדו המים הקרים
ישר אל תוך פניך
היי צועק אל השמיים
מתי כבר יתאספו העננים
וישברו אליך

מה קרה שלא נשאר לך עוד כוח
ממה שהיא לקחה
עוד אין מקום מספיק נמוך כדי לצלוח
את איפה שאתה

יש עוד הרבה גלים לא נשברים
יש עוד הרבה צבעים שלא נראים
יש עוד שבילים גדולים שנסתרים מהעיניים
יש עוד הרבה סודות שלא גילית
יש עוד ים של דמעות שלא בכית
אתה יכול לחיות
עוד לא ראית כלום בנתיים

היי צועק אל השמיים
קופץ ראש אל המים הקרים
שמתנפצים עליך
היי נופל מהרגליים
מתי כבר יתאספו הכוכבים
יפלו ישר עליך

מה קרה שלא נשאר לאן לברוח
חוץ מעצמך
אין מקום מספיק רחוק כדי לשכוח
את איפה שאתה

יש עוד הרבה גלים לא נשברים
יש עוד הרבה צבעים שלא נראים
יש עוד שבילים גדולים שנסתרים מהעיניים
יש עוד הרבה סודות שלא גילית
יש עוד ים של דמעות שלא בכית
אתה יכול לחיות
עוד לא ראית כלום בינתיים

יש עוד הרבה גלים...

יש עוד הרבה סודות שלא גילית
יש עוד ים של דמעות שלא בכית
אתה יכול לחיות
עוד לא ראית כלום בינתיים


לקרוא את השיר זה חלון לתוכי.

נכתב על ידי פיל נפיל , 12/8/2007 20:48  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפיל נפיל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פיל נפיל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)