הכוונה היא שהדיכאון נכנס למשבר...:)

יצאתי ממנו והוא יצא ממני,

נפרדנו יפה לשלום...

אני מקווה שזה ישאר כך לעוד הרבה זמן.

אני לא יודעת מה גרם לו ללכת,

הייתי אומרת שלא מעניין אותי כ"כ,

העיקר שהוא נעלם לו...

אבל ת'אמת,

די מעניין אותי!

מקווה למצוא תשובה בקרוב...

אין לי הרבה מה לעדכן,

חוץ מזה שאני בדילמה ענקית

לגבי מקום השירות שלי,

אני בטוחה שאני מתה לעוף מפה כמה שיותר מהר,

כולם אומרים לךי שכדאי לי למהר,

ולהתחיל לחפש מקומות אחרים,

אבל זה לא כזה פשוט...

יש מליון שיקולים,

לדוגמא,

אני רוצה לעשות השנה פסיכו

ולו"ז של בי"ח זה אחלה לו"ז בשביל שאני אוכל ללמוד...

ישלי מלא זמן!

ואני גם לא יודעת איזה תחום אחר אני רוצה...

אני שונאת להחליט,

אבל אני גם שונאת כשאנשים מחליטים לי...

אממ....

אז שאני אמצא מקום אחר במהרה,

אני משערת...:)

עשיתי מנוי בספריה העירונית!

אני כ"כ גאה בעצמי...

פשוט לא מבינה איך לא עשתי את זה קודם...

מכירים את זה שמסתכלים על בנ"א מהfront

ורואים לו על הפנים שהוא אדם מאמין,

ישלו על הפנים מין שלווה של בטחון,

כי יש למעלה מישו ששומר,

וגם, ישלו על הפנים מין הבעת דאגה,

לרוץ לעשות את רצון ה'...

ואז ישר מסובבים אחריו ת'ראש,

לראות שבאמת ישלו כיפה על הראש...

ואז, אפשר לחייך לעצמך מין חיוך נצחון של-

"ידעתי!"