אני שואלת את זה בתור מישהי שעברה את יום הולדתה ה-18 לפני כמעט שנה, והסתדרה מצוין בלי אלכוהול. האמת? אפילו לא חשבתי על אלכוהול.
אבל ביום חמישי הייתי במסיבת יום הולדתו ה-18 של ידיד מאוד קרוב שלי. אני לא מכירה אותו כאדם טיפש, או כחסר אחריות במיוחד, אבל הוא החליט שבלילה הזה - הוא רוצה להשתכר, עד שהוא יקיא. (אה, ולפי אמא שלו - הוא שונא להקיא).
מכיוון שהייתי הבחורה הכי מבוגרת מבין כל החבר'ה במסיבה (הייתי היחידה שם שסיימה תיכון), לקחתי על עצמי (בהתחלה באופן בלתי מודע) את תפקיד המבוגר האחראי. בעצם, יותר מזה. לקחתי על עצמי את תפקיד "אמא-בקטנה של ילד היומולדת". לא שתיתי בכלל, ודאגתי לילד היומולדת, שלא ישקו אותו יותר מדי, שיישב כשהוא מרגיש מסוחרר... כאלה דברים.
אבל זה לא עזר. הוא החליט שהוא רוצה להשתכר עד שפלות מוחלטת, וזה מה שהוא עשה. אני לא אפרט מה שהיה שם, כי הוא ידיד מאוד קרוב שלי ואני אוהבת ומעריכה ומכבדת אותו. אני כן אגיד שלעומת מישהו אחר שהשתכר ממש בתחילת הערב ועשה מעצמו צחוק באמת, ילד היומולדת היה לפחות בשליטה (עד לרגע בו הוא הגיע למצב של שינה-הקאה-שינה-הקאה-שינה). הוא לא עשה שום דבר מגעיל כמו לנסות להתחיל עם הבנות, הוא כל הזמן הביע הערכה על זה שאני מנסה לשמור עליו... זו הסיבה שלא איבדתי שום שמץ מהכבוד שרחשתי אליו. הוא היה בן אדם גם כשהוא היה שתוי. היה לו כבוד, גם כשהוא היה שתוי. אומרים שהשיכור לא יכול לשקר, ולכן אני יודעת שפנימה, הוא אדם טוב שיודע מהו כבוד.
אבל - הוא סבל. הוא מאוד סבל, ובמסיבת יום ההולדת של עצמו. כי הוא שתה. ולמה הוא שתה? אה, נכון. כי בחברה שלנו, זה נורא הגיוני שיום ההולדת ה-18 שלך הוא היום בו תשתכר למוות.
עכשיו הוא למד את הלקח שלו, והוא כבר לא ישתה כך שוב, אבל אני מוכרחה לשאול - האם זה היה חייב להיות ככה? אין דרך אחרת לחגוג את היום בו אתה נחשב לאדם בוגר האחראי למעשיו, מלבד להוכיח שהאחריות הזו היא רעיון גרוע?!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ThunderSound