לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אם זה לא היה מסובך, לא היה ראוי לקרוא לזה- 'החיים שלי'


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2006    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2006

השתיקה שלי היא הצרחה הכי הגדולה שלי.


אם הייתי מצליחה לחייך-

הייתי מחייכת,

אבל אני לא.

אם הייתי מצליחה לבכות-

הייתי בוכה.

אבל אני לא.

אם הייתי בוכה,

הייתי מקליטה את עצמי ומעלה לכאן.

אם היה מי שישמע,

גם הייתי צורחת!!!

כדי שכולם ידעו כמה כואב לי..

 


 

את כל מה שרציתי להרגיש

מה שפחדתי להגיד אפילו לעצמי

אני אומרת לך

רוצה לנסות איתך דברים

שלא חשבתי שארצה

אתה מקסים אותי,

מדהים אותי כל כך

כי יש לך כוח עלי,

קנאית אני אליך

מה ששלך אף אחד לא יקח

רצון להיות קרובה אליך

אני מרגישה נינוחה,

בטוחה בזרועותיך

מקסים אותי עם המבט שלך

ובגללך...

 

איך שאתה השארת אותי מבולבלת

איך מצאתי אוזן קשבת, אוהבת

איך שהאמנת בי גם כשלא האמנתי בעצמי

זה סוג כזה של מערכת יחסים,

שלא צריך להסביר או להגדיר

בוטחת בך, כי מבט אחד שלך קונה אותי

אוהבת איך שאתה מקבל אותי כמו שאני

אוהב את השירים שלי,

מלמד אותי ללמוד לדעת, להקשיב

מלמד אותי על ניסיון חיים,

אני נופלת מוקסמת

כל כך הרבה דרכים שונות, אוהבת,

חושבת שאם הנסיבות היו שונות אולי היינו יחד

אתה נשאר לצידי, ככה או ככה

אוהבת איך שאתה מסתכל על החיים

אוהבת שאני קשורה אליך

כמהה למגע ולעצה שלך,

רוצה את הרצון שלך להיות קרוב,

אוהבת לדעת שבשבילך תמיד אני פה,

לו רק תמשיך להיות מי שאתה

 

(שורטי / חצי רגל בחוץ חצי רגל בפנים)

 

למרות שבדרך כלל לשירים כאלה אין הרבה משמעות והם סתם שירים...

לשיר הזה אני דווקא ממש מתחברת בקשר לעפיפון...:)

 

כמה עצוב שהוא חושב על מישי אחרת...:(

 

אתמול נפגשנו....

דברנו הרבה,

על אהבה....

איך מתמודדים עם מה שלא נכון...

ואני חשבתי לי

וכ"כ רציתי לצעוק לו-

 

אהבה זה בחירה! תאהב אותי!!!

אם רק תרצה- אתה יכול!!

 

אבל ידעתי שאסור לי...

 

לא לצעוק עליו את זה

ולא לדרוש את זה ממנו...

 


 

כמה חברות שלי מהשירות יצאו היום לעיר...

אבל בגלל שממש מסתובב לי הראש,

החלטתי להשאר כדי לנוח

ותראו מה אני עושה....

יושבת על המחשב...

באמת כל הכבוד לי..!

עד שסופסופ מציעים לי לצאת...

הם ממש חמודות!

עכשיו התקשרו שוב לשאול אם ב-ט-ו-ח אנלא רוצה לבוא...

למה אנלא יודעת לקפוץ על הזדמות,

כשעוברת לידי אחת..?!?

 

הייתי גם אמורה לפגוש היום מישו...

סתם מישו!

ונראה שהוא מבריז...

ת'אמת,

גם אם הוא מתקשר עכשיו ואומר שהוא בא,

אני אומרת לו שאני עייפה...

בעיה שלו!

כל היום אני מנסה לתפוס אותו...

 


 

דיברתי היום עם האחראית שלי לגבי רמת הכיף שלי במחלקה...

היא הבטיחה לנסות לעשות משו מבלי שזה יראה ש"הלשנתי" שלא טוב לי...

ת'אמת,

אני די סומכת עליה..

אבל עדיין שוקלת עזיבה...

לא אמרתי לה את זה במפורש..

אבל אני מאמינה שהיא מבינה שמי שלא טוב לה-

הולכת...

נכתב על ידי , 30/10/2006 17:10   בקטגוריות דיכאון והשלכותיו, אהבה ומחלות אחרות  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 37

ICQ: 455032951 



מצב רוח כרגע:


6,683
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להפיה הטובה : ) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הפיה הטובה : ) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)